"אוה, את צודקת, גברת הופקינס. זה בטוח יהיה לא בסדר אם הוא היה מזיין אותך. אבל, אם היית מבקשת, אולי הוא היה פשוט מכניס אותו לתוכך שתוכלי לקבל מושג איך ההרגשה. זה לא יהיה ממש לזיין, אז לא צריכה להיות בעיה עם זה."
היססתי. היה נחמד להרגיש איך זה. זה יהיה שונה מעם בעלי? נאנחתי. רציתי לדעת."
20/08/2005 17:31:00
התרגומים בבלוג מכילים תיאורים אירוטיים מפורשים, גסויות וקטעים בוטים העלולים לפגוע ברגשות קוראים מסויימים. אלה מכם הממשיכים לקרוא מצהירים בעשותם כן שמלאו להם 18, ושחוקי המדינה בה הם נמצאים מתירים להם קריאת סיפורים גסים במיוחד. תהנו!
ובכן, מדובר בתרגום דוקא רך יחסית (למרות שהnc הוא nc, ואפילו בלי סימן שאלה) – הכפיה נובעת, איך לומר, מהיות הגברת קצת מסטולה, והכל נעשה בחביבות אין קץ, לפחות בחלקו הראשון של הסיפור. זה סיפור ארוך מאוד (משהו במו 25 אלף מילה סה"כ, דומני - רומן קצר או נובלה) וכתוב היטב, ש2-3 חלקים ממנו יופיעו כאן בשבועות הקרובים. וכן, אני זוכר שאמרתי שאוסיף עוד כל מיני דברים לרשימת ההמלצות הויזואלית, אבל זה יעשה כנראה רק מתישהו במהלך השבוע הקרוב.
mmm/F nc
זה היה יום שישי בערב והסכמתי להשגיח על הבנות של חברה שלי. שיילה ובעלה נסעו, והיא רצתה שאני אשאר עם טרייסי וליסה. שתיהן למדו בקולג', הרבה יותר מדי גדולות לבייביסיטר, אבל הדאיג את שיילה להשאיר אותן לזמן רב.
כמו חברה טובה, הסכמתי לזנוח את משפחתי ולבלות איתן את סוף השבוע. ציפיתי לבלות אותו בוהה בטלוויזיה וקוראת, משועממת עד מוות.
בדיוק גמרנו לסדר אחרי ארוחת ערב נחמדה, וראינו טלוויזיה כשבלי הודעה מוקדמת, טרייסי שאלה אם אני רוצה כוס תה. אמרתי בטח, והצעתי להכין לכולנו. שתיהן קמו במהירות וצעקו שאני צריכה להשאר לשבת והן ישמחו להכין את התה. חשבתי שהן מתנהגות מעט מוזר, אבל נסחפתי במהירות עם הסרט ושכחתי מכל העניין.
כשהתה הגיע, טעמתי אותו. "מממ...! זה ממש טעים! איזה סוג זה?" שאלתי, ולקחתי לגימה גדולה יותר.
הנערות צחקקו. "אוה, איזו תערובת מזרחית של אמא." ענתה טרייסי.
בתוך חמש דקות רוקנתי את הספל וביקשתי עוד אחד. הבנות הכינו במהירות ושתיתי גם אותו. התחלתי להרגיש מוזר, כאילו הזמן מאט, אבל הנחתי שאני פשוט עייפה.
השעה הבאה או משהו כזה היתה קצת מעורפלת. שמתי לב ששתי הבנות מדברות הרבה בטלפון, אבל לא ממש חשבתי שזו בעיה. שתיהן באו וישבו לידי.
"אוקיי, גברת הופקינס. הגיע הזמן להתכונן למסיבה." אמרה ליסה.
"איזו מסיבה?"
"את זוכרת. המסיבה שאנחנו עורכות הערב. אמא שכרה אותך לעזור." אמרה טרייסי.
"זה מה שהיא עשתה? חשבתי שאני בייביסיטר?"
ליסה ציחקקה. "אנחנו נראות לך ילדות קטנות? היא שכרה אותך לעבוד בשבילנו."
"אני מתארת לי שהבנתי לא נכון, אבל זו בטח אשמתי." אמרתי. "מה אני צריכה לעשות?"
"ובכן, קודם כל את צריכה להתלבש." אמרה טרייסי.
"מה רע במה שאני לובשת?" שאלתי בטיפשות.
"אם את הולכת לעבוד בשבילנו, את חייבת ללבוש את המדים שאמא הכינה לך. היא עמדה על זה ואת הסכמת. את יודעת שהיא אוהבת שאנשים יחשבו שאנחנו עשירים."
"בסדר." אמרתי. "אם אמרתי שאעשה את זה, אני אעשה את זה." לא זכרתי שהבטחתי לשיילה, אבל בטח הבטחתי. בהכירי את שיילה, זה היה אפשרי מאוד שהיא רצתה שאלבש מדים.
טרייסי הובילה אותי לחדר של שיילה. על המיטה היו מונחים מדי משרתת מאוד חושפניים. המחשוף היה עמוק והחצאית קצרה. ליד המדים היו גרביים שחורים. חגורת ביריות אדומה ונעלי עקב. זה לא נראה כמו משהו ששיילה היתה רוצה שאלבש. זה נראה יותר כמו משהו שנועד לחדר השינה.
אמרתי את זה לטרייסי, אבל היא התעקשה שראיתי את התלבושת והסכמתי לעבודה, אז התפשטתי. ליסה הביאה לי עוד תה, ואני שתיתי. באותה נקודה כבר הייתי כל כך מסוחררת שלא שמתי לב שהן הלבישו אותי בלי החזיה שלי ובלי התחתונים.
כשגמרתי להתלבש, הסתכלתי בעצמי בראי הגדול של שיילה. העקבים הוסיפו כמה סנטימטרים למטר שישים שלי, היו הדוקות על השוקיים והדגישו את הישבן המלא שלי. השמלה, מיני סקסי באדום ושחור עם מחשוף נדיב, דחפה את השדיים הגדולים שלי למעלה והחוצה. למרות שתמיד ניסיתי לשים לב למשקל, העליתי כמה קילוגרמים בשנים האחרונות והייתי באמת קצת יותר מדי שמנמונת לתלבושת כזאת. מה שבטוח, ראו המון עור. גם מלמעלה וגם מלמטה.
טרייסי הברישה את השיער-באורך-כתפיים שלי. היא התעקשה שאני צריכה להתאפר מחדש, כולל גלוס אדום דובדבן על השפתיים. שאלתי למה אני צריכה להתגנדר כל כך אבל הבנות פשוט אמרו שהן רוצות שאראה יפה. בכל פעם ששאלתי משהו הן נתנו לי עוד תה.
בדיוק סיימתי לשתות כשפעמון הדלת צלצל. "את יכולה לפתוח, בבקשה?" שאל ליסה. כשהלכתי במסדרון הציצי שלי קפצו בהשפעת נעלי העקב. השמלה היתה כל כך חשופה שהיה לי קילומטר של חריץ בחוץ וכשהסתכלתי למטה יכולתי לראות חלק מהפטמה מציץ. הכנסתי אותה חזרה פנימה אבל היא היתה קרובה כל כך לקצה המחשוף שידעתי שלא יקח לה הרבה זמן לצאת שוב.
כשפתחתי את הדלת נכנסו שלושה זוגות של טינאייג'רים. הבנים שרקו כולם כשראו איך אני לבושה. הסמקתי ומיהרתי למטבח, שם הסבירה לי טרייסי שעלי לפתוח את הדלת ולשמור על כוסות הבירה ומגשי החטיפים מלאים. במשך שעה לאחר מכן המשכתי להחפז עד שהגיעו כולם. היו הרבה זוגות, אבל גם כמה בנים ובנות בלי בני זוג. כשכולם הגיעו הבית היה צפוף. המסיבה היתה פרועה והאורחים היו כולם שיכורים למחצה בתוך זמן לא רב.
כשנדחקתי בקהל הבנים היו מעירים על התלבושת שלי ומתחככים בי. הם נעצו עיניים במחשוף שלי ולפעמים יכלו לראות את הקצוות של הפטמות לפני ששמתי לב והכנסתי אותן חזרה פנימה. ההערות שלהם היו בדרך כלל די גרפיות, מתארות את גופי ועד כמה הוא חשוף. הייתי עדיין כל כך מבולבלת שלא עלה בדעתי למחות על הצעותיהם הגסות.
מישהו שפך את הבירה על השטיח וטרייסי קראה לי לנקות את זה. בלי לחשוב. ירדתי על הידיים והברכיים והתחלתי לקרצף את הכתם. שמעתי שתי בנות מתנשפות מאחורי, ואז מתחילות לצחקק, והבנתי שהשמלה עלתה כל כך גבוה שהן יכלו לראות לי את הכוס. התחלתי לקום אבל טרייסי אמרה שאמשיך לקרצף לפני שהשטיח יוכתם, אז עשיתי את זה.
הבנות קראו לכמה בנים לראות והם התחילו לצחוק כשבהו בתחת ובכוס החשופים שלי. לחיי האדימו אבל העמדתי פנים שאני לא יודעת מה הולך, סיימתי לנקות בחיפזון ונסוגתי למטבח. כשעזבתי שמעתי אחד מהבנים אומר לאחרים שהוא היה רוצה שאמצוץ לו את הזין עד שיהיה קשה כמו אבן, ואז הוא היה מזיין את ה"כוס הגדול והשעיר שלי" עד שלא אוכל ללכת. הוא אמר להם שהם יכולים לקבל את ה"סיבוב השני" אחרי שהוא יגמור לזיין אותי לגמרי.
כשהגעתי למטבח התיישבתי. הסתכלתי על כפות הידיים שלי וראיתי שהן רועדות. משהו נראה ממש לא בסדר, הייתי בטוחה שאני לא אמורה להיות שם, לבושה ככה, נותנת לגברים צעירים שאני אפילו לא מכירה להעיר לי הערות גסות ומיניות. לרוע המזל הראש שלי היה כל כך אפוף שלא הייתי בטוחה למה זה לא בסדר, אז פשוט ישבתי שם וניסיתי להבין.
ליסה נכנסה וראתה אותי יושבת שם. "מה קרה? למה את נראית כל כך מדוכאת?" אמרתי לה מה קרה ומה שמעתי. "אוה, גברת הופקינס, אני בטוחה שהוא חשב שהוא נותן לך מחמאה! את יודעת איך בנים מתנהגים, הם פשוט מדברים ככה ביניהם. את צריכה להרגיש מוחמאת. הרבה נשים היו מתות שמישהו יפלרטט איתן ככה."
זה לא נשמע כל כך כמו פלירטוט, אבל ידעתי שליסה בחורה נחמדה אז האמנתי לה. אם היא אמרה את זה, זה בודאי נכון. לא הייתי בכלל במצב להתווכח.
ליסה הכינה קנקן חדש מהתה הנהדר הזה ושמה אותו על השולחן לידי.
"תקשיבי, גברת הופקינס. אני צריכה לחזור למסיבה, אבל אנחנו מסודרים עם שתיה ואוכל לבינתיים. אנחנו לא צריכים ממך שום עזרה כרגע. למה שלא תקחי הפסקה ותישארי מחוץ לבלגן לכמה זמן? אף אחד לא יטריד אותך ונקרא לך אם נרצה משהו. אז פשוט תנוחי, אוקיי?"
הנהנתי, והיא עזבה אותי עם הרהורי ועם התה.
בטח נמנמתי כי הדבר הבא שאני זוכרת זה את הראש שלי מונח על זרועותי וטרייסי מנענעת אותי בעדינות, שאתעורר. הבטתי סביב מטושטשת וניסיתי להתמקד במה שהיא אמרה לי.
"גברת הופקינס, יש לנו בעיה." אמרה טרייסי. "נגמרה לנו הבירה ולאף אחד אין מספיק כסף לקנות עוד. יש מצב שתחייבי את הכרטיס אשראי שלך ונחזיר לך בשבוע הבא?"
הנהנתי. "בטח, טרייסי. אני יודעת שתחזירי לי. זה בטח בארנק שלי." השענתי את הראש שוב.
היא טילטלה אותי שוב. "בואי, גברת הופקינס. את צריכה להתעורר. את יודעת שאנחנו לא יכולות להשתמש בכרטיסים שלך. את צריכה לנסוע עם הבנים לקנות בירה."
עדיין לא זזתי, אז טרייסי ועוד מישהי הקימו אותי והובילו אותי בעדינות למכונית הממתינה. היו שני בנים במושב הקדמי ואחד מאחור. "הבחורים האלה יקחו את הבירה ויסחבו אותה בשבילך." טרייסי אמרה. "כל מה שאת צריכה לעשות זה לשלם עליה. תודה!"
ממש לפני שהדלת של המכונית נסגרה החליק עוד בחור אחד לידי, דוחף אותי לאמצע המושב. הסתכלתי בו וראיתי שהוא אותו בחור שהעיר הערות כל כך גרפיות כשניקיתי את הבירה שנשפכה. הוא חייך אלי ואמר שלום, והחלטתי שאולי ליסה צדקה בקשר לזה שהוא רק מנסה להיות נחמד אלי, וחייכתי חזרה. גם יתר הבנים אמרו היי והתחלנו לנסוע.
מייד כשזזנו אחד הבנים הוציא בקבוק כיס קטן והעביר אותו בינינו. כשהוא הגיע אלי אמרתי לא תודה. הנהג הסתכל בראי האחורי ושאל אותי אם אני מתחסדת.
"לא, אני לא מתחסדת. אני פשוט לא רוצה לשתות עכשיו. תודה בכל אופן."
"אני לא יודע, גברת הופקינס. תמיד אמרו עלייך שאת די מרובעת. אף פעם לא הבנתי כמה מרובעת את באמת. את אפילו לא שותה?"
"ברור שאני שותה, כשאני רוצה. אני לא מתחסדת."
הבחור שלידי הושיט לי את הבקבוק. "תוכיחי."
בסדר, אני אראה להם שאני לא מתחסדת. לקחתי לגימה קטנה והתנשמתי כשהאלכוהול שרף לו דרך במורד גרוני. הם אמרו שזו היתה רק לגימונת אז לקחתי אחת יותר גדולה. הבנים גיחכו ואז התחילו שוב להעביר ביניהם את הבקבוק. נראה שהוא כל הזמן מגיע אלי, ומישהו מפציר בי לשתות. רציתי שהם יאהבו אותי ולא יחשבו שאני מתחסדת, אז שתיתי כל פעם שהם הפצירו בי. בשילוב עם מצבי המסוחרר ממילא, הראש שלי התחיל מהר מאוד להסתובב.
דייב, אחד מהבנים שלצידי, התחיל לשאול אותי על דברים שקרו לי כשהייתי בגילם. "אז, גברת הופקינס, היית די שמרנית, או שהיית יותר פרועה בצעירותך?"
"אני לא שמרנית. אני אותו דבר כמו שתמיד הייתי. אני אוהבת לעשות כיף כמו כל אחת."
"יצאת הרבה כשהיית טינאייג'רית?" שאל בריאן, הנהג. "היית מקובלת?"
"אני מתארת לי שהייתי מקובלת, אבל לא יצאתי לכל כך הרבה דייטים. ההורים שלי לא הרשו לי. הם לא רצו שיצא לי שם."
"היית יפה? אולי לא הזמינו אותך לצאת הרבה." אמר ג'ק מהצד השני שלי.
"כשכן יצאת, נהנית מהסקס? ציפית לו בקוצר רוח?" שאל דייב.
"אף פעם לא עשיתי סקס בדייט." עניתי בגאווה. הבנים נראו מבועתים.
"אף פעם?" התנשף בוב. "אף אחד אפילו לא ניסה לגעת בך או משהו?"
"לא. הם תמיד היו ג'נטלמנים מושלמים." חשבתי שהם יתרשמו מצניעותי. במקום זה, הם ראו בה חיסרון מביך.
"אולי הם לא היו כאלה ג'נטלמנים." אמר דייב. "אולי הם חשבו שאת מכוערת מדי לזיין."
ההלם שבלשמוע את דייב אומר שאני מכוערת מנע אותי מלמחות על השפה הוולגארית שלו. "נראיתי בדיוק כמו עכשיו, רק יותר צעירה. אני מכוערת עכשיו?" עניתי.
"את לא נראית יותר מדי גרוע, רק קצת שמנמונת. קשה לומר, במכונית. בואי נסתכל בך יותר טוב, ואז כולנו נחליט אם היינו מזמינים אותך לצאת. "אמר דייב. "איך זה נשמע לך?"
חייכתי בעצבנות. "אוקיי. זה נשמע רעיון טוב." רציתי שהם יאהבו אותי. קיוויתי שהם יחשבו שאני מושכת.
בראיין סובב את המראה שלו ושלושת הבנים במכונית פנו אלי. הסתכלתי על עצמי. השמלה שלי עלתה מעל לגרביים, חושפת את הירכיים החיוורות שלי באור פנסי הרחוב החולפים. השדיים פוצצו את המחשוף וראו חריץ ארוך ביניהם. הסמקתי כשגיליתי שקצה הפטמה שוב יוצא החוצה, אבל לא רציתי להחזיר אותה כשהם מסתכלים בי. הם יהיו בטוחים שאני מתחסדת אם אעשה את זה.
הם הביטו בי למעלה ולמטה למשך רגע ארוך. בוב היה הראשון לדבר. "אני חושב שאת נראית די טוב." הוא אמר. "אני חושב שיכול להיות שהייתי מזמין אותך לצאת אם היית בגילי. אני רק לא מבין איך אף אחד לא נהיה ידידותי איתך בדייט. יש משהו לא בסדר בגוף שלך או משהו?"
נענעתי בראשי לשלילה. התחלתי להרגיש שאולי משהו בי לא סקסי. לקחתי עוד לגימה מהבקבוק.
ג'ק דיבר. "מישהו פעם ראה לך את הציצים? הראית אותם פעם למישהו בדייט? אולי הם מכוערים ואנשים דיברו על זה."
"רק לרופא שלי ולבעלי, אחרי שהתחתנו." אולי אני באמת לא מושכת, אחרי הכל. הרגשתי שאני הולכת לבכות.
"יש לי רעיון." אמר דייב. "למה שלא תראי לנו אותם ונגיד לך מה אנחנו חושבים?"
"אני לא יודעת... אני ל-לא חושבת שאני צריכה לעשות את זה." גימגמתי. רציתי שהם יאהבו אותי, אבל להראות להם את השדיים נראה לא בסדר.
"היי, שום בעיה." אמר ג'ק. "רצינו בסך הכל לעזור לך. זה עניינך. תגידו, ראיתם את קייטי הערב? הילדה הזאת נראית מדהים!"
הבנים התחילו מייד לדבר על קייטי וכמה בנות אחרות במסיבה. הרגשתי בודדה וזנוחה. אחרי עוד משקה לקחתי נשימה עמוקה ופניתי לג'ק.
"אני חושבת ששיניתי את דעתי. אני רוצה להראות לכם את הציצים שלי. אם אני אתן לכם לראות אותם, אתם מבטיחים לא לספר לאף אחד?" הם הסתכלו אחד בשני, ואז הנהנו בהסכמה.
ידי רעדו כשתפסתי בקו המחשוף של השמלה. היססתי שניות מספר, מנסה להרגע, ואז משכתי אותה למטה וקיפלתי אותה מתחת לשדיים. הפטמות שלי התקשו מייד באוויר הלילה הקר. חיכיתי בנשימה עצורה, מקווה שהבנים יאהבו מה שהם רואים. פני התלהטו והרגשתי כאילו אני בעולם אחר. אף אחד לא דיבר במשך מה שנראה כנצח.
לבסוף, חייך אלי בוב. "אני חושב שיש לך ציצים מאוד נחמדים, גברת הופקינס. ברור שהם מספיק גדולים. יש לך סיבה להיות גאה בהם. את גברת מאוד סקסית."
חייכתי ונרגעתי. ידעתי שאני מלאה, אבל תמיד חשבתי שהציצי שלי גדולים ובשרניים מדי. הם חשבו שאני סקסית!
הייתי כל כך שמחה שהם אהבו את השדיים שלי, שבקושי שמעתי את בוב שואל את ג'ק אם הם מוצקים. לפני שיכולתי להגיב הוא הושיט יד וחפן אחד מהם. התנשמתי כשהרגשתי את היד החמה שלו מועכת את בשרי הקריר אבל לא אמרתי כלום. אצבעותיו מצאו את הפטמה והיא קפצה למגעו. כשניסיתי להחליט אם אני אמורה למחות או לא, דייב עשה אותו דבר עם הציצי השני שלי. לא הייתי בטוחה אם אני צריכה לתת להם לגעת בי, אבל זה הרגיש בהחלט טוב, ואיזה נזק כבר יכול להגרם? הסתכלתי למטה. יכולתי לראות את פטמותי הכהות נמעכות בין אצבעותיהם החזקות והרגשתי איך אני נרטבת.
"בשביל שדיים כאלה גדולים, הם נחמדים ומוצקים." אמר ג'ק לבוב. "הפטמות שלה גם מאוד רגישות. קשות כמו אבן. אני חושב שהיא אוהבת את זה. בוא נציץ בכוס שסיפרת לנו עליו, דייב!"
ג'ק ודייב תפסו לי כל אחד רגל והרימו אותן לחיקם. השמלה עלתה כמעט עד המותניים והייתי מפושקת רחב, בלי שום תחתונים! ניסיתי לסגור את הרגליים אבל לא יכולתי להיאבק איתם, אז ויתרתי על הנסיון.
"זה בסדר, גברת הופקינג. אנחנו רק רוצים לראות איך את נראית. אנחנו חושבים שאת מאוד יפה וסקסית, נכון בחורים?" אמר בוב. כולם המהמו בהסכמה. "יש לך כוס מאוד יפה."
בוב הושיט יד מהמושב הקדמי וליטף את ברכי ברכות. ג'ק ודייב המשיכו ללוש לי את השדיים ולנעוץ לי עיניים בכוס. היד השניה שלהם החזיקה לי את הרגליים פתוחות, והם התחילו ללטף מעלה מטה על הגרביים. בכל ליטוף הם עלו מעט יותר למעלה והם התחילו במהירות ללטף את ירכי העירומות. בוב אמר לי כל הזמן כמה יפה וסקסית אני נראית. השענתי את הראש על גב המושב ועצמתי עיניים, מנסה להשקיט את ליבי ההולם.
*
ממש כשהרגשתי באצבעותיו של דייב מתחככות בשיער הערוה שלי, ג'ק גחן לפנים ונישק לי את הפטמה, מדגדג אותה בלשונו. כשקפצתי בהפתעה, תנועתי לחצה את הכוס כנגד ידו של דייב. הוא חפן אותו ומעך ברכות, גורם לי לגנוח. שמעתי את בריאן צוחק מאחורי ההגה ושואל מה הולך.
"ובכן, גברת הופקינס פשוט מראה לנו מה היא היתה עושה אם היתה יוצאת שוב עם בנים." אמר דייב, מעסה בעדינות את השפתיים החיצוניות. כשליטף מעלה מטה לאורך הכוס שלי הוא התחיל לדחוף אצבע כנגד החריץ הרטוב כבר. "היא כולה רטובה ומוכנה לעשות כיף. את גם נראית נהדר. הנאדות המטומטמים האלה שפחדו לגעת בך לא ידעו מה הם מפסידים. אני מתערב שהיית סוחטת אותם לגמרי, נכון?"
צחקקתי. "אני לא בטוחה בקשר לזה, אבל תודה." היה קשה לאסוף את מחשבותי, כשבחור אחד מוצץ ומלקק לי בציצי והשני מנסה להכניס לתוכי אצבע בזמן שהשלישי מביט בהם. באותו רגע הרגשתי כמו הנערה הכי פופולארית ונחשקת בעולם. האצבע של דייב נלחצה בעקשנות לשפתי הכוס שלי ולא עבר זמן רב בטרם נפשקו אלה לאיטן. הייתי כבר כל כך רטובה עד שאצבעו כמעט לא נתקלה בהתנגדות כשהחליקה לתוכי. "אלוהים, הגברת הזאת רותחת!" הוא קרא. "אני מתערב שאת מחזיקה את בעלך מרוצה לגמרי עם הצעצוע הקטן הזה. את בטוחה שהוא היחיד שנגע לך בכוס?"
"כן, אני בטוחה. הוא, ועכשיו אתה, אלה הגברים היחידים שאי פעם נגעו שם ככה." עניתי. ניסיתי להחזיר לעצמי את כוח הרצון. "אולי אנחנו צריכים להפסיק. אני חושבת שהוא היה כועס אם הוא היה רואה מה אתם עושים לי."
"אוה, לא. אני חושב שהוא היה מרוצה." אמר בריאן, מסתכל לתוך עיני במראה. "בנים רוצים שכולם יחשבו שהנשים שלהם מושכות וסקסיות. הוא ממש ישמח לשמוע שאנחנו נהנים להסתכל בשדיים היפהפיים ובכוס החמוד הקטן הזה שלך. אני בטוח שזו תהיה מחמאה בעיניו."
בוב הנהן כשהגיש לי שוב את הבקבוק. לגמתי בעצבנות, הייתי כזאת מבולבלת. הייתי די בטוחה שבעלי לא יחשוב שזו מחמאה, אבל הבנים האלה בטוח ידעו מה גברים אוהבים ואני לא הייתי במצב להתווכח, אז איך יכולתי לומר שהם טועים? נראה שהם חשבו רק על טובתי, ונהניתי מכל תשומת הלב שהם המטירו עלי.
דייב התחיל ללטף לי את הדגדגן והרגשתי איך הוא מתעבה בטיפולו. עכשיו הכוס שלי היה כבר מאוד חם ורטוב והרגשתי שקשה לי יותר ויותר לעקוב אחרי מה שהם אומרים. אני זוכרת ששמעתי את בוב אומר לבריאן לעצור את המכונית. הרגשתי אותה עוצרת, ואז בריאן פנה והביט בי, נשענת לאחור עם הרגליים פתוחות רחב והציצים תלויים בחוץ כששני גברים צעירים מלקקים ומפנגרים אותי.
הבטתי סביבי. חנינו בפינה של מגרש חניה גדול, לא רחוק מעמוד תאורה. יכולתי לראות מרכז קניות. רוב החנויות היו סגורות והמגרש היה נטוש כמעט. לפחות אין הרבה סיכוי שמישהו אחר יראה אותי. בריאן אמר משהו לבוב שלא קלטתי, ובוב יצא והלך לחנות. כשחזר למכונית הוא הראה לי מצלמה חד פעמית קטנה, מהסוג שיש בו מבזק.
"כולנו רוצים לזכור כמה יפה וסקסית את נראית." הוא אמר. לפני שיכולתי למחות, הוא צילם כמה תמונות שלי כשהבנים משחקים איתי. ובכן, כל זמן שאף אחד אחר לא רואה את התמונות תיארתי לי שזה יכול להיות בסדר.
"תהית פעם איך זה שגבר אחר מזיין אותך?" שאל בוב כשדייב ליטף וצבט את הדגדגן המרוגש שלי. גנחתי ונענעתי בראש. "אף פעם לא תהית איך זין אחר ירגיש, נכנס לתוך הכוס החמוד והחם שלך?" שוב נענעתי בראש. "ראית פעם זין אחר?"
"לא." עניתי. פתאום התביישתי בנסיון הדל שלי.
"את רוצה לראות אחד אחר? זין אחר, אני מתכוון. אחרי הכל, זה יהיה הוגן. אנחנו ראינו את הציצים היפים והגדולים שלך ואת הכוס השעיר שלך. את לא רוצה לראות אותנו עירומים? אף אחד לעולם לא ידע."
מסמיקה, אמרתי שהייתי רוצה. כשג'ק ודייב עזבו אותי הרגשתי דקירת אכזבה, אבל הם חזרו לשחק איתי מייד כשהורידו את המכנסיים והתחתונים, מציגים בגאווה את הכלים הזקופים שלהם.
אף פעם לא הבנתי כמה שונים איברים של גברים אחד מהשני. אף אחד מהם לא נראה בדיוק כמו של בעלי. אחד היה מקומר, אחד ישר, אחד נראה כמעט סגול והזין של ג'ק היה לפחות חמישה סנטימטרים ארוך משל בעלי. אף פעם לא ידעתי שהם באים בגדלים שונים. הייתי מהופנטת.
"מה את חושבת?" שאל בריאן. בלעתי. "את יכולה לגעת באחד אם את רוצה. לא מפריע לנו."
הושטתי יד ונגעתי בזין של בוב. הוא חייך אלי, אז הקפתי אותו באצבעותי. הוא הרגיש חם למגע. לאט לאט, החלקתי את האצבעות למטה ולמעלה, נהנית מתחושת המוט הקשה כאבן והראש הספוגי. דייב חזר להכניס לי אצבע לכוס כשהוא מלטף את הדגדגן באגודל. גונחת, נגעתי בכל זין קשה לפי התור, נותנת לו כמה ליטופים ומשתוממת כמה שונה הרגיש כל אחד. בסוף היד שלי היתה על הזין הגדול של ג'ק. הוא הרגיש עבה ומספק בין אצבעותי.
בוב הושיט לי שוב את הבקבוק. "את יודעת, גברת הופקינס, את נראית מאוד סקסית עכשיו. אני חושב שבעלך היה מאוד גאה בך הלילה. ידעת שיש בולבולים גדולים כמו של ג'ק?" נענעתי בראשי. "עכשיו כשראית אותו, את לא תוהה איך הוא ירגיש בתוך הכוס הנחמד והחם הזה שלך?" הוא צילם תמונה של היד שלי, מקיפה את הזין של ג'ק.
ניסיתי לטהר את מוחי. "כן... אבל אני בטוחה שזה לא יהיה בסדר. אני לא יכולה לעשות את זה."
"אוה, את צודקת, גברת הופקינס. זה בטוח יהיה לא בסדר אם הוא היה מזיין אותך. אבל, אם היית מבקשת, אולי הוא היה פשוט מכניס אותו לתוכך שתוכלי לקבל מושג איך ההרגשה. זה לא יהיה ממש לזיין, אז לא צריכה להיות בעיה עם זה."
היססתי. היה נחמד להרגיש איך זה. זה יהיה שונה מעם בעלי? נאנחתי. רציתי לדעת.
"אוקיי. אתה יכול להכניס אותו פנימה. שום זיונים."
"ברור." הסכים ג'ק.
דייב הוציא את היד מהחריץ שלי והוריד את ראשי לחיקו, ואז התחיל ללטף לי את הפטמות. ג'ק דחף רגל עטופת גרב אחת מעל למשענת המושב האחורי ואת השניה למעלה בחיקו של בראין. בראין התחיל מייד ללטף ולעסות את השוק שלי. הסתכלתי למטה כשג'ק כרע בין הרגליים שלי. דרך השערות יכולתי לראות את שפתי הכוס, פשוקות מעט וזוהרות מרטיבות. ג'ק נעצר, הזין שלו רק סנטימטרים מהכוס.
ג'ק תפס את הזין ביד ונשען אלי. ראיתי את הראש העבה נדחף לתוך שיער הערווה שלי, ואז הרגשתי אותו מתחכך בשפתיים של הכוס. הוא שפשף אותו למעלה ולמטה בחריץ, מכין אותי. בדחיפה עדינה ראיתי את הראש נעלם והרגשתי בשפתי הכוס נפשקות כשהזין הגדול שלו נכנס לתוכי. זה הרגיש כל כך טוב שגנחתי בתענוג, גורמת לכל הבנים לגחך. ג'ק הוציא את הזין שוב, שפשף אותו על הפתח ואז דחף חזרה פנימה, הפעם מכניס כמה סנטימטרים. גנחתי שוב, זה היה נהדר. הוא יצא ודחף פנימה כמה פעמים, כל פעם עמוק ועמוק יותר. לבסוף הרגשתי במפשעתו נלחצת לשלי, וידעתי שהוא בפנים עד הסוף.
"ובכן, איך זה?" הוא שאל.
"יותר מלא מעם בעלי. זה נעים" עניתי חולמנית, "אף פעם לא ידעתי שזה יכול להרגיש כל כך שונה."
"תני לי לשאול אותך משהו." אמר ג'ק. "מה את אוהבת יותר? את זה...?" הוא דפק לאט פנימה והחוצה, כל פעם דוחף עמוק לתוכי. "או זה?" הפעם הוא התחיל לזיין במהירות, נכנס בי חזק.
"אני אוהבת את שניהם. זה כזה עמוק, אני מרגישה מתוחה כולי. אבל אני חושבת שאני אוהבת את המהיר יותר." עניתי, שוכחת לגמרי שהוא הבטיח לא לזיין אותי.
"זה די נעים, נכון?" הוא שאל, ממשיך לדפוק במהירות פנימה והחוצה.
שמעתי את בוב מצלם עוד כמה תמונות כשג'ק מזיין אותי חזק. הגוף של ג'ק נתקע לי בדגדגן ויכולתי להרגיש את הביצים מצליפות לי בתחת בכל תנועה. הוא המשיך לתקוע את הזין העבה לתוכי ואני התחלתי לנוע מולו בחזרה.
דייב סובב את ראשי בחיקו. כשהרגשתי בזין שלו נוגע לי בפה נישקתי אותו אוטומטית. הוא לחץ אותו חזק יותר לשפתיים שלי ופתחתי את הפה, מניחה לו להכניס את הזין פנימה. הטעם היה נפלא כשליקקתי את הראש, טועמת את הטרום-שפיך המלוח. מתענגת על זנותיותי, התחלתי למצוץ אותו. רציתי שהבנים האלה יחשבו שאני סקסית וחמודה כמו הבנות הצעירות שהם דיברו עליהן. כשג'ק המשיך את הזיון המהיר של הכוס הרותח שלי התחלתי לתת לדייב את המציצה הכי טובה שיכולתי, עובדת עם הלשון על הצד התחתון כשהשפתיים עולות ויורדות על הזין החם שלו.
"איך היא, חבר'ה?" שאל בריאן.
"אוה, גבר, היא חתיכת כוסית חמה." ענה ג'ק. "הכוס שלה כמו כפפה חמה על הזין שלי. הגברת הזאת אוהבת להזדיין."
"היא גם מוצצת לא רעה בכלל." הוסיף דייב. "נו כבר, גברת הופקינס. תמצצי לי את הזין. את לא רוצה לבלוע משהו נחמד וטעים?"
הנהנתי ומצצתי חזק את הזין שלו ושמעתי אותו גונח מתענוג. מרוצה שהוא אוהב מה שאני עושה, הכפלתי את מאמצי. סיחררתי את הלשון סביב ודיגדגתי את הצד התחתון של הזין הקשה כאבן שלו כשהוא מעודד אותי לבלוע את כולו. רציתי שישמח אז דחפתי את השפתיים כמה רחוק במורד הזין שלו שיכולתי, מתקרבת לבסיס בכל דחיפה. ידעתי שאני עושה עבודה טובה כשהרגשתי בו מתקשה ודוחף את הזין עמוק בפה שלי. הרגשתי את הזין קופץ, ואז מציף לי את הפה בזרע. לוגמת בשקיקה, הרגשתי בשפיך הסמיך מחליק במורד גרוני ולתוך הבטן בעודו ממשיך להזרים עוד ועוד לתוך פי הלהוט. אף פעם לא בלעתי את השפיך של בעלי מקודם, אבל הייתי כל כך חרמנית שינקתי כל טיפה שדייב התיז לי בפה.
"איזו ילדה טובה, תמצצי עד הסוף. זאת היתה מציצה מצויינת. את באמת אוהבת לאכול שפיך, נכון?" הוא שאל. מצחקקת, הנהנתי.
הזיון מג'ק הביא אותי כמעט לגמור בעצמי. הרגשתי איך אני מתקרבת ומתקרבת, עולה לעבר הפסגה. הייתי כמעט שם כשהרגשתי בו מזדעזע ומזרים את המטען שלו עמוק בכוס שלי. גנחתי בתסכול כי הייתי כל כך קרובה לגמור. הוא יצא ושאל אותי אם אני רוצה לגמור. הנהנתי בלהיטות, אז הוא יצא מהאוטו ובריאן נכנס במקומו, הכניס לי את הזין לתוך הכוס המלא שפיך בלי שום הכנות מוקדמות, והתחיל לזיין אותי.
הטכניקה של בריאן היתה שונה לחלוטין משל ג'ק. הוא החליף בין כמה דחיפות חזקות וכמה עדינות, ועצירות ארוכות עם הזין תקוע עמוק בתוכי. כל פעם שהתקרבתי לגמור הוא הרגיש ועצר, ובמהירות התחלתי להתחנן אליו שיתן לי לגמור. הוא פשוט גיחך והמשיך בסגנון הלא יציב המטריף שלו. כמעט התחלתי לבכות כשהרגשתי בו מוסיף את השפיך שלו למטען שג'ק כבר הפקיד בתוכי. הכוס המסכן והלוהט שלי הרגיש ריק כשהוא יצא. נעצתי בבוב מבט שואל.
"מה העניין, גברת הופקינס?"
שתקתי לרגע ארוך, לא רוצה להגיד את זה בקול רם. בסוף שאלתי, "אתה לא הולך ל.. אתה יודע...?"
"לא הולך לעשות מה?" בוב לא התכוון להקל עלי. הוא ידע מה רציתי.
"אתה לא הולך לעשות איתי אהבה?"
"לעשות אהבה? אף אחד פה לא עשה איתך אהבה. תגידי מה באמת קרה. תגידי מה את רוצה, ותבקשי יפה." הוא חייך אלי מהמושב הקדמי.
"בסדר. הם זיינו אותי, אבל אני לא גמרתי. אתה מוכן בבקשה לזיין אותי?" שכבתי שם, כמעט עירומה במושב אחורי של מכונית, הרגליים פתוחות ושפיך מטפטף לי מהכוס. כל מה שרציתי זה שמישהו יכניס את הזין לתוכי ויזיין עד שאגמור. לא היה לי אכפת מי זה יהיה.
"ובכן, אם את מבקשת בכזה נימוס, אני אשמח לזיין אותך, גברת הופקינס. אבל אם הבחורים האחרים יראו את זה ויתחרמנו? את תתני גם להם לזיין אותך?" שאל בוב.
הנהנתי נואשות. בוב סובב אותי כך שפניתי לקדמת המכונית. הוא עבר בין המושבים והרים את הרגליים שלי על כתפיו. הרגשתי בזין נכנס לי לכוס והוא התחיל בקצב נאה שהביא אותי במהירות לרתוח שוב. זה היה קצת לא נוח כשהוא לחץ לי את הצואר אל המושב אבל הזין ההולם שלו גרם לי לשכוח במהירות את אי הנוחות. הייתי בגן עדן.
כשגמרתי בסופו של דבר, זה היה הכי חזק שגמרתי אי פעם. עצמתי את העיניים והרגשתי שאני עפה באמצע התפוצצות. צרחתי והשתוללתי, כמעט זורקת את בוב מעלי, אבל הוא הצליח להמשיך לזיין אותי. כשחזרתי לבסוף למציאות הוא עדיין דפק אותי. בסוף הוא התקשח והתיז את מטענו, ואז הוציא ממני את הזין.
בריאן סובב אותי מייד אליו והכניס לתוכי את הזין. כשהתחיל לזיין אותי בפעם השניה נעלתי את הרגליים מאחורי התחת שלו, מושכת אותו עמוק כפי שיכלתי לתוך הכוס. הייתי כזאת חמה שהתחלתי מייד בסדרה קטנה של אורגזמות מיניאטוריות. התחלתי להשתולל ולקפוץ כמו משוגעת. הבנים אמרו לי שאני האשה הכי חמה שהם זיינו כבר הרבה זמן, גורמים לי לחוש גאווה.
אחד אחרי השני כולם זיינו אותי עוד פעם. בוב ובריאן אפילו גרמו לי למצוץ להם ולטעום את המיצים המתייבשים שלי מהזין שלהם, גם זה בפעם הראשונה בחיי. עד אז כבר מצצתי בלהיטות את הבולבולים שלהם כמה עמוק בגרון שיכולתי, בולעת כל טיפת שפיך ברגע שהותזה פנימה. נסחפתי כבר הרבה יותר מדי מכדי שיהיה אכפת לי כמה פעמים כבר זיינו אותי או למי אני מוצצת.
כשהם גמרו בסופו של דבר יכולתי להרגיש בכוס שלי פועם מרוב מאמץ. הרגשתי מלאה ומזויינת היטב. הסתכלתי למטה במפשעה שלי ויכולתי לראות את השפתיים הנפוחות, אדומות אפילו באור הקלוש. הפטמות שלי כאבו מרוב יניקות ולעיסות ואפילו הלשון שלי התעייפה. כל מה שרציתי זה לישון.
יצאנו כולנו מהמכונית לסדר את הבגדים. הגרביים שלי היו קרועות ומלאות רכבות והשמלה מגולגלת סביב המותניים, אבל ניסיתי לסדר את עצמי כמה שאפשר. הכנסתי את הציצים חזרה ויישרתי את החצאית כמה שיכולתי. הכוס שלי היה כזה נפוח שהייתי בטוחה שהשפתיים פשוט נתלות להן תחת השמלה, אבל ידעתי שזה בלתי אפשרי. העובדה שהבנים נראו לא פחות הרוסים ממני גרמה לי קצת סיפוק.
ג'ק הלך אלי והוריד לי את המחשוף חזרה מתחת לשדיים. "את נראית הרבה יותר טוב ככה. אני אוהב לראות את הציצים הגדולים האלה והפטמות השמנות שלך." הוא הסביר. מחיתי אבל השארתי אותם בחוץ.
אחרי שחזרנו למכונית, בריאן התחיל לנהוג שוב. הגענו במהירות לחנות הבירה, והלכנו כולנו לכניסה. כמה בני נוער התבטלו שם. כשהם ראו אותנו הם התחילו לצעוק ולצחוק עלי.
ידעתי שאני בטח נראית רע אחרי הזיון הקבוצתי אבל חשבתי שאני נראית מספיק בסדר להסתובב בציבור. לא הבנתי למה הם צוחקים עלי. מבולבלת, שאלתי על מה הם צוחקים.
"אולי הציצים שלך מוצאים חן בעיניהם." גיחך ג'ק.
פתאום הבנתי שהשמלה שלי עדיין למטה וכולם יכולים לראות את הציצים שלי תלויים בחוץ. הסמקתי כולי. הסתובבתי והרמתי אותה למעלה אבל הם המשיכו ללעוג לי. מגייסת כמה כבוד עצמי שרק יכולתי, נכנסתי לחנות, מתעלמת מהיללות שלהם.
שמחתי שהיינו בחנות שאיני הולכת אליה בדרך כלל. היייתי בטוחה שהמוכר יכול לראות שהבנים שהייתי איתם זיינו אותי הרבה וחזק. חתמתי על הקניה כמה מהר שיכולתי וחזרתי למכונית. הבנים חזרו גם הם במהירות עם הבירה והתחלנו לנסוע חזרה למסיבה.
מייד כשזזנו דייב שוב הוריד לי את המחשוף למטה והתחיל למצוץ את השדיים. לא מחיתי, כי הוא גם הכניס יד מתחת לשמלה וליטף לי את הכוס. נרדמתי כשהוא משחק בשדיים ובכוס שלי ולא התעוררתי עד שטילטל אותי בעדינות כשפנינו לרחוב של שיילה.
השתלטתי על עצמי שוב ונכנסתי פנימה, כשבוב עוזר לי. טרייסי פגשה אותנו בדלת.
"ובכן, אתה כבר יכול לשים אותה במיטה. לא יצא ממנה כבר שום דבר עכשיו." היא אמרה כשהסתכלה עלי.
ג'ק גיחך. "יש לה זכות להיות עייפה. היא התעמלה מאוד קשה. ברגע שגרמנו לה להתחיל, היא נהייתה זיון די לוהט. סיפקה את כולנו."
כשהכניסו אותי למיטה, שמעתי אותה אומרת לג'ק, "תזכור, זה היה משהו חד פעמי. הבטחת לעזוב אותה מעכשיו."
הדבר האחרון ששמעתי היה תשובתו של ג'ק.
"ברור. זה היה חד פעמי..."
כפי שציינתי במבוכה מסויימת בפעם הקודמת, לא קראתי את הטקסט הזה כבר שנים, כך שהופתעתי להווכח שתרגום החלק השני גס בהרבה מהראשון – זה יהיה החלק האחרון של "כוס תה" שיעלה כאן, אגב. בסיפור המקורי יש שמונה חלקים, וחמישה מהם תורגמו (בהשמטות).
לפני פוסט או שניים ביקשה אחת הקוראות, בין היתר, סיפור על ספנקינג – אז יש פה ספנקינג, מיי פרשס! ולא רק ספנקינג, גם העלבות, גסויות, השפלות וכל מיני דברים לא מוסריים בכלל, ואפילו כלב (לא לדאוג, יקירותי, הכלב מביא איזה לקלוק בציצי בקטנה ומייד מסתלק). מה אתן חושבות על גברת הופקינס עכשיו?
mmmf/F bd best nc
m/F cons?
התעוררתי מעט מטושטשת בשבת בבוקר, אבל שום דבר נורא. לא יכולתי לזכור הרבה מהלילה הקודם, למרות שזכרתי שאני מבלה את סוף השבוע עם הבנות של שיילה והיה לי זיכרון מעומעם שהייתי במסיבה אתמול. תיארתי לי שפשוט שתיתי יותר מדי ויש לי הנגאובר.
זכרתי שהיו לי כמה חלומות ממש אירוטיים. מנסה להזכר בהם, הושטתי יד וחפנתי את הכוס שלי. הייתי מופתעת לגלות כמה נפוח וחם הוא היה. צחקקתי לעצמי. זו לא היתה הפעם הראשונה שאוננתי מתוך שינה. בטח הייתי די חרמנית. זה הרגיש כאילו שיחקתי בכוס כל הלילה.
עשיתי מקלחת חמה וארוכה והרגשתי די טוב. אחרי שהתלבשתי, ירדתי למטה אבל ליסה וטרייסי כבר הלכו. אני בדרך כלל לא ממש אוכלת ארוחת בוקר, אז אכלתי רק שתי פרוסות טוסט. כשמרחתי אותן בחמאה שמתי לב לקופסת התה על הדלפק. את זה זכרתי. זה היה התה הכי טעים ששתיתי בחיים שלי. עשיתי לי קנקן והלכתי לשבת בפטיו עם העיתון.
שתיתי תה וקראתי כמה זמן אבל אז שוב הכל התערפל. חשבתי שאולי נדבקתי באיזה משהו, הייתי כל כך מבולבלת בסוף השבוע הזה. השמש היתה חמימה עלי אז החלטתי לנמנם בתוך החמימות הזאת ולנסות לאפות את ההצטננות עד שתברח.
אני חושבת שישנתי בערך שעה או משהו כזה כששלושה נערים הופיעו מעבר לפינת הבית. ידעתי שפגשתי אותם בלילה הקודם אבל בחיי שלא יכולתי לזכור בשום אופן איך קוראים להם.
"היי, גברת הופקינס, איך את מרגישה?" שאל אותי הראשון. כשפשוט הסתכלתי בו בלי לענות הוא המשיך, "זה אני, בריאן. זוכרת?"
הנהנתי, מטושטשת. "היי, בריאן."
"מה הקטע איתה?" שמעתי את אחד האחרים שואל. "אוה, שיט, חבר'ה. היא שוב מצאה את הממתקים." הוא הרים את קנקן התה ורחרח. "מה אתה חושב, ג'ק. נעשה עוד סיבוב?"
ג'ק הסתכל עלי. "פאק, למה לא? גברת הופקינס, למה את משתזפת לבושה לגמרי? את לא רוצה שיהיה לך שיזוף יפה?"
"כ-כן, אבל אנשים אולי יראו אותי."
"אין כאן אף אחד שיראה אותך חוץ מאיתנו, ואנחנו כבר ראינו אותך עירומה, זוכרת? למה שלא תעבדי בשבילנו על שיזוף יפה וזהוב?"
צחקקתי. "אוקיי." זה נראה לי רעיון טוב. התפשטתי במהירות ונשכבתי שוב. ראיתי את בריאן לוקח את הבגדים שלי לתוך הבית, ומייד יוצא עם בקבוק תחליב הגנה.
"גברת הופקינס, יותר טוב שתתני לדייב למרוח אותך קצת. הציצים הגדולים האלה שלך יתבשלו צ'יק צ'ק בשמש." כשהנהנתי הוא זרק את התחליב לנער השלישי. דייב התקרב אלי ועמד מחייך אלי ואז פתח את המכסה של הבקבוק. בתנועה חלקה אחת הוא הזליף פס של תחליב שהתחיל בגרון שלי, ירד דרך אמצע החזה והבטן לשערות של הכוס ואז חזרה למעלה לעשות טבעת סביב כל פטמה. התחליב היה קר על העור המלוהט שלי ועברה בי צמרמורת אלימה, שהרעידה את השדיים חזק לצדדים. דייב צחק.
"תירגעי, גברת ה., את מקפיצה אותם כמו חשפנית בשני דולר." הוא ישב לצידי על כורסת השיזוף והתחיל למרוח את התחליב. הוא התחיל בבטן, מלטף ומעסה עד שהתחליב התחמם ונבלע בעור כליל. הוא עלה לשדיים והתחיל לעסות את התחליב לתוכם. יכולתי לחוש בפטמותי מתקשות ממגעו. הן הזדקפו כל כך שהרגשתי שהן תיכף יעופו לי מהשדיים כמו מרובה פקקים. התחלתי לגנוח כי התגריתי.
אחרי שגמר עם הידיים והרגליים, דייב חזר לכוס שלי. הוא הזליף עליו עוד קילוח נדיב של תחליב ועיסה הכל, מבחוץ ומבפנים. "אנחנו לא רוצים שהכוס הקטן והחם הזה יקבל כוויות שמש, נכון?" שאל דייב והכניס לי לכוס שתיים או שלוש אצבעות. "יש לי הרגשה שהכוס הזה יראה אור יום הרבה יותר מעכשיו. אנחנו רוצים שהוא יראה טוב."
כשסיים, דייב הלך וישב עם הבנים. הם פתחו בירות ועזבו אותי בשקט. נימנמתי, מתעוררת ונרדמת, בשעה הבאה או משהו כזה. בנקודה מסויימת הרגשתי שמרימים לי את היד ומניחים אותה על הכוס שלי, שהיה כבר חם מהשמש והעיסויים והליטופים, וניתר כשנגעתי בו לאט ושיחקתי בדגדגן, שוכבת שם. חשבתי ששמעתי מצלמה אבל לא הייתי בטוחה והאמת, גם לא היה ממש אכפת לי.
הרגשתי ביד מטלטלת ומעירה אותי. "הגיע הזמן להתהפך, גברת הופקינס. את לא רוצה לשרוף את הציצים שלך." בריאן עזר לי להתיישב והשקה אותי עוד תה. לגמתי בצמאון.
"תודה רבה. אתם כאלה נחמדים אלי."
בריאן גיחך. "זה בכלל שאת נחמדה אלינו, גברת הופקינס. אנחנו אוהבים לעזור לגברות מבוגרות וחרמניות עם שדיים גדולים וכוסים רעבים. עכשיו תשכבי על הבטן."
נשכבתי כפי שאמר לי. יכולתי להרגיש את הציצי נמעכים תחת משקלי והפטמות נלחצות דרך החורים בכורסת השיזוף. בריאן שם לב והושיט יד מלמטה, משחק ואז מושך בהן שיבלטו עוד יותר. הכל היה עדיין חלקלק ומכוסה שמן, אז הוא הצליח להעביר בחור גם חלק מהשד, אבל לא הכל. אחרי שהקפיץ את הפטמות כמה פעמים, לקח את הבקבוק והזליף תחליב על הגב והתחת שלי.
כשבריאן התחיל למרוח את הכתפיים שלי יכולתי להרגיש בתחליב גולש בסמיכות בין לחיי התחת אל שפתי הכוס המגורה שלי. רציתי לגעת שם אבל לא הצלחתי להגיע בתנוחה הזאת אז הנחתי את ראשי בזרועותי ועצמתי עיניים.
בריאן ירד במורד הגב ומרח תחליב ביסודיות על שתי הלחיים של התחת, מעיר לשאר הבנים כמה גדולות ועסיסיות הן. חייכתי לעצמי, שמחה שמצאתי חן בעיניו. בריאן התחיל למרוח בחריץ, פותח את הלחיים.
"אם תישרפי שם לא תוכלי לשבת. פשוט תמשיכי לנמנם, גברת הופקינס," אמר לי ג'ק מאיפה שהוא ישב כשבריאן המשיך למכוח תחליב לתוך החריץ של התחת והכוס מאחור. מדי פעם הוא התיז עוד מעט תחליב על התחת שלי כך שהפכתי במהירות חלקלקה מאוד.
בכל מעבר בחריץ, הוא העביר את האצבעות על החור של התחת. בהתחלה הוא קיפץ והתכווץ כל פעם שהוא נגע בו אבל בסוף זה נרגע והפסיק להגיב לכל נגיעה. כשנרדמתי הרגשתי באצבעות שלו נלחצות חזק יותר בכל מעבר. אחת האצבעות נכנסה לתוך התחת. הרגשתי איך הוא ממשיך לתקוע אותה לשם עד שהיד נלחצה לי לתחת. בפעם הבאה הוא חזר על זה. פנימה והחוצה.
די מהר בריאן התחיל לדחוף שתי אצבעות בחור של התחת שלי. הייתי כזאת משומנת שזה לא כאב בכלל, אפילו שאף פעם לא היה לי כלום בתחת. למעשה, ההרגשה היתה די טובה ומצאתי את עצמי דוחפת את התחת על היד שלו כשהוא זיין אותי שם באצבעות. זה הרגיש כל כך טוב שגנחתי כשהוא הוציא אותן וקם.
שמעתי גיחוך. "אל תפחדי, אני אכניס בחזרה בעוד רגע. את אוהבת שיש לך משהו בתחת החמוד שלך?"
"כן," מילמלתי מנומנמת. "בבקשה תחזיר את זה פנימה."
"אין בעיה, גברת ה." הרגשתי איך בריאן עולה שוב על כורסת השיזוף ואז את הדחיפה המוכרת כבר בפי הטבעת. דחיפה קלה בחור התחת המשומן שלי והוא החליק בקלות לתוכי. רק כשהגוף שלו נלחץ לשלי הבנתי שאלה לא האצבעות שלו. התחלתי להתרומם במחאה אבל משקל גופו החזיק אותי למטה.
"אוה, כן! תלחצי את התחת הזה אלי, בייבי." גנח בריאן כשהתחיל להכניס ולהוציא את הזין מהתחת שלי. תמיד שמעתי שסקס אנאלי כואב אבל זה היה נפלא. יכולתי להרגיש בכוס שלי פועם כשהוא הסתגל לקצב של הזין של בריאן והתחיל להתקרב לאורגזמה.
"איך התחת שלה, בריאן?" קרא ג'ק. "היא טובה בכל השלושה חורים?"
"ועוד איך!" התנשם בריאן ודפק אותי. "הכוס שלה אולי קצת רחב אבל התחת כמו של טינאייג'רית. אוה, שיט. היא חמה מדי, אני גומר!" רועד, הוא קבר לי את הזין עמוק בתחת והרגשתי אותו מנתר בתוכי כשהזרע ניתז ממנו. הוא התמוטט לי על הגב, מועך אותי על הכורסה.
"היי, קום ממנה." שמעתי את דייב אומר. "גם אני רוצה קצת מהתחת הזה."
בריאן נדחף מעלי. הרגשתי את הזין שלו יוצא לי מהתחת כשנעמד. הוא הושיט יד ופתח לי את הלחיים של התחת ושמעתי מצלמה פועלת ושני נערים צוחקים כשהחור של התחת שלי נסגר לאט לאט. דייב נכנס מאחורי ובמהירות האכיל את התחת הרעב שלי בזין שלו, כשבריאן חזר לשבת עם ג'ק.
הרגשתי איך אני מתקרבת לאורגזמה כשדייב טחן אותי חזק אבל עדיין לא הייתי שם כשגם הוא מילא לי את התחת שפיך. חשתי הקלה כשג'ק קם והוריד את המכנסיים. אחרי שדייב זז מהדרך שלו ג'ק הזליף עוד קצת תחליב בחריץ שלי והכניס את הזין הגדול לתחת בתנועה אחת. צחקקתי ונתתי לו קונטרה עם הטוסיק.
ג'ק ואני הזדיינו כמה רגעים והייתי מוכנה כמעט לגמור כששמעתי קול.
"היי! אתם הבטחתם!" הרמתי את הראש וראיתי את ליסה וטרייסי, עמוסות בקניות מהסופר.
ג'ק יצא ממני במהירות ונאבק לעמוד על רגליו, הזין העבה שלו מקפץ באופן מגונה. "זו לא אשמתנו, טרייסי, היא התחילה שוב עם התה ומצאנו אותה שוכבת שם. חשבנו, אם כבר..."
ליסה עשתה פרצוף. "אתם מה זה חזירים. מחרמן אותכם, לזיין ככה גברת מבוגרת? תעשו מה שאתם רוצים."
ג'ק חייך וחזר במהירות מאחורי. נתתי קונטרה כשהוא התחיל לזיין אותי שוב. "כן זה מחרמן אותי. היא מחרמנת אותנו, נכון גברת הופקינס? חוץ מזה, היא לא זקנה מדי. רק מאומנת היטב. אני חושב שנשארו עוד הרבה זיונים בכלבה הזאת."
טרייסי התקרבה וכרעה לצד הכורסה. הרמתי את הראש והיא הביטה בי. יכולתי להרגיש בזין העבה של ג'ק טוחן לי את התחת כשטרייסי חייכה אלי. היא הושיטה יד מתחת לכורסה והתחילה למשוך לי בעדינות בפטמות, שעדיין נדחפו דרך מרקם הרשת של הכורסה.
זה נכון, גברת הופקינס?" שאלה טרייסי וחלבה לי את הפטמות הפועמות. "נשארו בך עוד הרבה זיונים?"
הייתי כל כך חרמנית שהנהנתי. טרייסי הביטה בי בסלידה כשעזבה את הפטמות שלי וקמה. היא הרימה את המצלמה מהשולחן וצילמה כמה תמונות שלי, גונחת באקסטזה כשג'ק מזיין אותי בתחת.
עדיין לא הצלחתי לגמור כשהרגשתי בג'ק רועד ומוסיף את השפיך שלו לשני המטענים האחרים שהיו לי בתחת. כשהוא יצא ממני ופתח לי את הלחיים של התחת, החור נשאר פתוח. לחצתי בנסיון לסגור אותו וג'ק צחק כשהוא נפתח שוב לאט. הוא ביקש מטרייסי לצלם כמה תמונות של החור של התחת שלי.
ניסיתי שוב להעביר יד לאחור בין הרגליים שלי כדי לגמור כשהרגשתי את היד של ג'ק דוחפת את שלי.
"עוד לא, מותק. תישני קצת כשאנחנו שותים עוד בירה. נגמיר אותך אחרי שננוח. אני רוצה אותך חמודה וחרמנית."
מחיתי אבל עשיתי כדבריו. השמש החמה כמעט הרדימה אותי כשהחברים החדשים שלי יושבים בצל, מדברים בשקט ולוגמים בירה. יכולתי להרגיש את הזיעה נוצרת ומטפטפת מהגוף שלי כששכבתי שם.
אני חושבת שישנתי חצי שעה או משהו כזה. הרגשתי במישהו זוחל מתחת לכורסה ומחליק לי על הפטמות, ואז מתחיל ללקק אותן בעדינות. זה הרגיש כמו בריאן אבל הייתי מנומנמת וזה היה כל כך טוב שפשוט השארתי את העיניים עצומות, נהנית מהתחושה כשהוא ליקק קודם פטמה מיוזעת אחת, ואז את השניה. התחלתי לשפשף את המפשעה בכורסה, מקווה שהוא ימהר לזיין אותי כדי שאוכל לגמור.
"אאווווו, זה מגעיל." שמעתי את טרייסי אומרת. שמעתי צחוק כשפקחתי עיניים והסתכלתי. לקח לי דקה להתמקד אבל אז ראיתי את כולם יושבים שם, שלושת הבנים צוחקים והבנות נראות נגעלות.
כולם? אז מי מלקק לי את הפטמות? הסתכלתי דרך הרשת וראיתי כלב גדול וחום מלקק לי את השדיים דרך הכורסה. התנשפתי וניסיתי לקום אבל טרייסי מיהרה ובאה, לוחצת את הגב שלי מלמעלה כך שלא אוכל לקום. כשהתחלתי להיאבק היא הושיטה יד בין הרגליים שלי וליטפה את הכוס בעדינות.
"הנה, מותק, רק תשכבי בשקט. רואים שאת אוהבת את זה, אז אל תקומי. אני אשחק לך בכוס אם תירגעי." כשהיא ליטפה בעדינות את שפתי הכוס שלי בציפורניים הארוכות שלה, הפסקתי להיאבק ונרגעתי. "ילדה טובה." היא ליטפה לי את הראש. "את באמת חזירה שרמוטה, נכון?"
שמעתי עוד תמונות מצולמות, ואז טרייסי הפסיקה לשחק איתי ועמדה. הכלב ליקק אותי עוד כמה דקות, ואז הרגשתי את הפטמות מתחככות לו בגב כשהוא יצא מתחתי. הוא רץ מחוץ לחצר.
"אוקיי, גברת הופקינס." שמעתי את ג'ק קורא לי. "בואי הנה ותמצצי לנו שוב. אנחנו ניתן לך את האורגזמה שאת כל כך רוצה." כשהתיישבתי והתחלתי לעמוד טרייסי התערבה.
"לא, לא, אני חושבת שאת צריכה לזחול, גברת הופקינס. שרמוטות חרמניות כמוך צריכות לזחול כדי לקבל זין, או להשאר בלי."
הייתי כזאת חרמנית שלא רציתי להשאר בלי, אז ירדתי על ארבע והתחלתי לזחול לרוחב החצר. יכולתי להרגיש את העשב מבריש את פטמותי כשהשדיים שלי נתלו, מתנדנדים כשהלכתי אל החברים החדשים שלי. זחלתי קודם לג'ק, רוצה שהזין הגדול שלו יקרע לי את הכוס כמה שיותר מהר. הושטתי יד ותפסתי אותו אבל הוא דחף את היד שלי הצידה.
"בלי ידיים, גברת ה., תשתמשי רק בפה הזה שיש לך. תמצצי לי, ואז אני אתן לך זיון טוב."
צייתתי, מלקקת את קצה הזין עד שהתקשה, ואז מורידה את הראש ולוכדת אותו בין השפתיים. הכוס שלי בכה שיזיינו אותו ומצצתי בלהיטות, דוחפת את הפה במורד הכלי העבה שלו. תוך רגע הזין שלו כבר נצץ מרוק, ומצצתי חזק.
"אוה, איזו מוצצת היא." גנח ג'ק. "איך הזין שלי? טעים לך? את יכולה לטעום את התחת שלך, שרמוטה?"
הייתי כל כך חרמנית שאפילו לא חשבתי כמה מלוכלכים הבולבולים שלהם בטח. היה יותר מדי מאוחר לדאוג לזה עכשיו, אז המשכתי למצוץ וללקק. הם צילמו עוד תמונות שלי כורעת בין הרגליים של ג'ק ומוצצת לו, ובסוף מקבלת את המטען שלו עמוק בגרון. ליקקתי לו את הזין, בולעת כל טיפה, ואז זחלתי לדייב והתחלתי ללקק אותו.
הוא הרים את הראש שלי מהזין ודחף אותי. "אני לא הבא בתור.."
הסתכלתי למעלה, מבולבלת. מצצתי לג'ק ודייב היה הבא אחריו.
"שכחת אותי." אמרה ליסה, יושבת בין שני הבנים. אפילו לא חשבתי עליה. כשהסתכלתי בה, היא פתחה רגליים והזיזה את התחתונים הצידה. "בואי'נה, שרמוטה. תתחילי לאכול או שאת לא גומרת."
זחלתי בין הרגליים של ליסה ונעצתי עיניים בכוס שלה, כולו מסופר יפה ונראה נקי. כשהיססתי היא תפסה את הראש שלי ומשכה אותו אליה. לא עלה בדעתי משהו אחר, אז נישקתי אותה. היא נתנה לי הוראות, ולמדתי במהירות איך ללקק כוס, מוצצת את הדגדגן שלו עד שהיא הגיעה לאורגזמה כמו זו שכל כך רציתי בעצמי.
בסוף גרמתי לכל האחרים לגמור והגיע הזמן לאורגזמה שלי. הסתכלתי מסביב לראות מי יזיין אותי. ג'ק אמר לי לזחול שוב לשמש לפניהם.
"את תתחילי ואחד מאיתנו יצטרף אליי. את צריכה לאונן ממש טוב. תראי לנו כמה חם הכוס שלך יכול להיות." הוא אמר לי.
גופי זעק לפורקן אז לא היתה לי שום ברירה חוץ מלעשות מה שאומרים לי. זחלתי לפניהם והורדתי את הראש לאדמה, התחת גבוה באוויר ומופנה אליהם. מושיטה יד בין הרגליים, צבטתי את הדגדגן ודחפתי את האצבעות עמוק לתוך הכוס הרעב שלי. שמעתי אותם מצחקקים ומצלמים אבל נסחפתי הרבה יותר מדי רחוק מכדי שיהיה אכפת לי, נואשת לגרום להם להיות מרוצים ממני כך שהם אולי יזיינו אותי ויתנו לי לגמור.
הם לא עזרו לי בכלל. בסוף גמרתי בעצמי, רועדת בדשא ודוחפת את התחת כנגד האוויר הפתוח כשהם אמרו לי איזו חזירה חרמנית אני. הם צילמו עוד כמה תמונות כששכבתי שם עם האצבעות קבורות בכוס, נחה.
הרגשתי איך אני נרדמת כשהם קמו ונכנסו לבית. ידעתי שאני צריכה לקום אבל הייתי יותר מדי עייפה אז פשוט ישנתי שם, בחצר עם הראש למטה והתחת באוויר, הרוח מדגדגת לי את החור המגורה.
**
הפעם, כשהתעוררתי, ידעתי שלא חלמתי. שכבתי עם הפנים למטה בחצר, עירומה ובודדה, התחת, כוס וירכיים דביקים משפיך. הבנתי, מאוחר מדי, שגם יום שישי בערב לא היה חלום, אלא מציאות עצובה. הסתכלתי מסביב ולא היה שום דבר להתעטף בו. אחרי שהצצתי לראות שאף אחד לא יכול לראות, מיהרתי אל הבית.
נכנסתי פנימה וטרקתי את הדלת מאחורי, ואז רצתי לחדר האורחים. ביליתי את שאר סוף השבוע בחדר, מגיחה רק כשהייתי בטוחה שאף אחד לא בבית. נמנעתי מלדבר עם טרייסי וליסה, מעמידה פנים שאני ישנה כשהן הקישו בדלתי. מייד כששיילה חזרה הביתה, העמדתי פנים שאני לא מרגישה טוב ונחפזתי הביתה.
לא יכולתי להאמין מה עשיתי. אחרי שהייתי אזרחית לדוגמא 40 שנה, מנסה בכל הכוח להיות אשה טובה ואם, זרקתי הכל בשביל יום וחצי של תשוקה מושחתת. מה אני אעשה אם בעלי והילדים ישמעו על זה? מה אני אעשה אם הבוס יגלה את זה? אני מזכירה בחברת ביטוח כבר 22 שנה. ידעתי שאני מזכירה טובה אבל העסקים שלהם תלויים באנשי הקהילה, ואני אפוטר בן רגע אם יגלו את זה. הייתי נחושה בדעתי לא לתת לזה לקרות. אני פשוט אמנע מלפגוש את כל המעורבים ואתן לכל העניין למות ולהשכח.
כמה חודשים הכל נראה בסדר. בסוף כבר הרגשתי שחזרתי לחיים הנורמליים. אפילו ראינו את שיילה וגרג בנסיבות חברתיות כמה פעמים, אז נראה היה לי שהילדים לא גילו כלום לאף אחד. הייתי בטוחה שאני הנושא של כמה סיפורים מגעילים במעונות הקולג' שלהם אבל לא היה הרבה שיכולתי לעשות בעניין. למעשה, הצלחתי לדחוק את האירוע ממחשבותי כליל כך שלא נבהלתי כשחזרתי יום אחד מהעבודה וראיתי את שיילה, ליסה ובעלי יושבים בסלון.
התחלתי להבהל כשראיתי את הכעס בעיניו של מייק. "שרלין, שיילה אמרה שפיתית כמה מהחברים של הבנות שלה לפני כמה חודשים. אמרתי לה לעוף מהבית שלי אבל היא אמרה שהיא רוצה לשמוע את זה ממך."
ניסיתי להסתיר את הפחד שבעיני. "מארק, אתה יודע שלא הייתי עושה דבר כזה. אני לא מאמינה שהיא אמרה את זה."
ליסה דיברה. "את שכבת עם החבר שלי ואז ניסית להשכיב גם אותי ואת טרייסי."
"זה שקר!" צרחתי. "אל תעיזי להגיד דבר כזה!"
מארק פנה לשיילה. "שיילה, אני לא יודע מה קרה לילדה הזאת שלך, אבל אם לא תצאי מהבית שלי תוך דקה, אני קורא למשטרה."
במהלך כל זה, שיילה ישבה רוגעת בקצה הספה. "מארק, כשהבת שלי באה אלי ואומרת לי שהתקיפו אותה מינית, אין לי שום סיבה..."
"זהו זה!" נכנס מארק לדבריה. "אני מגיש תלונה." הוא הרים את הטלפון והתחיל לחייג.
שיילה המשיכה כאילו הוא לא דיבר. "...שום סיבה לא להאמין לה, במיוחד כשהיא מראה לי הוכחות." היא זרקה משהו לחיקו של מארק. הוא הביט בזה והניח מייד את השפופרת.
מייד כשראיתי במה הוא מסתכל, רצתי לחדר האמבטיה מסוחררת. זו היתה תמונה שלי, במכונית. השמלה שלי היתה למטה כך שראו לי את השדיים. הכוס השעיר שלי מיסגר את הבסיס של זין אחד ואת השני מצצתי. היה ברור לגמרי מהבעת פני שאני פשוט מתה על זה. שני הבנים שאת הבולבולים שלהם עבדתי לרוקן חייכו אל המצלמה.
נשארתי בחדר האמבטיה כמה שיכולתי. כשיצאתי לבסוף, מארק היה חיוור ושיילה נראתה מדושנת עונג. ישבתי על משענת הכורסה שלו וניסיתי לקחת את היד שלו אבל הוא לא נתן לי. שיילה דיברה ראשונה.
"שרלין, אני חושבת שעשית דבר נורא אבל אני לא רוצה שתלכי לבית סוהר. הילדים שלך צעירים מדי ואני חושבת שהם עדיין זקוקים לאם, אפילו אחת עלובה כמוך. בכל אופן, אני חושבת שצריך להעניש אותך על מה שעשית. אני הצעתי, ומארק הסכים, שהעונש הטוב ביותר עבורך יהיה לבוא ולעבוד בשבילי במשך שנתיים. תמיד רציתי משרתת, ואת תתאימי לזה. אם תעשי את זה בלי להתלונן, אני לא אגיש תלונה על זה שהתקפת מינית את הילדות שלי."
הסתכלתי במארק. "אני חושב שזה הוגן." הוא אמר. "זה אומר שתצטרכי להתפטר מהעבודה, אבל בבוא העת תוכלי למצוא אחרת. את תישארי אצל שיילה וגרג במשך השבוע ותוכלי לבוא הביתה משבת ועד יום שני. כך תהיה לך הזדמנות לראות את הילדים. שיילה, אני מצטער שלא האמנתי לך." הוא היסס. "אני חושב שגם אני צריך קצת זמן לחשוב על זה."
התפרצתי בדמעות. "אני מצטערת, מותק. אני לא יודעת למה זה קרה. אני אוהבת אותך."
שיילה קמה. "בואי, שרלי. את יכולה להתחיל הערב."
באתי אחריה, עדיין בוכה. אפילו לא אוכל להפרד כמו שצריך! מארק הפנה את גבו אלי והלך. יצאנו החוצה והתחלתי להכנס למכונית של שיילה, אבל היא עצרה בעדי.
"העובדות שלי לא נוסעות במכונית שלי, ואני לא רוצה שהמכונית שלך תחסום את שביל הגישה שלי. את יכולה ללכת."
"ללכת?! את לא רצינית." מחיתי. "זה בצד השני של העיר! שיילה, תהיי הגיונית."
לפני שידעתי מה קורה, שיילה סטרה לי בכוח. "בואי נבהיר את זה. אני נגעלת ממך וממה שעשית. הסכמתי לתת לך לעבוד בשבילי כדי שלא תצטרכי ללכת לכלא אבל אני מתכוונת לוודא שתענשי על הפשעים שלך. לעולם אל תטילי ספק בהוראות שלי יותר. אני אומרת שתלכי ויותר טוב לך ללכת, או לבית שלי או למשטרה. לאן תלכי?"
דמעות זרמו על פני כשעניתי, "אני אלך לבית שלך."
"אני חושבת שאת מתכוונת, 'בבקשה, אני יכולה ללכת לבית שלך', נכון?"
משכתי באפי. "בבקשה, אני יכולה ללכת לבית שלך, שיילה?"
שיילה חייכה. "כן, שרלין, את יכולה. אבל מעכשיו את תפני אלי כיאות. את תמיד תקראי לי 'מאדאם' או 'גברת ווינטרס', אבל אף פעם לא 'שיילה'. את תקראי לכל אחד בבית 'אדוני' ו'גברתי'. אם הם בבית שלי הם אורחי, ואת תתייחסי לבקשה שלהם כאל בקשה שלי. את מבינה?"
הייתי נבוכה. עמדתי שם בשביל הגישה ושיילה לא ניסתה בכלל לדבר בשקט. הנהנתי במהירות, מקווה שזה יגמר כבר.
"ילדה טובה. וגם תפסיקי לבכות. נמאס לי מהיבבות שלך. את הכנסת את עצמך לזה, עכשיו את צריכה לחיות עם זה. אני מצפה שתגיעי לבית שלי תוך חצי שעה. אני רוצה שארוחת הערב תהיה מוכנה כשגרג חוזר הביתה." שיילה נכנסה למכונית ונסעה, ליסה מצחקקת לצידה.
**
"מתוק, אתה חושב ששרלין שמנה? היא נראית לי קצת מלאה." הרגשתי בדמעות ממלאות את עיני כשחברתי הטובה ביותר דיברה עלי ככה.
גרג הרים את הראש והביט בי. "לא מאוד שמנה. יש לה רק שדיים באמת גדולים. אני חושב שהפטמות צריכות להיות מכוסות, שרלין." הוא חייך כשסידרתי במהירות את מדי המשרתת שלי.
"לא ראית אותה מחליפה בגדים." התווכחה שיילה. "אני אומרת לך, היא שמנה. שרלין, תורידי את השמלה ותראי למר ווינטרס כמה שמנה את."
"כן, גברת." בכיתי בשקט כשהרמתי את השמלה מעל לראש.
"עכשיו בואי לכאן, תרימי את הידיים ותסתובבבי כדי שהוא יוכל לראות את כולך."
גרג הסתכל בי מכף רגל ועד ראש. "אני עדיין לא חושב שהיא מאוד שמנה. יש לה קצת בטן והשדיים שלה נופלים, אבל הרגליים לא רעות ואין לה סנטר כפול או משהו. היא לא ילדונת, את יודעת."
ליסה נכנסה וראתה אותי, עירומה באמצע המטבח, כשהתיישבה. "מה הולך פה?" שאלה מנומנמת.
"מותק, את חושבת שלשרלין יש עודף משקל? אבא שלך אומר שהיא זקנה ונפולה, אבל אני חושבת שהיא שמנה. מה את חושבת?"
ליסה לא טרחה להביט בי שוב. "שניכם צודקים, אבל פספסת את העיקר. היא לא בכושר."
שיילה נקשה באצבעותיה. "את צודקת, חמודה. זה העניין. שרלין, היום אנחנו מתחילים דיאטה ותוכנית כושר. אני לא רוצה שאנשים יחשבו שאני מחזיקה איזו מסכנה בתור משרתת."
"כן, גברת ווינטרס." השבתי.
"תגישי בבקשה לליסה את ארוחת הבוקר." כשלקחתי את השמלה, קולה של שיילה לבש גוון מאיים. "אמרתי, עכשיו." מיהרתי להפיל אותה ועשיתי מה שאמרו לי.
נשארתי עירומה כשכולם אכלו ארוחת בוקר וגרג הלך לעבודה. כשהתחלתי לפנות את הכלים, שיילה אמרה לי לרוקן את הצלחת לכלי של הכלב. יצאתי למוסך ושפכתי הכל על האוכל לכלבים של מקס. הוא בטח שמעו אותי עושה את זה, כי הוא בא בריצה דרך פתח הכלב שלו והתחיל לזלול במהירות.
כשחזרתי למטבח, שיילה העירה, "זה היה מהר. לא היית רעבה?"
הסתכלתי בה, מבולבלת. "אני רעבה, למה?"
"לא לקח לך הרבה זמן לאכול."
"אני לא מבינה." השבתי, מבולבלת.
שיילה הסתכלה בי כמו במטומטמת. "השאריות היו בשבילך. מעכשיו, את יכולה לאכול רק מה שנשאר בצלחות שלנו. זה יעזור לך להוריד במשקל."
"אבל אמרת לי לשים את זה בצלחת של מקס." מחיתי.
"נכון. זו גם הצלחת שלך, החל מהיום."
"אני לא יכולה לאכול מהצלחת הזאת. היא מלוכלכת, ויש בה אוכל לכלבים, ומקס אוכל הכל ברגע שאני מניחה את זה שם."
"אם היא מלוכלכת, תשטפי אותה. קצת אוכל לכלבים לא יזיק לך ואם את רעבה מספיק, תלמדי לאכול לפני שמקס גומר הכל. בפעם הבאה תהיי קצת יותר זריזה." שתינו שמענו את פעמון הדלת. "לכי תפתחי. אני צריכה להביא משהו מלמעלה."
"אני עירומה." מחיתי.
שיילה גחנה קרוב אלי. "תקשיבי, כלבה. אני לא התחלתי את הבלגן הזה. את עשית את זה. אם את חושבת שרע לך עכשיו, תאמיני לי שזה יכול להיות הרבה יותר גרוע. תפתחי את הדלת המזויינת."
מיהרתי לדלת הקדמית, לובשת רק נעלי עקב וגרביים. מציצה החוצה, ראיתי את דייב. הוא חייך אלי כשהכנסתי אותו.
"תלבושת יפה, גברת הופקינס." הוא ליטף לי את התחת.
"תקרא לה שרלין." צעקה ליסה מהסלון. "היא המשרתת החדשה שלנו."
דייב התיישב על הספה. "מגניב. היא לובשת בגדים לפעמים?"
ליסה חייכה. "בטח. היא פשוט יותר מבסוטה בעירום. נכון שרלין?"
"כן, גברת." הסכמתי, לא רוצה להכעיס אותה.
"וואה! מה קרה לכוס שלה?" קרא דייב.
"אמא אמרה לה לגלח. תתכופפי ותראי לו את הכוס שלך." פקדה ליסה.
בצייתנות, התכופפתי ותפסתי בקרסוליים כשדייב בחן את הכוס החשוף שלי.
"לעזאזל, זה נראה הרבה יותר גדול ככה. השפתיים שלה ממש פתוחות, נכון?" הרגשתי בו חופן לי את הכוס, ואז מחליק אצבע פנימה. "נכנס בקלות. היא פתוחה ורטובה."
"זה בגלל שהיא שרמוטה חרמנית, נכון שרלין?" שאלה ליסה.
רציתי להגיד שאני רטובה מרוב מבוכה, לא תשוקה, אבל לא רציתי לחלוק על ליסה. "כן גברת. אני שרמוטה."
דייב תפס בשפתיים ופתח אותן. הוא מתח אותן החוצה ולצדדים, ואז הצמיד אותן. "היי, אני הכוס של שרלין." הוא חיקה. "אני אוכלת בשר. תאכיל אותי. תאככככייייל אווותתיייייי...."
ליסה צחקה כשהוא התגרה בי. הוא המשיך עד ששיילה ירדה. דייב עזב לי את הכוס כששמע אותה באה, אבל שיילה אמרה לו לא להפסיק בגללה.
"אחרי שראיתי את התמונות, אני חושבת שאפשר להגיד בבטחון ששניכם כבר שיחקתם קודם. בואו לא נהיה צבועים."
"כן, גברת ווינטרס." אמר דייב, מסמיק מעט.
"תראה, דייב, אני מחבבת אותך." אמרה שיילה. "אני לא רוצה לראות אותך מזדיין סתם, תופס כל מיני מחלות. גם שרלין רוצה לעזור. תרגיש חופשי לבוא מתי שבא לך. אני יודעת שהיא תשמח לראות אותך, נכון?" שיילה גחנה להביט בפני, סמוקות ממה שדייב עשה לי בכוס.
"כן, גברת." אמרתי.
"אני שמחה שאתה פה, דייב." המשיכה שיילה. "שרלין ישנה ארבעים וחמש דקות יותר מדי הבוקר וצריך להרביץ לה. מצאתי את המחבט הישן שלי מאגודת הסטודנטיות [paddle – כלי שדומה למטקת פינגפונג שנועד להרבצות בתחת, הן ברצינות והן במסגרת משחקי סטודנטים וכו'. המתרגם], אבל אני חושבת שצריך שגבר ירביץ לה. מכה אחת לכל חמש דקות איחור יהיה יחס הוגן, אז היא צריכה תשע מכות. אתה מוכן להפליק לה?"
"בטח, גברת ווינטרס." חייך דייב מאוזן לאוזן.
"שרלין, רדי על ארבע. אני לא רוצה שתיפלי. זהו זה, תצמידי את הפרצוף לשטיח ותרימי את התחת הגדול שלך גבוה באוויר."
הפניתי את ראשי הלאה מדייב. יכולתי לראות את ליסה ושיילה יושבות על הספה, מביטות בלהיטות. משטח חלק נגע לי בעדינות בתחת, ואז התרחק. נמתחתי כולי כששמעתי את העץ קורע את האוויר, ואז המוח שלי התפוצץ בכאב. צורחת, זינקתי על רגלי והתחלתי לקפץ מסביב, משפשפת בטירוף את הישבנים הבוערים שלי. הציצי שלי רקדו בפראות כששיילה, ליסה ודייב מביטים בי בתדהמה.
חיככתי את התחת כמה רגעים, מתייפחת בקול. לבסוף, הכאב דעך לפעימה עמומה.
"אני לא צריכה לספור את המכה הזאת כי קמת וזה היה כזה מצחיק לראות." אמרה שיילה. "אני אגיד לך מה. את יכולה לזחול בחדר להקל על הכאב אבל אסור לך לקום. מותר לך לשפשף את התחת, אבל רק ביד אחת. אם תשכחי, המכה לא נחשבת. עכשיו תתכונני למכה הבאה. ושלא תשכחי לספור."
חזרתי לעמוד על ארבע ומשכתי באף "אחת." כשדייב הוריד עוד אחת. למרות שכבר ידעתי למה לצפות, הכאב עדיין כמעט הוציא אותי מדעתי. התחלתי לקפוץ אבל ברגע האחרון נזכרתי בהוראות של שיילה. זחלתי על שלוש בחדר, הציצי מתנדנדים מתחתי כשאני משפשפת את התחת הכואב. לבסוף, זחלתי חזרה לדייב ולחשתי "שתיים."
נראה שלקח נצח לקבל את כל התשע אבל בסוף זה נגמע. התחת שלי צרח מכאב וידעתי שאני לא אוכל לשבת כמה ימים. שיילה באה לידי כשכרעתי, מתייפחת בשקט. היא ליטפה לי את הראש, כמעט בעדינות, כמו החברה שחשבתי פעם שהיא.
"זה כאב, נכון?" בוכה, הנהנתי. "את לא רוצה שזה יקרה שוב, נכון?" הנעתי במהירות את ראשי לשלילה. "את תוודאי שמחר בטוח תקומי בזמן, נכון?" הנהנתי. "את תהיי כבר לבושה ואחרי מקלחת. השיער והאיפור שלך יהיו מושלמים, נכון?" הנהנתי בפראות.
נרתעתי כששיילה העבירה ציפורן על התחת האדום שלי, ואז גירדה ברכות לאורך הכוס. "יש לך כבר שערות, שרלין. אני מצפה מהכוס שלך להיות חלק כמו משי כל פעם שאני רואה אותו. מובן?"
"כן, גברת ווינטרס." משכתי באף. "אני אהיה טובה. אני אעשה כל מה שאת רוצה ממני. בבקשה אל תרביצי לי יותר."
"אני לא אצטרך לעשות את זה אם תתנהגי יפה, שרלין." היא ענתה. "עכשיו, תגידי תודה לדייב שהעניש אותך."
הפניתי את פני המוכתמות בדמעות אל דייב. "תודה שהרבצת לי, דייב."
שיילה טיהרה את גרונה. "האם זו הדרך הנאותה להודות למישהו?" היא שאלה. "דייב עבד קשה לעזור לך ללמוד. אני חושבת שאת צריכה להודות לו בצורה קצת יותר יפה מזאת."
הבטתי בה באי אמון. "כאן? לידך וליד ליסה?"
שיילה נופפה בידה בתנועה מבטלת. "כולנו ראינו תמונות שלך עושה דברים יותר גרועים. אם מישהו מאיתנו ירגיש לא נוח, פשוט נלך. עכשיו, תגידי תודה לדייב על המכות שקיבלת ממנו."
דייב ישב על הספה, בין שיילה וליסה, כשזחלתי אליו. פתחתי את המכנסיים שלו. הוא הרים את האגן והחליק אותם מעבר לברכיים. הזין שלו קפץ מול הבטן. אחרי מבט קצר בשתי הנשים לצידו, התכופפתי ונישקתי אותו בעדינות. הוא קיפץ בתגובה, בהתחלה רחוק ממני, ואז אל הפנים שלי. פתחתי את הפה והראש של הזין נכנס לתוכו, מיהרתי לסגור את השפתיים וירדתי כל הדרך לבסיס הזין.
"אוה, שיט. איזו מוצצת." גנח דייב. "תמצצי אותו, בייבי. תמצצי אותו עמוק."
שיילה גחנה להסתכל בראשי העולה ויורד על הכלי של דייב. "תיזהר שלא תנשוך לך אותו, דייב. היא רעבה."
ליסה ציחקקה. "היא רעבה, זה בטוח. רעבה לזין. תראי אותה!"
רציתי להגיד להם שאני לא נהנית מזה בכלל. אני רק רוצה שזה יגמר, ולכן אני מוצצת את הזין של דייב בלהיטות. רציתי להגיד להם את זה, אבל לא אמרתי. פשוט המשכתי למצוץ.
דייב עשה כמיטב יכולתו להתאפק ואני עשיתי כמיטב יכולתי לגרום לו לגמור. מצצתי הכי חזק שיכולתי, לוקחת את הזין עמוק בגרון ומניחה לרפלקס ההשתנקות שלי לעסות את הראש. החלפתי בין נשיקות בביצים ובראש של הזין, ואז לקחתי אותו שוב בפה. הוא החזיק מעמד די יפה עד שליסה ושיילה הושיטו שתיהן יד באותו זמן וחפנו את הביצים שלו. אני חושבת שהוא היה כל כך מופתע שאיבד את היכולת להתאפק וסילונות שמנתיים של שפיך התחילו להינתז לי לפה. הייתי כל כך רעבה, שבלעתי הכל בלהיטות. שתי הנשים עיסו את אשכיו עד שהפסיק לגמור.
דייב נשען לאחור על הכריות, מחייך בסיפוק. ליקקתי שפיך מהשפתיים והתיישבתי, ומייד זינקתי שוב כשהתחת הכואב נגע ברגליים. פני נלחצו שוב למפשעה של דייב וליסה דחפה אותי משם.
"אלוהים, את לא יכולה לראות שהוא עייף. תני לו לנוח." הזהירה אותי. "את כזאת שרמוטה."
"היא רוצה עוד, נכון?" שאלה שיילה. "אוקיי, שרלין. עשית על דייב עבודה יפה. את יכולה לגמור אם את רוצה. תתחילי לאונן."
"לא תודה, גברת ווינטרס." השבתי. "אני בסדר."
"את עונה לי?" שאלה שיילה. "הרגע נתתי לך רשות לאונן. צריך להעניש אותך על אי-ציות? או שזו החברה שבה את נמצאת? אם את חושבת שאת יותר מדי טובה לעשות את זה מולנו, אולי את מעדיפה לצאת לחצר האחורית כמו בפעם הקודמת?"
"לא, גברת. אני רוצה לאונן בשבילך, כאן." התחננתי. "בבקשה אל תפליקי לי יותר."
"אז תסתובבי ותתחילי לעבוד." הסתובבתי במהירות והבלטתי את התחת מולם כשהכנסתי שתי אצבעות בכוס. ההשפלה שבאירועי השעה האחרונה גרמה לו לנטוף. עדיין, היה קשה לי להתגרות כששיחקתי עם עצמי מטר משלושה אנשים אחרים.
כשפרטתי על הדגדגן, הרגשתי משהו מתחכך לי בכוס. מסתכלת אחורה בין הרגליים, הבנתי שדייב לחץ את הידית של המחבט לכוס שלי. הייתי כזאת רטובה שהוא הפריד בקלות בין השפתיים ונכנס פנימה עד שהחלק הרחב נלחץ לי לחור של התחת. הוא הכניס והוציא אותה כשאני ממשיכה לאונן. הידית היתה אולי חמישה עשר סנטימטר באורך, ורחבה יותר מצד אחד. כשדייב התעייף מלהכניס ולהוציא אותה, הוא דחף אותה פנימה והתחיל לסובב באיטיות. התחושה בכוס שלי, שמתרחב ואז נסגר, דחפה אותי מעבר לסף. גמרתי חזק, גונחת ונלחצת עם הכוס על הידית.
תגובות מישראבלוג (לשני החלקים שפורסמו במקור):
יויו , 22:12 20/8/2005:
מעולה
אין סבלנות לחכות לחלק ב’
מעולה
אין סבלנות לחכות לחלק ב’
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 22:14 20/8/2005:
תודה.
תודה.
golum (מין: נקבה) thanksgod@walla.co.il , 01:18 21/8/2005:
אני מוכרחה לציין שה"נערים" האלה משתמשים בתכניכות שיווק שלקח לאקדמיה שנים לפתח.
אני מוכרחה לציין שה"נערים" האלה משתמשים בתכניכות שיווק שלקח לאקדמיה שנים לפתח.
golum (מין: נקבה) thanksgod@walla.co.il , 01:18 21/8/2005:
טכניקות שכנוע, התכוונתי.
טכניקות שכנוע, התכוונתי.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 01:27 21/8/2005:
בהחלט - ובמקום להשתמש בכשרונות השכנוע השיווקיים שלהם למטרה נאצלת, נגיד לפתוח איזה סטרטאפ אינטרנט בלי מודל הכנסות ולמכור אותו במליארד-שניים לאיזה כמה יפאנים, מה יש להם בראש? רק הגועל נפש! ועוד עם אשה שיכולה להיות האמא שלהם! באמת, מה אני אגיד לך, אפילו דור האספרסו היה מגש הכסף ליד הנוער של היום, טפו.
בהחלט - ובמקום להשתמש בכשרונות השכנוע השיווקיים שלהם למטרה נאצלת, נגיד לפתוח איזה סטרטאפ אינטרנט בלי מודל הכנסות ולמכור אותו במליארד-שניים לאיזה כמה יפאנים, מה יש להם בראש? רק הגועל נפש! ועוד עם אשה שיכולה להיות האמא שלהם! באמת, מה אני אגיד לך, אפילו דור האספרסו היה מגש הכסף ליד הנוער של היום, טפו.
golum (מין: נקבה) thanksgod@walla.co.il , 02:18 21/8/2005:
טפו טפו אבל לפחות סקס להם. אני לא פותחת לא סטרט-אפ ולא רגליים.
טפו טפו אבל לפחות סקס להם. אני לא פותחת לא סטרט-אפ ולא רגליים.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 18:05 21/8/2005:
How about a nice cup of tea, then? might help, u know
How about a nice cup of tea, then? might help, u know
golum (מין: נקבה) thanksgod@walla.co.il , 18:22 21/8/2005:
Oh, a cup of tea! What a great idea!
Just name the day honey
Oh, a cup of tea! What a great idea!
Just name the day honey
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 20:28 21/8/2005:
ובכן, כל שנותר לי לעשות הוא למצוא את הסוג המדוייק של התה בו השתמשו בנותיה הזדוניות של שיילה, לא כן? (-:
ובכן, כל שנותר לי לעשות הוא למצוא את הסוג המדוייק של התה בו השתמשו בנותיה הזדוניות של שיילה, לא כן? (-:
golum (מין: נקבה) thanksgod@walla.co.il , 20:42 21/8/2005:
אני מקווה שהתחלת לחפש.
אני מקווה שהתחלת לחפש.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 21:21 21/8/2005:
מובן מאליו, יקירתי.
מובן מאליו, יקירתי.
לי פורטיס (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=114931) , 16:29 21/8/2005:
אחלה סיפור, אני מרוצה ממך.
הבעיה היא שהאישה נשמעת נורא טיפשה וזה לא מחרמן.
מה עם הלסביות שלי.
אחלה סיפור, אני מרוצה ממך.
הבעיה היא שהאישה נשמעת נורא טיפשה וזה לא מחרמן.
מה עם הלסביות שלי.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 18:04 21/8/2005:
תודה (-:
האשה לא ממש אינטיליגנטית, זה נכון, אבל אני חושב שהתה עושה אותה, איך לומר, אפילו יותר טיפשונת מן הרגיל.
ובאשר ללסביות, סווידריגאילוב נובר ומחטט כארכיבר סובייטי בספריות העבשות של קבוצת הדיון, אורב בזווית עינו לחצאית המורמת ביד זרה, ארוכת ציפורניים אדומות, ולא מוצא בינתיים. אבל עוד אמצא.
תודה (-:
האשה לא ממש אינטיליגנטית, זה נכון, אבל אני חושב שהתה עושה אותה, איך לומר, אפילו יותר טיפשונת מן הרגיל.
ובאשר ללסביות, סווידריגאילוב נובר ומחטט כארכיבר סובייטי בספריות העבשות של קבוצת הדיון, אורב בזווית עינו לחצאית המורמת ביד זרה, ארוכת ציפורניים אדומות, ולא מוצא בינתיים. אבל עוד אמצא.
golum (מין: נקבה) thanksgod@walla.co.il , 21:32 21/8/2005:
לאאאאא!!!!!!!!!!!!!
רק לא לסביות. בבקשה.
מצחיק - מה שכיף בחלומות לא כיף במציאות והפוך.
לאאאאא!!!!!!!!!!!!!
רק לא לסביות. בבקשה.
מצחיק - מה שכיף בחלומות לא כיף במציאות והפוך.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 21:41 21/8/2005:
צריך קצת לסביות, לבקשת הקהל - והאמת, גם למתרגם עצמו, כלגברים רבים אחרים, יש חיבה אירוטית רבה ללסביות (לפחות מהז’אנר הפאמי/ליפסטיקי, לאו דוקא הבוצ’י).
אבל בהחלט יש דברים שכיפיים בחלומות ובמציאות כאחד, הייתי אומר. מצד שני, מדובר בדברים העונים על השילוש הקדוש - לא מוסריים, לא מנומסים, או לפחות משמינים.
צריך קצת לסביות, לבקשת הקהל - והאמת, גם למתרגם עצמו, כלגברים רבים אחרים, יש חיבה אירוטית רבה ללסביות (לפחות מהז’אנר הפאמי/ליפסטיקי, לאו דוקא הבוצ’י).
אבל בהחלט יש דברים שכיפיים בחלומות ובמציאות כאחד, הייתי אומר. מצד שני, מדובר בדברים העונים על השילוש הקדוש - לא מוסריים, לא מנומסים, או לפחות משמינים.
golum (מין: נקבה) thanksgod@walla.co.il , 22:26 21/8/2005:
טוב, נניח. האמת, במציאות, תענוג להיות עם אישה. אמנם תענוג קצת שונה, פחות מיני (בשבילי כמובן) אבל תענוג. בתור סיפור זה משעמם אותי.
אני מודעת לעובדה שזו אחת הפנטזיות הכי-הכי של גברים, אבל אתה כל הזמן פונה, ועוד בכזה נימוס, לנשים, שהתרגלתי כנראה שדואגים פה רק לנו. לכן, אני "מרשה" סיפור לסבי אחד, בתמורה לסיפור ’פעם ראשונה’ אחד (ממש ממש מתוק וקיטשי), סיפור סטודנטים אחד וסיפור ספנקינג אחד - יחד שלושה. דיל?
טוב, נניח. האמת, במציאות, תענוג להיות עם אישה. אמנם תענוג קצת שונה, פחות מיני (בשבילי כמובן) אבל תענוג. בתור סיפור זה משעמם אותי.
אני מודעת לעובדה שזו אחת הפנטזיות הכי-הכי של גברים, אבל אתה כל הזמן פונה, ועוד בכזה נימוס, לנשים, שהתרגלתי כנראה שדואגים פה רק לנו. לכן, אני "מרשה" סיפור לסבי אחד, בתמורה לסיפור ’פעם ראשונה’ אחד (ממש ממש מתוק וקיטשי), סיפור סטודנטים אחד וסיפור ספנקינג אחד - יחד שלושה. דיל?
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 23:18 21/8/2005:
אה, ברור שדואגים פה רק לכן, זה מובן מאליו - אבל דוקא את הלסביות ביקשה אשה, שלא לומר ליידי. (-: לגבי הזמנותייך את, ובכן:
פעם ראשונה, בסדר (אבל לא מתוק וקיטשי, פור גאד סייק - מאיפה אני אמצא אחד כזה? אני אפילו לא יודע מי כותב כאלה דברים. "השכן ממול" נחשב פעם ראשונה?)
סטודנטים הם עם חביב ביותר, כך שאין בעיה בכלל, וספנקינג... אם את מתכוונת לפליקים קטנים וחביבים (או אף חזקים וכואבים) תוך כדי סקס, בודאי. אבל אם כוונתך לממש ממש מכות בתחת עם מחבט שכזה, כשהיא לרוחב הברכיים וישבנה הולך ומאדים... אלה נועדו רק לבריטים, חוששני, ואני - אם יש משהו שאני לא - זה ג’נטלמן מהממלכה המאוחדת, ת’יודעת.
אה, ברור שדואגים פה רק לכן, זה מובן מאליו - אבל דוקא את הלסביות ביקשה אשה, שלא לומר ליידי. (-: לגבי הזמנותייך את, ובכן:
פעם ראשונה, בסדר (אבל לא מתוק וקיטשי, פור גאד סייק - מאיפה אני אמצא אחד כזה? אני אפילו לא יודע מי כותב כאלה דברים. "השכן ממול" נחשב פעם ראשונה?)
סטודנטים הם עם חביב ביותר, כך שאין בעיה בכלל, וספנקינג... אם את מתכוונת לפליקים קטנים וחביבים (או אף חזקים וכואבים) תוך כדי סקס, בודאי. אבל אם כוונתך לממש ממש מכות בתחת עם מחבט שכזה, כשהיא לרוחב הברכיים וישבנה הולך ומאדים... אלה נועדו רק לבריטים, חוששני, ואני - אם יש משהו שאני לא - זה ג’נטלמן מהממלכה המאוחדת, ת’יודעת.
golum (מין: נקבה) thanksgod@walla.co.il , 23:30 21/8/2005:
לא מחבט ולא נעליים. אני לא בקטע של אביזרי מין.
אני מתכוונת לספנקינג פסיכולוגי יותר מפיזי - כלומר הרבה פסיכולוגי וקצת פיזי (אם אתה מבין למה אני מתכוונת).
לגבי הקיטש - אני מתכוונת למשהו שבחיים לא תתרגם ולא תמצא ראוי לתרגום. בא נקרא לזה "הטראש של הפורנו". דביק, רומנטי, תמים - בדיוק ההפך ממה שכיף במציאות (בהנחה שיש דבר כזה במציאות):)
לא מחבט ולא נעליים. אני לא בקטע של אביזרי מין.
אני מתכוונת לספנקינג פסיכולוגי יותר מפיזי - כלומר הרבה פסיכולוגי וקצת פיזי (אם אתה מבין למה אני מתכוונת).
לגבי הקיטש - אני מתכוונת למשהו שבחיים לא תתרגם ולא תמצא ראוי לתרגום. בא נקרא לזה "הטראש של הפורנו". דביק, רומנטי, תמים - בדיוק ההפך ממה שכיף במציאות (בהנחה שיש דבר כזה במציאות):)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 00:09 22/8/2005:
רווח לי, בעניין המחבט - ופסיכולוגי בכיף, יקירתי. ספנקינג פסיכולוגי אני מאוד אוהב דוקא. ולגבי הטראש של הפורנו, את יודעת, למה לא. יכול להיות באמת מצב. אם אני רק אמצא דבר שכזה.
רווח לי, בעניין המחבט - ופסיכולוגי בכיף, יקירתי. ספנקינג פסיכולוגי אני מאוד אוהב דוקא. ולגבי הטראש של הפורנו, את יודעת, למה לא. יכול להיות באמת מצב. אם אני רק אמצא דבר שכזה.
golum (מין: נקבה) thanksgod@walla.co.il , 07:24 22/8/2005:
תודה מותק. מחכה בכיליון עיניים.
תודה מותק. מחכה בכיליון עיניים.
oscar , 17:29 26/8/2005:
golum אם את נראית טוב כמו שאת חכמה ומעניינת- אשריי מי שייזכה לחסות בצילך :)
golum אם את נראית טוב כמו שאת חכמה ומעניינת- אשריי מי שייזכה לחסות בצילך :)
golum (מין: נקבה) thanksgod@walla.co.il , 18:24 26/8/2005:
אוו-אה!! אני חושבת שמאז שנכנסתי לכאן לראשונה לא קיבלתי מחמאה כזו. תודה רבה!
לגבי החכמה-מעניינת-כוסית, ובכן, הבחור האחרון שנא את השילוב. תמיד כשהוא היה כועס עליי הוא היה אומר: "זאת חוצפה שאת יפה. זה משלה. אני לדוגמא, חשבתי שאת לא הכי חכמה בעולם, ובגלל זה גם התחלתי איתך. אילו ידעתי שאת חכמה - ועוד יותר ממני - לא הייתי מתקרב אפילו". אז אתה מבין אוסקר, מסתבר שלפעמים השילוב הזה לא כל-כך מוצלח...
אוו-אה!! אני חושבת שמאז שנכנסתי לכאן לראשונה לא קיבלתי מחמאה כזו. תודה רבה!
לגבי החכמה-מעניינת-כוסית, ובכן, הבחור האחרון שנא את השילוב. תמיד כשהוא היה כועס עליי הוא היה אומר: "זאת חוצפה שאת יפה. זה משלה. אני לדוגמא, חשבתי שאת לא הכי חכמה בעולם, ובגלל זה גם התחלתי איתך. אילו ידעתי שאת חכמה - ועוד יותר ממני - לא הייתי מתקרב אפילו". אז אתה מבין אוסקר, מסתבר שלפעמים השילוב הזה לא כל-כך מוצלח...
סרפנטינה shehrezada@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=107447) , 15:45 22/8/2005:
אכן, סיפור טוב.
אכן, סיפור טוב.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 18:08 22/8/2005:
תודה רבה (-:
תודה רבה (-:
אנה , 18:45 22/8/2005:
חלק א, שוב.
אני מוצאת שהיא אהבלה מתוקה כזאת.
חלק א, שוב.
אני מוצאת שהיא אהבלה מתוקה כזאת.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 19:19 22/8/2005:
חלק א’, מה לעשות - אם הייתי מתרגם את כל הסיפור, היו חלקים א’ עד ו’ בערך, אבל מחמת ליבי הרך, אתרגם רק שניים שלושה חלקים. (-:
וגם לדעתי היא מתוקונת חייכנית שכזו, שרק רוצה לעשות נעים לכולם, והתה איכשהו, משום מה, עוזר לה בזה.
חלק א’, מה לעשות - אם הייתי מתרגם את כל הסיפור, היו חלקים א’ עד ו’ בערך, אבל מחמת ליבי הרך, אתרגם רק שניים שלושה חלקים. (-:
וגם לדעתי היא מתוקונת חייכנית שכזו, שרק רוצה לעשות נעים לכולם, והתה איכשהו, משום מה, עוזר לה בזה.
אנה , 21:44 22/8/2005:
שנאמר, My cap of tee הסיפור הזה. -אני נותנת לעצמי מכה על היד כל פעם שאני לא עומדת במשחק מילים מתבקש-
כן כן, היא מתוקה חביבה כזאת והתה פשוט עושה אותה מבולבלת בצורה חיננית. אני זוכרת פה שני סיפורים עם כוכבות שהטימטום שלהן יותר צרם לי.
שנאמר, My cap of tee הסיפור הזה. -אני נותנת לעצמי מכה על היד כל פעם שאני לא עומדת במשחק מילים מתבקש-
כן כן, היא מתוקה חביבה כזאת והתה פשוט עושה אותה מבולבלת בצורה חיננית. אני זוכרת פה שני סיפורים עם כוכבות שהטימטום שלהן יותר צרם לי.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 22:27 22/8/2005:
ובכן, ראי נא את הבלוג הזה כמקדש למשחקי מילים מתבקשים, יקירה, ואם היה מתבקש כאן משחק מילים כלשהו הרי שלא הייתי מהסס להביאו כדוגמא; אלא מאי, לא עולה בדעתי שום דבר.
אה, כן, גם לי היא לא צורמת בכלל, plump mrs hopkins. תרגמתי לשמנמונת, ופעם פעמיים למלאה, אבל plump זה plump. מאוד מוגבלת העברית (למצער משלביה שלא יישמעו צורמים בפורנו) בתיאור גוף האשה.
ובכן, ראי נא את הבלוג הזה כמקדש למשחקי מילים מתבקשים, יקירה, ואם היה מתבקש כאן משחק מילים כלשהו הרי שלא הייתי מהסס להביאו כדוגמא; אלא מאי, לא עולה בדעתי שום דבר.
אה, כן, גם לי היא לא צורמת בכלל, plump mrs hopkins. תרגמתי לשמנמונת, ופעם פעמיים למלאה, אבל plump זה plump. מאוד מוגבלת העברית (למצער משלביה שלא יישמעו צורמים בפורנו) בתיאור גוף האשה.
איקס. (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=106751) , 07:49 23/8/2005:
סיפור נפלא, מתקתק.
סביר להניח שאמרתי זאת כבר בעבר, אבל אף פעם לא מזיק לומר זאת שוב -
תודה על התירגומים הנפלאים האלו ועל העבודה הקשה בחיפוש אחר מה שאנחנו רוצות והמ שיתאים לנו, תירגום הקטעים ופירסומם.
מקסים סווידרי. :)
סיפור נפלא, מתקתק.
סביר להניח שאמרתי זאת כבר בעבר, אבל אף פעם לא מזיק לומר זאת שוב -
תודה על התירגומים הנפלאים האלו ועל העבודה הקשה בחיפוש אחר מה שאנחנו רוצות והמ שיתאים לנו, תירגום הקטעים ופירסומם.
מקסים סווידרי. :)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:49 23/8/2005:
גם אני חושב שהוא מתוקי - החלקים הבאים, נדמה לי, טיפה פחות מתוקים, אבל (לא נעים לגלות), טרם קראתי אותם - או נכון יותר, קראתי אותם מזמן ושכחתי.
ולעונג חושני הוא לי, יקירה, גם לתרגם עבורכן, שכן עצם המחשבה על חבורת נשים ונערות מקסימות וחייכניות, ישובות מול מסך באישון ליל (או לפעמים, באמצע העבודה) ומחככות בעדינות רומזנית ירך בירך רכה, קוסמת לי מאוד - ועונג אף רב מזה מסבות לי מחמאות חינניות, כמו אלה שחלקת לי. (-:
גם אני חושב שהוא מתוקי - החלקים הבאים, נדמה לי, טיפה פחות מתוקים, אבל (לא נעים לגלות), טרם קראתי אותם - או נכון יותר, קראתי אותם מזמן ושכחתי.
ולעונג חושני הוא לי, יקירה, גם לתרגם עבורכן, שכן עצם המחשבה על חבורת נשים ונערות מקסימות וחייכניות, ישובות מול מסך באישון ליל (או לפעמים, באמצע העבודה) ומחככות בעדינות רומזנית ירך בירך רכה, קוסמת לי מאוד - ועונג אף רב מזה מסבות לי מחמאות חינניות, כמו אלה שחלקת לי. (-:
luccka , 09:38 23/8/2005:
נהנתי!
נהנתי!
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:49 23/8/2005:
תודה רבה!
תודה רבה!
Noki noki124@yahoo.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=83646) , 22:25 24/8/2005:
היא נשמעת...כמוני.
היא נשמעת...כמוני.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 01:49 25/8/2005:
כמוך אחרי ששתית תה, או כמוך, איך לומר, באופן טבעי? (-:
כמוך אחרי ששתית תה, או כמוך, איך לומר, באופן טבעי? (-:
Noki noki124@yahoo.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=83646) , 03:12 25/8/2005:
נו, אתה יודע:)
בקלות הייתי נגררת לסיטואציה דומה.
:)
נו, אתה יודע:)
בקלות הייתי נגררת לסיטואציה דומה.
:)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 04:17 25/8/2005:
ש.כהן , 02:37 30/8/2005:
המנוי הזה הולך להשתלם לי...
המנוי הזה הולך להשתלם לי...
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:43 30/8/2005:
ובכן, אני בהחלט מקווה כך (-:
ובכן, אני בהחלט מקווה כך (-:
פטאל , 23:11 22/1/2006:
נטפתי, כרגיל, אבל...
דוקא צרמה לי הטיפשוניות שלה, כמעט לא אמין פסיכולוגית מבחינתי, כאילו, אישה בת מי יודע כמה שלא מבינה (כן, אפילו עם התה הזה [אגב, מתכון?]) שלהכניס זין לתוכה אומר שהוא הולך לזיין אותה, נו, באמת!
אבל עדיין- מזה מחרמן
נטפתי, כרגיל, אבל...
דוקא צרמה לי הטיפשוניות שלה, כמעט לא אמין פסיכולוגית מבחינתי, כאילו, אישה בת מי יודע כמה שלא מבינה (כן, אפילו עם התה הזה [אגב, מתכון?]) שלהכניס זין לתוכה אומר שהוא הולך לזיין אותה, נו, באמת!
אבל עדיין- מזה מחרמן
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:42 24/1/2006:
אה, אני מסכים שהיא טיפשונית למדי, יקירתי, אבל אני חושב שהתה אמור להכיל סם היפנוטי כלשהו (ויש כמה כאלה בעולם, דומני) הגורם לנוטלתו להיות, איך לומר, סוגסטיבית מתמיד.
"זה לא באמת לזיין אותך"
"נכון, זה לא באמת"
אה, אני מסכים שהיא טיפשונית למדי, יקירתי, אבל אני חושב שהתה אמור להכיל סם היפנוטי כלשהו (ויש כמה כאלה בעולם, דומני) הגורם לנוטלתו להיות, איך לומר, סוגסטיבית מתמיד.
"זה לא באמת לזיין אותך"
"נכון, זה לא באמת"
איקס. (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=106751) , 21:14 27/8/2005:
אוה, אתה יודע איך אני אוהבת ספורים כאלו.
נפלא סווידרי.
אוה, אתה יודע איך אני אוהבת ספורים כאלו.
נפלא סווידרי.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 23:30 27/8/2005:
אוה, אני יודע. (-:
תודה רבה, מותק.
אוה, אני יודע. (-:
תודה רבה, מותק.
golum (מין: נקבה) thanksgod@walla.co.il , 17:17 28/8/2005:
הי, הוא קרא לי פרשס!!!
איזה חמוד! אחלה סיפור, אם כי אני חושבת שספנקינג, ובמיוחד פסיכולוגי, צריך לבוא מדמות סמכותית כלשהי, ולא, איך לומר, מילדים...
כשחשבתי לתרגם לך משהו מצאתי את עצמי קוראת כל-כך הרבה שטויות שפתאום אני מעריכה את זה שעוד לא השתגעת.
הי, הוא קרא לי פרשס!!!
איזה חמוד! אחלה סיפור, אם כי אני חושבת שספנקינג, ובמיוחד פסיכולוגי, צריך לבוא מדמות סמכותית כלשהי, ולא, איך לומר, מילדים...
כשחשבתי לתרגם לך משהו מצאתי את עצמי קוראת כל-כך הרבה שטויות שפתאום אני מעריכה את זה שעוד לא השתגעת.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:28 28/8/2005:
ברור שפרשס, מיי דיר פרררששששסססס, וגם את חמודה (אם התכוונת אלי ולא לסיפור, כמובן).
גם אני חושב שהסיפור נחמד, וברור שאת צודקת בעניין הספנקינג - להפך, זה כאילו סגי-נהור משעשע שכזה, שזה בא מילדים (ספנקינג פסיכולוגי שלא בא מילדים, אגב, יש לטעמי ב"כך נולדת זונה", אם כבר) אני אמצא אולי משהו יותר טוב, אבל כפי שציינת בעצמך, היות והקבוצה מכילה באמת מאות אלפי סיפורים (שזה משהו מטורף בפני עצמו, שעוד לא נחקר כהלכה - אני תמיד אומר שalt.sex.stories בשיאה תיארה היטב את התת-מודע המיני האמריקאי הקולקטיבי, אם יש בכלל דבר כזה), נורא נורא קשה למצוא סיפורים טובים. אני עדיין חי במידה רבה מהארכיון שבזמנו איספתי באובססיביות, אבל בימי האימיול המודרניים, ת’יודעת, לא קל, לא קל, הבטחתי למישהי סיפור לסבי טוב, וגם אותו אני לא מצליח, לא מצליח.
ואת הJJ אני מייד מוחק - לא יודע מאיפה זה בא, השד יודע אותי.
ברור שפרשס, מיי דיר פרררששששסססס, וגם את חמודה (אם התכוונת אלי ולא לסיפור, כמובן).
גם אני חושב שהסיפור נחמד, וברור שאת צודקת בעניין הספנקינג - להפך, זה כאילו סגי-נהור משעשע שכזה, שזה בא מילדים (ספנקינג פסיכולוגי שלא בא מילדים, אגב, יש לטעמי ב"כך נולדת זונה", אם כבר) אני אמצא אולי משהו יותר טוב, אבל כפי שציינת בעצמך, היות והקבוצה מכילה באמת מאות אלפי סיפורים (שזה משהו מטורף בפני עצמו, שעוד לא נחקר כהלכה - אני תמיד אומר שalt.sex.stories בשיאה תיארה היטב את התת-מודע המיני האמריקאי הקולקטיבי, אם יש בכלל דבר כזה), נורא נורא קשה למצוא סיפורים טובים. אני עדיין חי במידה רבה מהארכיון שבזמנו איספתי באובססיביות, אבל בימי האימיול המודרניים, ת’יודעת, לא קל, לא קל, הבטחתי למישהי סיפור לסבי טוב, וגם אותו אני לא מצליח, לא מצליח.
ואת הJJ אני מייד מוחק - לא יודע מאיפה זה בא, השד יודע אותי.
golum (מין: נקבה) thanksgod@walla.co.il , 10:50 29/8/2005:
כן, כו, אתה חמוד.
אני מעדיפה שלא לחקור את התת-מודע האמריקני הקולקטיבי - יש לי תחושה שאמצא שם רק חצץ, אבל אתה מוזמן, כמובן:)
כן, כו, אתה חמוד.
אני מעדיפה שלא לחקור את התת-מודע האמריקני הקולקטיבי - יש לי תחושה שאמצא שם רק חצץ, אבל אתה מוזמן, כמובן:)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 13:01 29/8/2005:
לא נכון, את חמודה.
ובתת המודע האמריקאי הקולקטיבי יש באמת הרבה חצץ, אני מודה, אבל אם נוברים בו היטב מוצאים המון צ’ירלידריות משתוקקות, רואי חשבון מהוגנים למראה המחזיקים במזכירות מתחת שולחנם המעוצב, כושים העונים לכל סטריאוטיפ דרומי, ושלא לדבר מה קורה בשיכוני המפונים של ניו אורלינס, באמת בושהוחרפה.
לא נכון, את חמודה.
ובתת המודע האמריקאי הקולקטיבי יש באמת הרבה חצץ, אני מודה, אבל אם נוברים בו היטב מוצאים המון צ’ירלידריות משתוקקות, רואי חשבון מהוגנים למראה המחזיקים במזכירות מתחת שולחנם המעוצב, כושים העונים לכל סטריאוטיפ דרומי, ושלא לדבר מה קורה בשיכוני המפונים של ניו אורלינס, באמת בושהוחרפה.
golum (מין: נקבה) thanksgod@walla.co.il , 15:44 30/8/2005:
די, תמשיך:)...
הבעיה עם אמריקה היא שהכל אצלם סטנדרטי עד כדי כאב: מזכירות, רו"ח, אחריות, שליחי פיצה - ראבאק! זה משעמם. זה מפסיק לחרמן. כמו שבסרטים האמריקניים יש תמיד המון אור ושפיך וסיליקון, ככה נראים גם רוב הסיפורים.
אני אוהבת פורנו יפני או צרפתי, למרות שאינני מבינה אף מילה.
די, תמשיך:)...
הבעיה עם אמריקה היא שהכל אצלם סטנדרטי עד כדי כאב: מזכירות, רו"ח, אחריות, שליחי פיצה - ראבאק! זה משעמם. זה מפסיק לחרמן. כמו שבסרטים האמריקניים יש תמיד המון אור ושפיך וסיליקון, ככה נראים גם רוב הסיפורים.
אני אוהבת פורנו יפני או צרפתי, למרות שאינני מבינה אף מילה.
Noki noki124@yahoo.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=83646) , 20:31 28/8/2005:
זה...איך לומר, אכזרי מדי.
זה...איך לומר, אכזרי מדי.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 21:32 28/8/2005:
כן, הסיפור בהחלט קיבל תפנית מרושעת במקצת, מה לעשות. (-: דובדבן מר בקערה.
כן, הסיפור בהחלט קיבל תפנית מרושעת במקצת, מה לעשות. (-: דובדבן מר בקערה.
מעיין (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=63183) , 00:36 29/8/2005:
אני חשה צורך להגיד לך כמה אני מעריכה אותך.
[ברצינות, זה מקור הסיפורים האירוטיים הטוב ביותר שנתקלתי בו אי פעם. ]
אני חשה צורך להגיד לך כמה אני מעריכה אותך.
[ברצינות, זה מקור הסיפורים האירוטיים הטוב ביותר שנתקלתי בו אי פעם. ]
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 00:56 29/8/2005:
לעונג הוא לי יקירתי, באמת - אני מאוד נהנה מהשבועון הפורנוגרפי הקטן והסודי שנהיה פה, על קהל מנויותיו (ומנוייו) הדיסקרטי, שקוראות בו בסתר ובאישון ליל, נוסח המאה ה19 לאמיתו. למותר לציין כי מחמאות נדיבות ושופעות כשלך מוסיפות על העונג הזה נופך שאין כמותו, כמו שכבת שמנת מתוקה וסמיכה, כמעט קפואה, על פאי לימון בלואיזיאנה.
לעונג הוא לי יקירתי, באמת - אני מאוד נהנה מהשבועון הפורנוגרפי הקטן והסודי שנהיה פה, על קהל מנויותיו (ומנוייו) הדיסקרטי, שקוראות בו בסתר ובאישון ליל, נוסח המאה ה19 לאמיתו. למותר לציין כי מחמאות נדיבות ושופעות כשלך מוסיפות על העונג הזה נופך שאין כמותו, כמו שכבת שמנת מתוקה וסמיכה, כמעט קפואה, על פאי לימון בלואיזיאנה.
מרג’ , 10:51 29/8/2005:
כמה טוב לקרוא שלזאב נולדו גורים
ושהסבתא עדיין חרמנית ובכושר
אם מישהו היה מספר לי מה אפשר לעשות עם לפטופ, ראוטר ומיטה כבר מזמן היתה לי רשת אלחוטית
-מרג’ משפרת ביצועים-
כמה טוב לקרוא שלזאב נולדו גורים
ושהסבתא עדיין חרמנית ובכושר
אם מישהו היה מספר לי מה אפשר לעשות עם לפטופ, ראוטר ומיטה כבר מזמן היתה לי רשת אלחוטית
-מרג’ משפרת ביצועים-
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 13:03 29/8/2005:
לא רק שנולדו לו גורים, משחקיהם אמיתיים להפתיע, וכדי בזיון וקצף - סבתא, הם שואלים, סבתא, למה יש לך שדיים גדולים כל כך? (אני לא יודעת, אומרת הסבתא, ששתתה כבר בקבוק, בקבוק וחצי מן האדום-אדום הזה, היא אומרת: אני לא יודעת ששווווווםםםםם דדדדבבבבברררררר!)
-סווידריגאילוב נותר בעינו-
לא רק שנולדו לו גורים, משחקיהם אמיתיים להפתיע, וכדי בזיון וקצף - סבתא, הם שואלים, סבתא, למה יש לך שדיים גדולים כל כך? (אני לא יודעת, אומרת הסבתא, ששתתה כבר בקבוק, בקבוק וחצי מן האדום-אדום הזה, היא אומרת: אני לא יודעת ששווווווםםםםם דדדדבבבבברררררר!)
-סווידריגאילוב נותר בעינו-
אנה , 17:26 29/8/2005:
-וטוב שכך-
-וטוב שכך-
אנה , 12:19 29/8/2005:
קצת מכות בטוסיק ואת באה. ולחשוב שאני משקיעה בשבילך שעות במטבח.
קצת מכות בטוסיק ואת באה. ולחשוב שאני משקיעה בשבילך שעות במטבח.
מרג’ , 16:09 29/8/2005:
אונס אלכוהול ותה צמחים
איך? איך אני לא אבוא?
-אותי מעניין מי המקור של ניקוי הפנלים במדי משרתת קצרים ?-
אונס אלכוהול ותה צמחים
איך? איך אני לא אבוא?
-אותי מעניין מי המקור של ניקוי הפנלים במדי משרתת קצרים ?-
אנה , 17:26 29/8/2005:
בעל המקור כמדומני.
-עזבי זה סיפור עם עם עלילה קשה במיוחד (ספויילר: ניגמר בזה שהגיבורת מישנה מתחתנת עם הנלוז שניסה להכניס את הגיבורה הראשית למדים קטנים עליה בכמה מידות ועוד הציע לה כסף על זה:)-
בעל המקור כמדומני.
-עזבי זה סיפור עם עם עלילה קשה במיוחד (ספויילר: ניגמר בזה שהגיבורת מישנה מתחתנת עם הנלוז שניסה להכניס את הגיבורה הראשית למדים קטנים עליה בכמה מידות ועוד הציע לה כסף על זה:)-
מרג’ , 13:50 30/8/2005:
ובסוף אומרים שבלונדיניות נהנות יותר
-זה כי עדיין לא מצאו מדים שיתאימו למידות של הגיבורה הראשית.
וגם לאלה של המשנית בעצם.
והאמת? גם הגדלים של המקור הם על גבול הלא מקובל-
ובסוף אומרים שבלונדיניות נהנות יותר
-זה כי עדיין לא מצאו מדים שיתאימו למידות של הגיבורה הראשית.
וגם לאלה של המשנית בעצם.
והאמת? גם הגדלים של המקור הם על גבול הלא מקובל-
אנה , 15:02 30/8/2005:
באמת נהנות יותר, מאז שצבעתי לחום אני יודעת.
באמת נהנות יותר, מאז שצבעתי לחום אני יודעת.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:45 30/8/2005:
גם אני חושב שהן נהנות יותר - בalt.sex.stories אין ספק שהן נהנות יותר - וגם פה, חושבני. אולי.
גם אני חושב שהן נהנות יותר - בalt.sex.stories אין ספק שהן נהנות יותר - וגם פה, חושבני. אולי.
אנה , 12:23 29/8/2005:
הלמטה זה בשבילך.
-אנה מראה מה זה ביצועים מושלמים-
הלמטה זה בשבילך.
-אנה מראה מה זה ביצועים מושלמים-
אנה , 12:24 29/8/2005:
טוב התיאשתי מעצמי אני הולכת לשתות חומר ניקוי.
טוב התיאשתי מעצמי אני הולכת לשתות חומר ניקוי.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 13:07 29/8/2005:
לא! אל תעשי את זה, אנה, א.א.ס. מתנגד נמרצות לשתיית דטרגנטים, וממליץ, לחלופין, על יין. רצוי שמפניה. אבל לא כל האקסטרה סק המתוקים האלה, ת’יודעת. רק ברוט! ואם ננסח זאת ספק פואטית, נוסח רפול תנצב"ה:
לא כדאי לשתות מי סבון
זה כואב בבטן המון
וגם לא נוזל לניקוי תנורים
(ישר אמבולנס לבית חולים!)
עדיף לשתות שמפן ברוט
ואז ולחיות
ולא למות!
לא! אל תעשי את זה, אנה, א.א.ס. מתנגד נמרצות לשתיית דטרגנטים, וממליץ, לחלופין, על יין. רצוי שמפניה. אבל לא כל האקסטרה סק המתוקים האלה, ת’יודעת. רק ברוט! ואם ננסח זאת ספק פואטית, נוסח רפול תנצב"ה:
לא כדאי לשתות מי סבון
זה כואב בבטן המון
וגם לא נוזל לניקוי תנורים
(ישר אמבולנס לבית חולים!)
עדיף לשתות שמפן ברוט
ואז ולחיות
ולא למות!
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 13:08 29/8/2005:
יש ו’ מיותרת בשורה שלפני האחרונה. אנה, תשאירי לי קצת אקונומיקה.
יש ו’ מיותרת בשורה שלפני האחרונה. אנה, תשאירי לי קצת אקונומיקה.
אנה , 17:17 29/8/2005:
את האמה כבר גמרתי
הסבון גם לא נשאר
והכתם שבלב
לא נגמר לי לא נגמר...
מילים: סרג’יו קונסטנטה
יש השפלות שאי אפשר לשאת :)
את האמה כבר גמרתי
הסבון גם לא נשאר
והכתם שבלב
לא נגמר לי לא נגמר...
מילים: סרג’יו קונסטנטה
יש השפלות שאי אפשר לשאת :)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:46 30/8/2005:
אהבתי גם אמה
וגם אלכוהול
אך פנטסטיק אהבתי
יותר מהכל.
אהבתי גם אמה
וגם אלכוהול
אך פנטסטיק אהבתי
יותר מהכל.
lucka , 19:53 30/8/2005:
אחד הטובים ביותר!
אחד הטובים ביותר!
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 19:53 30/8/2005:
תודה רבה (-:
תודה רבה (-:
נטע קטנה stream3@walla.co.il (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=2507) , 14:05 1/9/2005:
בהתחלה זה נשמע כמו איזו פנטזיה באנלית של אישה בגיל המעבר.
אבל הסוף מפתיע.
טיפה אכזרי מידיי בשבילי...
בהתחלה זה נשמע כמו איזו פנטזיה באנלית של אישה בגיל המעבר.
אבל הסוף מפתיע.
טיפה אכזרי מידיי בשבילי...
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 19:18 1/9/2005:
בהחלט אכזרי למדי - וזה עוד אחרי שתרגמתי רק את תחילת ההתחלה של ההתעללות באשה הבנאלית בגיל המעבר, הנמשכת על פני שניים שלושה פרקים נוספים. מצד שני, כפי שתראי מן התגובות למעלה, יש כאלה שאוהבות את התפנית בעלילה (-:
בהחלט אכזרי למדי - וזה עוד אחרי שתרגמתי רק את תחילת ההתחלה של ההתעללות באשה הבנאלית בגיל המעבר, הנמשכת על פני שניים שלושה פרקים נוספים. מצד שני, כפי שתראי מן התגובות למעלה, יש כאלה שאוהבות את התפנית בעלילה (-:
ביבה , 23:40 8/9/2005:
אוי אוי אוי!
מזל שיש לי את מפלט הבלוג הזה, בימים טרופים אלו של שינה באלכסון
אוי אוי אוי!
מזל שיש לי את מפלט הבלוג הזה, בימים טרופים אלו של שינה באלכסון
