"תודה, נו." הצליחה למלמל, ודחפה אותו לתיק בצרור אחד, מנגבת את הפנים בנייר ומתלבשת בהיסטריה, שמה את הג'ינס בלי תחתון. העברתי עליה ליטוף מהיר אחרון, כמו על חשפנית במועדון ואז פתחתי את הדלת, ובלונדיני גדול במדים כחולים נכנס, מציץ בי בחשד ואז מחייך כשראה את החוטיני הלבן צף בשירותים."
27/01/2005 22:03:00
התרגומים בבלוג מכילים תיאורים אירוטיים מפורשים, גסויות וקטעים בוטים העלולים לפגוע ברגשות קוראים מסויימים. אלה מכם הממשיכים לקרוא מצהירים בעשותם כן שמלאו להם 18, ושחוקי המדינה בה הם נמצאים מתירים להם קריאת סיפורים גסים במיוחד. תהנו!
שלום לכן שוב, חתולות יפהפיות, רכות כקטיפה וחייכניות - הרי לפניכן סיפור זנותי למדי, על מה שלא קרה אף פעם בשדה תעופה סימפטי למדי, זה האמסטרדמי - ובעודכן קוראות אותו, חשבו איך המתרגם המסכן קופא מקור, שהרי מחר (מחרתיים בעצם) ירחפו עצמותיו בעיר קרחית וצוננת - לא תל אביבית בכלל. ההפך.
אבל תהנו, תהנו. אני אקפא לי במינוס עשר בחושך בשקט בלי להפריע לאף אחת.
M/F cons
עמדתי במסדרון ארוך בשדה התעופה של אמסטרדם, ולא ידעתי במה להעסיק את עצמי. כבר אכלתי סנדוויץ עם צלופח, מאלה שהם עושים שם שגם בניו יורק לא תמצא דבר כזה, וישבתי עד שהתייבש לי התחת, היה דיליי גדול בטיסה. עוד שעתיים. גם בפעם הקודמת היו בעיות עם הקונקשן הזה, שגם ככה תוקע אותך כמעט ליום שלם באמסטרדם, מה שלא תמיד כזה רע.
מולי היו שלטים גדולים ומוארים, שבהיתי בהם בלי הרבה עניין. קזינו בשדה תעופה, זה מעניין לכמה רגעים אולי, אבל בפעם הקודמת שנתקעתי פה ביליתי שם ולא בא לי עוד פעם. אם אני רוצה לזרוק קצת כסף אני יורד כמו כלום לוגאס, שאמנם הגראס שם לא חוקי אבל לא פחות טוב והאמת גם יותר זול, עשרה יורו לגראם המניאקים האלה לוקחים פה בלי למצמץ. עדיין היה לי בכיס ג'וינט גדול שקניתי בעיר כדי לסדר את הראש לפני הטיסה, ולא רציתי להעלות אותו למטוס, כאילו להולנדים אתה תמיד יכול להגיד שוואלה, קנית את זה ושכחת בכיס, אבל בJFK יורידו לך את הזין במכס. רציתי לעשן אותו, כנראה בשירותים, היו שם של נכים כאלה, אפילו עם חלון, מה שבשדה תעופה כמעט לא יאמן, אבל הולנדים זה הולנדים. חלון שאפשר לפתוח. אבל לא רציתי לעשן יותר מדי זמן לפני, כי אז מה עשינו? יכולתי כבר As well לעשן בעיר. ואז מישהי יצאה מהר מהקזינו ועברה לידי, וממש באותו רגע יצאה לה יבבה קטנה של בכי. הסתכלתי עליה וחייכתי בעידוד, ראו שהיא רוצה להגיד משהו למישהו. וגם כוסית. גוף טוב. על התיק שלה היתה מדבקה בעברית מנתב"ג. אמרתי שלום.
"אתה ישראלי?" היא שאלה בהתרגשות. "אתה לא יכול לתאר לעצמך מה קרה לי."
"מה קרה לך, מותק?" כוסית, אין ויכוח. ג'ינס צמוד, גופיה, כל הסיפור. עוד פעם התפלאתי כמה הישראליות נראות אפילו יותר פרחות מהפורטוריקאיות. לא שאי אפשר לראות באיסט וילג' בנות מסתובבות עם הכל בחוץ, אבל זה רק פה ושם ובישראל זה כולן. זאת לדוגמא לא היתה בדיוק פרחה מהבית, נראית מבית טוב פחות או יותר, אבל לבושה ככה.
"שיחקתי שם..." היא הצביעה על הקזינו, ואז מילמלה משהו לא ברור.
"זיינת את הבית? זכית בגדול?" חייכתי לה בפרצוף.
"לא, ההפך." היא ענתה ברצינות, לא קולטת שאני מעביר עליה קטע, "הפסדתי הכל, ועכשיו אני לא יכולה..." היא שוב התחילה לבכות. היה לה איפור בעיניים, והוא נזל עם הדמעות. עשה אותה סקסית.
"חוזרת לארץ? ולא יכולה לקנות מתנות להורים ולאחיות?" הצעתי לה, עדיין מחייך.
"איך אתה יודע?" היא פתחה זוג עיניים.
"מה ילדה כמוך כבר יכולה לרצות לעשות בדיוטי פרי?" מאחורינו היתה חנות קוסמטיקה ענקית, מפוצצת בבנות עם עגלות קטנות. היא שוב התחילה ליילל. משכתי בכתפיים. "נוסעת לבד?" לא נראתה אחת מהסוג שתיסע לבד.
"כן, מה," ענתה באי רצון. "הייתי חודש אצל אחותי במיאמי. אבל אתה לא קולט. הפסדתי הכל. מה אני אגיד עכשיו? תראה." היא הוציאה פתקה ורודה ומרובעת, עם רשימה מפורטת בכתב עגול של בנות. "לאמא שלי, רק הבושם הזה, זה כבר שבעים דולר פה. ידעתי שהייתי צריכה לקנות בארץ. והכסף שהם נתנו לי..." היא שוב בכתה, אבל אפשר היה להבין שגם הדודים נתנו לה איזה סכום לקנות מתנות, וגם את זה היא הפסידה.
"אז כמה בסך הכל?" שאלתי, מחייך אליה כמו זאב. התחלתי לראות פה כל מיני אפשרויות למרות שהיא באמת נראתה קצת קטנה.
"שלוש מאות דולר." היא לחשה.
"שלוש מאות, אה?" נענעתי בראש. "הרבה מאוד כסף. אלף חמש מאות שקל."
"לא נכון!" היא ייבבה. "באמת?"
"למה, כמה חשבת?"
"אלף, לא יודעת. אבל מה זה משנה. אני פשוט אגיד להם שאיבדתי את זה."
"אז אין בעיה." חייכתי אליה. "פשוט תגידי ככה והכל סבבה."
"אבל..." היא בכתה. "אני אחזור בלי מתנות?" הסתכלתי בה, משדר קצת חוסר סבלנות.
"מי שרוצה מתנות לא צריכה להפסיד את הכסף בקזינו כמו מטומטמת קטנה." הראש שלה נרתע כאילו קיבלה סטירה.
"אנ'לא מטומטמת." היא קבעה. משכתי שוב בכתפיים. "טוב, גם אם עשיתי דבר טיפשי, זה לא אומר." היא נשמעה בטוחה פחות.
"איך קוראים לך?"
"סיגל."
"ומתי הטיסה שלך לארץ?" היא הסתכלה בשעון, סווטש חדש.
"שעה וחצי מעכשיו."
"חושבת שאת יכולה להרוויח שלוש מאות דולר בשעה וחצי?" חייכתי בנימוס.
"אל תרד עלי," היא התחננה. "אני באמת לא יודעת מה לעשות. מה זה כבר לא בא לי לחזור לארץ עכשיו." הטלפון שלי צלצל, ועניתי. זו היתה שיחה של עבודה, באנגלית, שקצת התארכה. כשסיימתי סיגל עדיין עמדה לידי. היא נעצה עיניים בטלפון.
"מכשיר יפה." היא אמרה. "אח שלי עובד באורנג'."
"כן, זה הסמסונג החדש... תחייכי." אמרתי וצילמתי אותה. היא לא חייכה, ועוד פחות מזה כשראתה את התמונה.
"אלוהים, איך שאני נראית..."
"את דוקא פוטוגנית." אמרתי לה. היא היתה באמת כוסית, והגופיה לא היתה מסודרת עליה מי יודע מה, אולי מרוב התרגשות ואולי בגלל הרצועה של התיק הכבד. חלק גדול מהשד השמאלי היה בחוץ, בחזיה שחורה פשוטה. היו לה שדיים טובים. "תרימי את הגופיה לרגע," המשכתי, "ואני אתן לך חמישים דולר."
"מה!" פתחה זוג עיניים. "נראה לך? ליד כולם?"
"אף אחד לא רואה." אמרתי בשעמום. שלפתי חמישים מהכיס והראיתי לה. "העמוד פה מסתיר ואין אף אחד. תרימי."
"תקשיב טוב." היא נעמדה בתנוחה תוקפנית. "אני לא יודעת מה אני נראית לך, ויכול להיות שאין לי כסף ואני לחוצה, אבל אני עוד לא..."
"עוד לא זונה?" המשכתי את המשפט, מניח לחיוך שלי להתרחב. היא נרתעה. "אף אחד לא רואה. לא רוצה חמישים דולר? לפחות תקני להם משהו. תגידי שנשאר לך בכיס במקרה." משכתי בכתפיים שוב והסתובבתי ללכת.
"רגע," היא אמרה בשקט.
"את מרימה?" שאלתי מעבר לכתף. היא היתה אדומה לגמרי אבל פתאום הסתכלה לצדדים בפראות והרימה והשאירה את הגופיה למעלה, מראה לי זוג ציצים יפה, מפוצץ את החזיה שנראתה קטנה עליה. הנהנתי. היא משכה את הגופיה חזרה למטה, דוחסת את החזה פנימה, והושיטה יד.
"מה את רוצה?" שאלתי בחיוך, נהנה להתגרות בה.
"אמרת שתיתן לי חמישים דולר אם אני..."
"אם את מה?" שאלתי, משחק בשטר.
"ארים חולצה, נו." היא הסמיקה לגמרי. היה לה שיער מאוד שחור, אולי צבוע, ועור לבן לבן כמו שילגיה.
"חכי, מותק. אולי תרוויחי עוד קצת." חייכתי אליה בעידוד, מוציא את הארנק ומראה לה כמה הוא מלא. טוב שלא נכנסתי ללאונג' של הביזנס, חשבתי. לך תדע מה תמצא מסתובב חופשי בטרמינל. ליטפתי לה את הכתף והיא נצמדה קצת ליד שלי. העברתי אותה לצואר והיא לא התנגדה.
"מה אני אעשה?" היא שאלה. "מה אני אגיד להם?"
"חמישים דולר לא יספיק לך?" היא נענעה בראש לשלילה.
"לא יעזור לי. מה אני אגיד להם על הכסף של הדודים?"
"כמה נתנו לך הדודים?"
"מאה."
"על מאה דולר כל הסיפור? לא בדיוק קורעים את מיאמי הדודים שלך, אה?" צחקתי. "לא רוצה להגיד להם שזה הלך לאיבוד, מותק? אז יש לי רעיון." אמרתי, מחזיר את היד לכתף, ואז מחליק את האצבעות בקלילות על המחשוף, מרגיש לה את הציצים. היא קפצה והסתכלה לצדדים, אבל לא אמרה מילה. עמדנו בשולי המעבר הרחב, אבל בין שני עמודים, ככה שבאמת אי אפשר היה לראות אותנו. המשכתי להעביר עליה אצבעות פה ושם. "כלומר, יש לי איזו מחשבה שאולי תעזור לך," המשכתי, "אבל אני לא בטוח שתאהבי את זה."
"באמת?" היא שאלה בהתלהבות, מתקרבת אלי עוד יותר. יכולתי להריח אותה - בושם וסבון, וקצת זיעה. "זה מה זה יכול לעזור לי, אתה לא מתאר לך."
"עוד חמישים דולר את מתכוונת? שיהיה לך את המאה?" אמרתי לה, חופן לרגע את השד ואז משחרר אותו וחוזר ללטף את מותניה החשופים.
"לא..." היא היססה, ואז אמרה בבת אחת, "אני צריכה לפחות מאתיים."
"מאתיים דולר?"
"כן. כי אז אני יכולה... לא חשוב," היא המשיכה כשראתה את התנועת יד המבטלת שלי, "אני צריכה מאתיים." חייכתי אליה והלכתי משם. היא חיכתה שניה והתחילה לרוץ אחרי. "בסדר." היא אמרה אחרי כמה דקות. פניתי כאילו במקרה למסדרון של השירותים. היא המשיכה להרעיש בעקבים לידי. "מאה דולר גם יעזרו לי. וגם... אתה, חייב לי חמישים כאילו."
"חייב לך?" עשיתי פרצוף.
"כי הרמתי..." היא הצביעה חסרת ישע על השדיים שלה. "הבטחת."
" על זה נדבר בשירותים." אמרתי לה נחרצות, ואז נעצרתי בבת אחת. "בת כמה את בכלל?"
"עשרים ואחת." היא לא הסתכלה לי בעיניים.
"שקרנית." לקחתי צעד אחורה. "את יודעת, אני חושב שאת פשוט קטנה מדי בשביל זה." היא לא ענתה. נתתי לחיוך שלי להעלם והיא נבהלה.
"האמת שאני בת שמונה עשרה, באמת."
"את נראית בת שש עשרה." אמרתי לה ביובש. האמת שהיא כן היתה יכולה להיות 18 בקלות. אבל אני תמיד אומר ששרמוטה לחוצה יותר שרמוטה משרמוטה לא לחוצה, וזה תמיד עוזר.
"רגע!" היא אמרה, נואשת, מפילה דברים מהתיק ומצליחה בסופו של דבר לשלוף את הדרכון. "הנה, רואה? שמונה עשרה." הצצתי.
"שמונה עשרה ושבוע." אמרתי. "מזל טוב."
"תודה." היא אמרה, אוספת מה שנפל מהתיק. "חבל שאני לא שבוע יותר קטנה, לא היו נותנים לי להכנס לקזינו בכלל." היא עיקמה את הפרצוף. "ולא הייתי צריכה..."
"לדבר עם גברים זרים על כסף?" חייכתי אליה. היא הנהנה בהבעה מיוסרת. "אז בתור ילדה גדולה בת שמונה עשרה, את נכנסת לשירותים או לא? טיים איז מאני."
"מה?..." הסתובבתי ונכנסתי לשירותי הנכים, מחזיק את הדלת פתוחה בשבילה. היא עמדה קפואה בפתח עם הגופיה המבולגנת שלה. הפטמות שלה היו קשות כמו אבנים.
"יש לך עוד כסף?" שאלתי.
"לא, אמרתי לך."
"שום דבר?" היא חיטטה בתיק, ושלפה שטר של עשרים דולר.
"הנה, זה מה שיש לי."
"תראי לי." היא הושיטה אותו. קרעתי אותו לגזרים וזרקתי למאפרה.
"מה?!" נכנסתי לשירותים בלי להקשיב לה. זה היה הימור, אני יודע. אבל רציתי לראות מה יקרה, וידעתי שאם היא תתרחק אני אשמע את העקבים. מצד שני, אם היא מתרחקת בין כה וכה לא הייתי יכול להספיק לעשות לה מה שהתחלתי לתכנן עליה. Now or never. אחרי דקה בערך היא נכנסה. הושטתי יד לנעול את הדלת אחריה, ואז נשענתי על הקיר הרחוק, מסתכל ומחכה שתגיד איזה דבר.
"תשמע," היא אמרה לבסוף, "אני באמת צריכה..." הסתכלתי עליה בסבלנות. היא שתקה. "אתה הבטחת." סיימה לבסוף בעליבות.
"אז מה?" צחקתי. "את סתם ילדונת טיפשונת שמפסידה את כל הכסף שלה ואז באה לבקש מגברים." החלון היה פתוח. למטה התעסקו כמה פועלים בעגלות של המזוודות. הוצאתי מהארנק מאתיים דולר ושמתי על אדן החלון. שמתי עליהם אבן עגולה מהעציץ שעמד בפינה, שלא יעוף. היא תקעה עיניים.
"יפה, אה?"
"יפה? לא, אני... זה כסף, נו."
"וכסף מרטיב לך את הכוס, מותק. תורידי ת'התיק." פקדתי עליה. היא צייתה כמו סהרורית, העיניים שלה עדיין נעוצות בשטרות. הפטמות בלטו מאוד דרך הגופיה. "תסתכלי לי בעיניים." היא עשתה את זה. היו לה עיניים ירוקות וגדולות, שהכתמים השחורים של האיפור המרוח הדגישו. היא נראתה אחת שמישהו הרגע זיין.
"סיגי." אמרתי לה. היא לא ענתה. "כדור הארץ לסיגי," ניסיתי שוב. "כדור הארץ לסיגי."
"אנ'לא אוהבת שקוראים לי סיגי." היא מילמלה, מפסיקה להסתכל לי בעיניים. הרמתי לה את הראש מהסנטר.
"מי שם זין מה את אוהבת?" אמרתי, עדיין מחייך. "רוצה לראות איך אני קורע גם את אלה כמו שקרעתי לך את העשרים המסכנים שלך?" הרמתי את השטרות. "כי אין לי עם זה בעיה בכלל."
"לא!" היא הצליחה לפלוט בקול צרוד, ואז סימנה לי בקדחתנות לחכות, וחיטטה בתיק שלה. בסוף הצליחה לשלוף בקבוק מים מינרליים חצי ריק, עם קש מוכתם בשפתון תקוע בו, ושתתה ממנו. "בבקשה אל תקרע," אמרה כמו אחת שמשננת בעל פה, "אני ממש ממש צריכה את זה."
"אם תקבלי בכלל, סיגי." אמרתי כלאחר יד, מוציא את הג'וינט ומדליק אותו, "אם תרוויחי את זה."
"אני לא מעשנת." דחתה את הג'וינט. "מה אני צריכה לעשות בשביל הכסף?" הטון שלה היה ענייני. עסקי. צחקתי. קלטתי טוב את הילדונת הדבילית הזאת, והיא היתה בידיים שלי.
"כשאת איתי את מעשנת." דחפתי לה אותו בפה. היא לקחה שאכטה ארוכה, והשתעלה. "יופי סיגי. כל הכבוד. עכשיו את לא מתנהגת כמו ילדה מפגרת. עוד פעם." היא צייתה. "אנחנו נדבר על מה שאת צריכה לעשות כשנגמור את הג'וינט. נהנית במיאמי?"
"מאוד," אמרה בהתעוררות. "אבל אתה מה זה מקלקל אותי, כל הזמן שהייתי שם לא עישנתי..." הטון שלה היה מתפנק כזה פתאום. סתמתי לה את הפה בעוד שאכטה. היא שאפה עמוק, מחזיקה בריאות יותר זמן. היד שלי היתה על העורף שלה, שנינו עומדים ליד החלון ומסתכלים בפועלים שלמטה. עישנתי והסתכלתי עליה. היא לא ממש החזירה מבט. העורף קצת הזיע לי ביד. היה די חם והשמש היתה ישר בחלון. היא מיצמצה באור החזק. עמד לי הזין ממנה.
"אני לא אשלם לך מאתיים דולר רק כדי לזיין אותך." אמרתי בטון הגיוני. היא לא ענתה, מסתכלת שוב בשטרות. שמתי לה יד על התחת ותקעתי לה שוב את הג'וינט בפה. "שאכטה גדולה גדולה כמו ילדה טובה." היא התחילה להשתעל. לקחתי בעצמי עוד אחת והסתכלתי עליה. היא הביטה בי בעיניים דומעות מרוב שיעול. הרמתי לה בתנועה אחת ברוטאלית את החולצה והחזיה. "את לא יודעת מה המסקנה, סיגל?" היא ניסתה להסתיר את החזה בידיים, אבל הפלקתי לה והיא הזיזה, חושפת את עצמה מולי. היו לה פטמות קטנטנות וחומות מאוד.
"לא.." היא אמרה, מסתכלת בי בעיניים גדולות.
"המסקנה," אמרתי בטון של מורה, "היא שאת צריכה לתת שירות. כמה גברים עשו אותך?" פתחתי לה את הג'ינס. היא פשוט עמדה שם, נותנת לי לעשות לה מה שאני רוצה, מתנשפת. העיניים שלה היו אדומות מאוד מהדמעות והעישונים, והאישונים רחבים כמו צלחות שחורות.
"בחיים כאילו?" היא חשבה לרגע. "שמונה."
"שמונה בגיל שמונה עשרה?" שאלתי, מרים גבות. "זונה."
"די, לא נכון..." היא מלמלה. הכנסתי לה יד לג'ינס ולתחתונים, חופן לה את הכוס. היא היתה לגמרי רטובה. מטפטפת.
"כמה זמן כבר לא זיינו אותך?"
"מאז... שנסעתי."
"לא פתחת רגליים במיאמי? עם כמה הזדיינת שם?"
"עם אף אחד!" ענתה בעלבון, אבל היה לה משהו בעיניים.
"וגם לא מצצת?" ניסיתי.
"זה לא..."
"זה לא נחשב?" היא נענעה בראש. "רק זונות חושבות שלפתוח את הפה זה פחות מלפתוח רגליים. את לא יודעת, Dumb bitch?"
"לא נכון... אני לא..." הוצאתי את הטלפון מהכיס וצילמתי אותה כמה תמונות. כששמה לב כיסתה את החזה בפאניקה. "מה אתה עושה?!"
"מאה דולר," העפתי לה את הידיים מהשדיים, מצלם אותה שוב, הפעם עם פלאש, "בשביל לזיין אותך מכופפת על השירותים." היא פערה פה. "ומאה דולר על הדוגמנות. תחייכי, סיגי." היא נשארה רצינית. צבטתי לה בפטמה חזק. "תחייכי אומרים לך." היא חייכה, וצילמתי עוד כמה תמונות.
"אתה..." היא ניסתה להתחיל.
"אני מה? יש לנו עסק או אין לנו עסק?"
"אני.."
"אתה, אני. יש לנו עסק או שאת עפה מפה? הנה, קחי." נתתי לה עוד שאכטה וכיביתי את הג'וינט בעציץ. יצא לה עשן מהפה ומהאף, ועוד רגע גם מהאוזניים. לא פעם ראשונה שהיא מעשנת, זה ברור. ראיתי שהיו לה גם סיגריות בתיק. היא הנהנה. "יש לנו עסק?"
"כן." לקחתי כמה צעדים אחורה, וכיוונתי אליה את הטלפון, מעביר אותו לוידאו.
תגובות מישראבלוג:
"תתפשטי, סיגי. תעשי את זה יפה בשבילי. הנה." הוצאתי את האוזניות האלחוטיות החדשות, הקטנות והקוליות של הiPod מהכיס ושמתי לה על הראש, פותח לה יורו-טראנס בפול ווליום. היא עמדה שם כולה בהלם, אז עשיתי לה סימן שתתחיל. היא התחילה לרקוד. נשענתי אחורה והסתכלתי איך הג'ינס יורד ממנה, ואז הגופיה. היא קצת נאבקה עם החזיה וכמעט הפסיקה לרקוד, אבל לא ממש. היה לה חוטיני לבן. התכופפתי קדימה ותפסתי לה בכוס דרך התחתון, נותן לה לרקוד לי ביד. הגברתי את הווליום עוד יותר, וחייכתי אליה. "כלבה מזדיינת קטנה," אמרתי לה, יודע שהיא לא שומעת כלום, "אין לך מושג מה אני אעשה לך." היא חייכה בחזרה. הכנסתי לה יד לתוך התחתונים הספוגים. כשנגעתי בה היא התחילה לגנוח, בקושי שמה לב מה היא עושה, רוקדת. "אוהבת את זה, אה?" חייכתי שוב. "זונה." היא עצמה עיניים. צבטתי אותה, והיא פקחה. הנהנתי באישור. "תסתכלי לי בעיניים." הצבעתי. "עיניים. שומעת?"" היא עשתה כן בראש. הלכתי אחורה והמשכתי לצלם, עושה זום אין וזום אאוט על הגוף שלה. בלי שאגיד לה היא נפטרה מהתחתונים והמשיכה לרקוד ערומה. הג'וינט התחיל להשפיע עליה חזק. זה היה A.K. 47 אמיתי, נקי בלי טבק, חומר מעולה מאחד הקופישופים הכי טובים בעיר ששייך לשני אמריקאים שפוכים מהתחת. היא לא עישנה דבר כזה בחיים שלה, זה ברור, וזה הטריף אותה. היא השאירה בצייתנות את העיניים שלה עמוק בתוך שלי. האישונים שלה היו רחבים בטירוף. שמתי לה יד על כל כתף ודחפתי למטה, מוריד אותה על הברכיים. היא התנשמה בפראות, מסוממת לגמרי. פתחתי את החנות והוצאתי את הזין. היא הסתכלה בו, ואני הסתכלתי בה. לקחתי מגבת נייר מהמכשיר שליד הכיור, וניגבתי לה את השפתון מהשפתיים. היא לא התנגדה. לא רציתי כתמים של ליפסטיק על המכנסיים.
"סיגי." אמרתי לה בשקט. היא לא ענתה. "סיגי." אמרתי שוב, מנמיך את המוזיקה.
"מה?" היא לחשה, העיניים עדיין בזין כמה סנטימטר מהפנים שלה.
"תוציאי לשון, סיגי." היא הוציאה. קירבתי את הזין ללשון שלה עד שנגע. היא לא זזה. הרגשתי את הנשימות עליו. היא פתחה את הפה לבד, מקבלת אותו פנימה. תפסתי אותה מהשערות, מכניס לה עמוק יותר. היא מצצה אותו כמו סוכריה, נותנת לעיניים להעצם. "סיגי," אמרתי לה. "תפתחי עיניים." היא פתחה. "תישארי ככה כמו ילדה טובה." הגברתי את המוזיקה בחזרה והתחלתי לזיין לה את הפנים, יותר ויותר עמוק וחזק. היא נתנה לי לעשות מה שאני רוצה, גונחת על הזין בלי לשמוע את עצמה. היא מצצה מצויין, הרבה יותר טוב משציפיתי. ראיתי שלא נוח לה על הברכיים על הרצפה החשופה, ודחפתי ברגל את הג'ינס מתחתיה. היא חייכה בפה מלא זין ונעמדה עליו. עשיתי אותה בפה ממש עמוק עכשיו, כמו בכוס. עד הסוף. היא נחנקה בכל דחיפה, ויצאו לה קולות של מוצצת. זה חירמן אותי. כשלא יכולתי יותר הרמתי אותה למעלה מבתי השחי, לא רציתי לגמור לה בפה לפני שאני אספיק לתקוע אותה, והשתקתי שוב את הiPod. היא הסתכלה בי מבולבלת.
"כמה גברים זיינו אותך אמרנו?" שאלתי אותה.
"שמונה." סובבתי אותה בתנועה חדה וכופפתי אותה על השירותים. היא נשענה על הניאגרה. שמתי יד על הגב שלה ודחפתי למטה, ועכשיו היא נשענה על האסלה. כיוונתי את הזין לכוס שלה. היא ניסתה לקום, ממלמלת משהו על קונדומים, אבל לפני שהספיקה לגמור כבר דחפתי לה פנימה, עד הסוף. היא היתה כל כך רטובה עד שלמרות שהכוס שלה היה באמת קטן וצר, זה נכנס בלי שום בעיות. היא גנחה שוב ואז שתקה, מחכה שאתחיל ברצינות.
"כמה זיינו אותך, סיגי?"
"שמונה..." שמתי לה חזק. היא גנחה יותר חזק.
"ועכשיו?"
"אה.. תשעה? חבר שלי..." היא ייבבה.
"אה, יש גם חבר?" שאלתי אותה, מזיין פנימה והחוצה בתנועות קצרות וחדות, מקפיץ לה את כל הגוף. היא היתה סקסית בטירוף, קשה לי להסביר אפילו.
"כן." היא בכתה, פוגשת את הזין שלי עם התחת, נותנת לי קונטרה. "כבר חצי שנה." יצאתי ממנה לאט ונשארתי ככה, כשרק הקצה של הזין בתוכה.
"איזה יופי," אמרתי, "הוא בגילך?"
"עשרים ואחת." היא רעדה כולה על הזין שלי, יודעת שאני הולך לדחוף לה, אבל לא יודעת איך ומתי זה יקרה.
"ואיך קוראים לו?"
"שרון." היא לחשה.
"אז כשתראי אותו," אמרתי בטון מרגיע, "תמסרי לו ממני ד"ש." ואז נכנסתי לתוכה עד הסוף בכל הכוח. היא ממש צעקה, ואני צחקתי. "ותגידי לו," המשכתי, תוקע לה חזק שוב ושוב, בקצב קבוע ואיטי, "שאחרי שמצצת לשני גברים במיאמי, נתת לכופף אותך על השירותים באמסטרדם כמו זונה בשביל כסף. תגידי לו שאם הוא לא בגד בך כשלא היית..." יצאתי ונכנסתי שוב, אפילו יותר חזק, היא שוב צעקה. "אז הוא חתיכת פראייר." האוזניות היו עדיין עליה, וסידרתי לה אותן טוב טוב על הראש שלא יפלו לשירותים לפני שהגברתי כל כך חזק שיכולתי לשמוע את המוזיקה בעצמי, והתחלתי לקרוע לה את הכוס בלי רחמים. זיינתי אותה בכל הכוח, כמו שטוחנים במושב האחורי זונה שאספת לאוטו והבטחת לה טיפ יפה בארבע לפנות בוקר, ואחרי כמה שניות היא התחילה לגנוח ולצרוח כמו אחת כזאת. היא היתה רטובה מאוד, מאוד. הירכיים שלה היו רטובות. הזין שלי נרטב. השערות בביצים שלי נספגו. הרמתי את התחתונים מהרצפה ושמתי לה אותם בפה. "תשתקי, שרמוטה." אמרתי בלי סיבה, היא הרי לא שמעה אותי. "Take it ותסתמי." היא גמרה בפעם הראשונה ממש מהר, מתעוותת וצועקת לתוך התחתונים, התופים דופקים לה באוזניים והכוס שלה מתכווץ שוב ושוב על הזין שלי, כמעט תולש לי אותו. הורדתי לה את האוזניות וזרקתי על התיק שלי בצד השני של החדר. היא סובבה את הראש אחורה וכאילו הסתכלה עלי, אבל העיניים שלה היו הפוכות לגמרי. הפלקתי לה בתחת חזק, אחד מכל צד. נהיו לה עיגולים אדומים. היא צעקה והתחתונים נפלו לה מהפה לתוך השירותים. המשכתי לזיין אותה כל הזמן, בלי להפסיק לרגע. היא ניסתה להגיד משהו אבל גמרה שוב, חזק ואלים.
"מי מזיין אותך, סיגי?" שאלתי, מפליק לה שוב. אחת, שתיים.
"אתה..."
"מי?" עוד שני פליקים.
"אתה! די... אתה מרביץ לי..."
"את מתה על זה." צחקתי עליה. "איפה הזין שלי, מאמי?"
"בתוכי..."
"בתוך מה?"
"בכוס שלי... דייייי...." משכתי אותה מהשערות עד שיכולתי ללחוש לה באוזן, והתכופפתי אליה.
"מהרגע שראיתי אותך ידעתי שאני אזיין אותך, סיגי. את יודעת למה?" בום. בום. בום. הזיון לא הפסיק לרגע. עמד לי כמו פלדה. יכולתי לתקוע אותה ככה בשירותים כל היום.
"למה?"
"כי רואים שאת שרמוטה."
"אני לא... מה רואים?" היא היתה מה זה מבולבלת. הרמתי אותה והשענתי אותה עם הגב על הקיר, מכניס לה מלפנים ומסתכל לה בעיניים.
"שאת שרמוטה." אמרתי הכי ברצינות שאפשר, שתבין שאני מתכוון לזה. "רואים שמגיל שתים עשרה את משחקת בכוס וחולמת שמישהו ייקח אותך לשירותים. נכון?"
"לא..." לא תשובה נכונה. תפסתי פטמה בין אצבע לאגודל וסובבתי אותה חצי סיבוב ימינה. היא צעקה לתוך הפרצוף שלי ומייד התחילה לגמור שוב. צחקתי.
"מה אמרת?"
"כן... די..." היא הצליחה להגיד כשגמרה לגמור.
"כמו זונה, סיגי. כמו מה?"
"זונה..."
"זונה של מי?"
"זונה שלך."
"אני הולך לגמור לך על כל הפרצוף, פרחה." לחשתי בסוד.
"לא..." היא ייבבה. "די אני... אה.... אתה..." היא גנחה ונחרה. "מה אתה עושה לי... אף פעם ככה... כמו..." היא גנחה שוב. "כמו..."
"כלבה." עזרתי לה. "כמו מה?"
"די... מה אתה עושה... כן. כן, כן, כן. כן."
זיינתי אותה בקצב קבוע, נותן לה לגמור שוב, מה שלקח רק כמה שניות. הגראס והזין הגניבו אותה, הכניסו אותה לטראנס. היא לא ידעה מה היא עושה, ורק אחרי כמה שניות הבנתי את מי היא מזכירה לי - איזו מרכזנית אחת, זיוה, שכל הבסיס עשה עליה תור איזו שבת. אותו מבט. הייתי יכול להביא חצי סכיפול שיזיינו אותה, היא לא היתה עכשיו אומרת מילה אחת. המשכתי להעלות ולהוריד אותה על הזין כמו בובה קטנה וכוסית. "איפה אני הולך לגמור לך?" התעקשתי כשנרגעה מהאורגזמה. היא לא ענתה. הורדתי את הראש ונשכתי פטמה.
"איי! דיייי! על הפנים!" ייבבה.
"את יודעת מה אני רוצה." המשכתי באותו קצב. טראח, טראח, טראח. "תבקשי יפה, כלבה."
"תגמור לי על הפנים..." היא אמרה בקול חנוק. "בבקשה... אני באמת..." הורדתי אותה שוב על הברכיים, מסתכל עליה מלמעלה.
"את הכי יפה ככה." עשיתי ביד מעל לפנים שלה, מחזיק אותה מהשערות. היא הסתכלה עלי בעיניים ענקיות, כולה מרוחה והשיער דבוק לה לפנים.
"כן..."
"מגיע לך, נכון?"
"כן... מגיע לי..."
"כי את זונה." קבעתי עובדה. "שימי יד בכוס." היא צייתה מייד. "עכשיו את הולכת להרוויח את הכסף שלך מאמי. מה את הולכת לעשות?"
"לקבל... אתה הולך לגמור... בפרצוף שלי." הבאתי לה שתי סטירות קטנות, כאילו במשחק. היא לא הפסיקה לשחק בכוס בהיסטריה, מתקרבת יותר ויותר לעוד גמירה. ראו עליה.
"את הולכת להרוויח את הכסף שלך. מה את הולכת לעשות, כלבה?"
"להרוויח ת'כסף..."
"את המתנות לאמא שלך."
"כן..."
"כמו זונה קטנה שהפסידה בקזינו ועכשיו משלמת על זה."
"די... איי!" היא צעקה כשקיבלה עוד פליק. "טוב, בסדר, כן... זה נכון..."
"זה נכון שאת זונה, נכון?"
"אני זונה. כן. אני... אתה תביא לי כסף... אתה..."
"אני אגמור לך על הפרצוף, כמו לכלבה."
"כמו... יש לי כלבה..."
"יש לכלבה כלבה?" צחקתי. היא חייכה, מה שהפתיע אותי. "יש לך גם חבר," לחשתי ברשעות. "חבר שכולם גומרים לחברה שלו בפה." החיוך נמחק.
"כן..." לחשה מכל הלב. היד שלה בכוס פירכסה בעוויתות, והיא רעדה כולה.
"עכשיו נטחנת. עכשיו שרמוטה. תגמרי בשבילי פעם אחרונה. חזק. חזק!" סיגי פשוט צרחה, גונחת בקול, והמשיכה לצעוק כשהשפכתי עליה עוד ועוד, ממלא לה את כל הפנים. כשגמרתי שמתי לב שמישהו דופק בדלת. "מי זה?" שאלתי באנגלית. הזרע טיפטף לה מהלחיים, על הסנטר, על השפתיים, על השדיים. בכל מקום. מרחתי לה את כל הפרצוף עם היד, כמו בקרם. הכנסתי לה את זה לתוך העור ככה שלא יעזור לה לרחוץ פנים,. היא המשיכה לרעוד, מלקקת את היד שלי. לא נראה שהיא שמה לב בכלל לדפיקות בדלת.
"בטחון שדה התעופה." אמר קול רגוע מבחוץ. "הכל בסדר?"
"תגידי לו שהכל בסדר, סיגל," אמרתי לה, מרים את היד. היא הסתובבה מטושטשת לגמרי לדלת.
"הכל בסדר..."
"באנגלית, מטומטמת קטנה."
"הכל בסדר." היא אמרה במבטא חזק, שנשמע יותר היספני מישראלי. "הכל אוקיי."
"תפתחו, בבקשה." התעקש המאבטח.
"רק רגע." אמרתי לו, מכניס את הזין למכנסיים וסוגר את החנות. היו לי כתמים של ליפסטיק אחרי הכל. כוס אמו. "תתלבשי, שרמוטה." היא נפגעה מהכינוי, מה שהיה קצת מצחיק שחושבים על זה. נתתי לה את הכסף. "מה אומרים?" שאלתי אותה.
"תודה, נו." הצליחה למלמל, ודחפה אותו לתיק בצרור אחד, מנגבת את הפנים בנייר ומתלבשת בהיסטריה, שמה את הג'ינס בלי תחתון. העברתי עליה ליטוף מהיר אחרון, כמו על חשפנית במועדון ואז פתחתי את הדלת, ובלונדיני גדול במדים כחולים נכנס, מציץ בי בחשד ואז מחייך כשראה את החוטיני הלבן צף בשירותים.
"הכל בסדר, מיס?" הוא שאל לצאת ידי חובה.
"כן, תודה," היא מילמלה. "אני ממהרת למטוס."
"בסדר גמור, מיס." חייך אליה, מרים לי אגודל מאחורי הגב שלה. אחוקים כאילו. באמת היתה כוסית. פורטוריקאית קטנה מחדרה. שווה מאתיים דולר בקלות, למי שיכול להרשות לעצמו. בניו יורק במחיר הזה תקבל אחת הרבה יותר מכוערת. נשארה לה טיפה על המצח, והוא הצביע עליה, החיוך שלו מתרחב. עיכבתי אותה ביד על הכתף ואספתי את השפיך באצבע, נותן לה לפה. היא ליקקה ובלעה כמו ילדה טובה.
"ביי מאמי." אמרתי לה, יוצא וסוגר את הדלת אחרי, משאיר אותה עם הבלונדיני. כשהגעתי לקצה הרחוק של המסדרון הסתכלתי אחורה. הדלת עוד היתה סגורה.
תגובות מישראבלוג:
Paint my World (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=90151) , 22:27 27/1/2005:
וואו, אני לא יודעת מה אני יותר, חרמנית או לא מסוגלת להיות יפת הנפש שאני מתיימרת להיות עכשיו ולהגיד "אוי, זה נורא".
טוב, חרמנית, ללא ספק.
וואו, אני לא יודעת מה אני יותר, חרמנית או לא מסוגלת להיות יפת הנפש שאני מתיימרת להיות עכשיו ולהגיד "אוי, זה נורא".
טוב, חרמנית, ללא ספק.
nuna , 14:30 29/1/2005:
תכנסי לכאן וכל יסורי המצפון שלך יתאדו.
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=11491
תכנסי לכאן וכל יסורי המצפון שלך יתאדו.
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=11491
דורה , 16:11 28/1/2005:
פשוט... נפלא. תמשיך ככה.
פשוט... נפלא. תמשיך ככה.
nuna nutella@walla.com , 14:23 29/1/2005:
או מאמא, האם החרמנות העבירה אותי על דעתי?
זה פשוט טוב!
או מאמא, האם החרמנות העבירה אותי על דעתי?
זה פשוט טוב!
קלסי , 23:28 29/1/2005:
ללא ספק.
ללא ספק.
דיפסי בן זוקאין (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=32765) , 17:11 24/6/2005:
toilet paper all over the place!!!
toilet paper all over the place!!!
