"אני חושב שאת זאת אני הכי אוהב." הוא אמר לי. התמונה בודאי צולמה במהלך האורגזמה השלישית והאחרונה שלי, הרגליים שלי היו פתוחות והברכיים משוכות גבוה. יכולתי לראות את האצבעות שלי מפמפמות בכוס כל כך מהר שהן היטשטשו מעט בצילום. הראש שלי היה זרוק אחורה והפה פתוח. הפלתי את הספר ויד ימין שלי לשה את השדיים והפטמות. יכולתי להרגיש איך אני נהיית אדומה ובוערת מבושה והשפלה."
התרגומים בבלוג מכילים תיאורים אירוטיים מפורשים, גסויות וקטעים בוטים העלולים לפגוע ברגשות קוראים מסויימים. אלה מכם הממשיכים לקרוא מצהירים בעשותם כן שמלאו להם 18, ושחוקי המדינה בה הם נמצאים מתירים להם קריאת סיפורים גסים במיוחד. תהנו!
נו, אפשר להגיד שהיינו רכרוכיים וקומיים-תיאוריים מספיק, נכון? זה בית זונות פה! הסיפור הבא מתיימר לתאר את חוויותיה של עלמה גותית שקורים לה דברים מוזרים, בלשון המעטה, על חוף סנטה קרוז הקליפורני. האירועים מתרחשים כאילו מעצמם, הגיבורה נסחפת עמם. אכזרי למדי, ראו הוזהרתן - לא שקורה שם משהו חריג מבחינת אלימות או השפלה, אמנם. רמת הכתיבה גבוהה, הפסיכולוגיה אמינה, והאווירה המסוייטת השורה על הסיפור מאוד נדירה בפורנו.
אולי כאן המקום לחזור ולציין: הבלוג הזה מכיל לא מעט תיאורים אמנותיים (ואמנותיים בדוחק) של סקס בכפיה - מה לעשות וזו פנטזיה רווחת למדי בעולמנו האפלולי ובקבוצת הדיון ממנה תורגמו רוב הסיפורים. אבל ממש כפי שקוראי "שתיקת הכבשים" (או, להבדיל, "האופרה הצפה") מבינים - או יש לקוות שהם מבינים - שמעשי הזוועה שם לא נועדו לחיקוי, כך כמובן גם כאן.
הטקסט המקורי ארוך מאוד, כ40,000 מילה (נגיד 120 עמודים מתורגמים), חוזר על עצמו ועתיר תיאורים דוחים למדי. תרגמתי את רוב ההקדמה, ושני קטעים מתוך הסיפור עצמו. הלינק שלמטה מציג רק חלק מהסיפור המקורי, שנעלם מקבוצות הדיון (או לפחות, אני לא מוצא אותו שם). המעוניינות לקראו במלואו מוזמנות לבקש במייל ואשלח ברצון - בינתיים ויה קון דיוס, יקירותי. אינכן יודעות כמה עונג גורמת לי קריאתכן.
אבל מה, אולי כבר תבואו להיות חברות שלי בפייסבוק ותעשו לייק? מה, אתן מתביישות? לא מבין למה! הכי הרבה כולם ידעו שאתן קוראות סיפורים הכי מטונפים… מה מביך בזה?!
(טוב, כן. אני מבין היטב. קראנה בכיף, בסודי סודות. הנאתכן היא הנאתי. פשוט אשב לי בפייסבוק בחושך ואקשיב לגניחותיכן השקטות)
אולי כאן המקום לחזור ולציין: הבלוג הזה מכיל לא מעט תיאורים אמנותיים (ואמנותיים בדוחק) של סקס בכפיה - מה לעשות וזו פנטזיה רווחת למדי בעולמנו האפלולי ובקבוצת הדיון ממנה תורגמו רוב הסיפורים. אבל ממש כפי שקוראי "שתיקת הכבשים" (או, להבדיל, "האופרה הצפה") מבינים - או יש לקוות שהם מבינים - שמעשי הזוועה שם לא נועדו לחיקוי, כך כמובן גם כאן.
הטקסט המקורי ארוך מאוד, כ40,000 מילה (נגיד 120 עמודים מתורגמים), חוזר על עצמו ועתיר תיאורים דוחים למדי. תרגמתי את רוב ההקדמה, ושני קטעים מתוך הסיפור עצמו. הלינק שלמטה מציג רק חלק מהסיפור המקורי, שנעלם מקבוצות הדיון (או לפחות, אני לא מוצא אותו שם). המעוניינות לקראו במלואו מוזמנות לבקש במייל ואשלח ברצון - בינתיים ויה קון דיוס, יקירותי. אינכן יודעות כמה עונג גורמת לי קריאתכן.
אבל מה, אולי כבר תבואו להיות חברות שלי בפייסבוק ותעשו לייק? מה, אתן מתביישות? לא מבין למה! הכי הרבה כולם ידעו שאתן קוראות סיפורים הכי מטונפים… מה מביך בזה?!
(טוב, כן. אני מבין היטב. קראנה בכיף, בסודי סודות. הנאתכן היא הנאתי. פשוט אשב לי בפייסבוק בחושך ואקשיב לגניחותיכן השקטות)
M/f nc bd sm
בוטה ביותר
זהו תיאור דרמטי במידת מה של מה שקרה לי בקיץ של 1990, כשהייתי בת עשרים. ברור שלא הכל קרה לי כפי שנכתב, אבל רוב החוויות קרו ממש כמו שהן מתוארות - עד נקודה מסויימת, הכוונה... אשאיר את הניחוש מה קרה באמת לקורא. עשיתי כמיטב יכולתי לגרום לזה להיראות כמו סיפורים אירוטיים אחרים... כל האירועים, בכל אופן, קרו לי בדרך זו או אחרת, או שהם משקפים סיפורים ששמעתי מנשים כשהלכתי לקבוצות תמיכה. אני מקווה שלפחות חלק מהגברים שיקראו את זה, אם ימצאו את עצמם במצבים דומים, יחשבו פעמיים לפני שיניחו לעצמם להיסחף עם מי שנראית משתפת פעולה. הדבר הכי חשוב שלמדתי בפגישות התמיכה היה שאין דבר כזה שרמוטה, רק נשים מאוד לא בטוחות בעצמן. אני אחת מהן...
******
לקחתי מה שנראה כמו בגד ים שלם ושחור משולחן המבצעים, אבל היה לו פס ורוד ניאון, כמעט כמו חץ, יורד מלפנים עד המפשעה. זה נראה כמו אחד מבגדי הים שעוצבו להבליט עוד יותר ציצים של בנות. אני אף פעם לא לובשת צבעים, כל המלתחה שלי שחורה, אבל לא היה אכפת לי, כי לא התכוונתי ללבוש את זה לפני אנשים. מיקי, הארוס שלי, לקח אותי לסנטה קרוז לסוף השבוע, כדי לגלוש, אפילו שאף אחד מאיתנו לא עשה את זה קודם. הוא שאל שתיים מהחליפות התרמיות האלה שגולשים לובשים כי המים כל כך קרים בצפון קליפורניה, ובגלל שאני כמעט אף פעם לא הולכת לשחות לא היה לי שום דבר ללבוש מתחת החליפה חוץ מלבנים. לא היה מצב שאני אהיה עירומה מתחת. אני לא יודעת למה, אבל אני לא יכולה לסבול ללבוש רק שכבת בגדים אחת, ומאז שהתבגרתי מינית תמיד לבשתי כמה שכבות. כל הטיול הזה היה לא רגיל בשבילי, אני מתכוונת, כמה בנות גותיות אתם רואים על החוף. מצאתי את החנות הזאת ממש ליד החוף, בהמשך לטיילת. היא היתה במין מרכז קניות קטן, עם חזית חבוטת רוחות והמון שלטי "הנחה" בחלון הראווה, אז חשבתי שזה יהיה מקום טוב לקנות בו בגד ים זול. מיקי הוריד אותי עם אחיו הקטן, איבן, ונסע להביא את החבר שלו ארנולד, שאני לא אוהבת כי הוא תמיד מסתכל לי בציצים. גם איבן עושה את זה, אבל הוא בן שלוש עשרה ולא יכול לעצור בעצמו. אני יודעת שיש לי חזה גדול, אבל אני שונאת את הציצים שלי כי הם לא הכי עומדים ואני יכולה להחזיק סיגריה מתחתם. מיקי אומר שהם יפהפיים, והמון בנים מתחילים איתי ולא מצליחים להוריד את העיניים מהם, אבל אני הייתי רוצה ציצים עומדים עם פטמות קטנות כמו של הדוגמניות במגזינים. מיקי אומר שהם בדרך כלל מנותחות וציצים אמיתיים כמו שלי יותר טובים. בביקיני או בגד ים שלם הם לא נופלים, אבל לא בגלל זה אני לא אוהבת להתלבש ככה. אמא שלי היא גברת מכסיקנית נמוכה ודי עגולה. לא ירשתי ממנה את העור הכהה והחלק, רק את השיער השחור המתולתל והגזרה העבה. אני לא שמנה, או אפילו מלאה. אני מאוד גאה בעובדה שהמותניים שלי כל כך יותר צרות מהחזה ומהאגן, אבל אין לי בכלל שרירים, וכשאני מתכופפת נהיים לי קצת קפלים בבטן שאפשר ממש לצבוט. מה שיותר גרוע זה שאותו דבר קורה לי בישבן כשאני עומדת. זה לא כאילו אני יכולה להחזיק עפרונות בקפלים של התחת, אבל בואו נגיד שגברים שחורים מתחילים איתי כל הזמן.
אני מתאמנת הרבה, אבל זה רק מונע ממני להיות שמנה, כמו אמא, ולא עושה שום דבר נגד זה שאני כזאת נמוכה. אין גם מה לעשות עם הפנים שלי, שאני חושבת שהם רגילים, אבל הרבה גברים החמיאו לי על עיני השחורות והשפתיים המלאות. אני חושבת שזה בעיקר הודות לכל האיפור שאני שמה. ככה שלא היה אכפת לי כל כך איך הבגד ים נראה, כי אני לא אלבש אותו לפני אנשים. הסתכלתי לוודא שאיבן לא בסביבה. הוא העמיד פנים שהוא מסתכל במדף של טישירטים אבל בעצם בלע בעיניים שתי בנות שעברו ליד חלון הראווה. היה להן גוף חטוב והן פשוט הלכו, בכלל לא נבוכות בביקיני שלהן, עם השיזוף המושלם והשיער מהמספרה. הברשתי את שלי אחורה, מודעת לעצמי. לא שהתביישתי בו, מגיע לי עד אמצע הגב, וכזה מתולתל שאני לא צריכה לעשות איתו כלום כשאני יוצאת מהמקלחת. הוא מתייבש במלוא עוביו, ואני נותנת לו להסתיר עין אחת כך שהלחיים שלי נראות צרות יותר, והשפתיים שלי, שבולטות באופן טבעי, מובלטות עוד יותר. בנים אומרים לי שזה עושה אותי מסתורית. אני לא צריכה לצבוע אותו בשחור, כמו הרבה בנות גותיות, אבל בחיים לא אצליח לסדר אותו בקארה קצר וחלק שהיה כל כך פופולארי אצלנו אז, כי הוא יתפרע. בכל אופן, כשראיתי שאיבן עסוק קיפלתי את הבגד ים שלא יראו ורוד והלכתי לחפש תא הלבשה. הוא ירד עלי כל הדרך לסנטה קרוז איך זה יהיה מצחיק לראות אותי לא לבושה כמו גותית, כי הסכמתי ללבוש אחד מבגדי הגוף שמיקי הביא. לא רציתי שהוא יצחק עלי גם על הבגד ים, כי כמה שנוגע לי אף אחד לא אמור לראות אותי בזה. גיליתי וילון חרוזים בצד אחד של החדר. קיוויתי שזה לא חדר ההלבשה היחיד, כי לא רק שזה היה פתוח לכל החדר אלא היה גם חצי מטר קצר מדי, ככה שכולם ראו את הרגליים שלך אם התלבשת שם. חוץ מזה החנות היתה די מלאה, והיו אולי שבעה או שמונה בנים ושתי בנות מסתכלים בבגדים. הלכתי לתא ההלבשה, מושכת כמה מבטים, כמו תמיד, בגלל הבגדים שלי – לבשתי תלבושת אופיינית אותו יום, שמלת מיני נמתחת מקטיפה שחורה, הדוקה וארוכת שרוולים, גרביים שחורים ומגפי ז'מש שחורים. כשהלכתי לתא ההלבשה גיליתי שלא רק שזה החדר היחיד, הוילון גם לא נסגר עד הסוף. הוא נמתח מהקיר, ואם עמדת קרוב יכולת פשוט להסתכל מעליו. מה שעוד יותר גרוע היה שהיה מדף של בגדי ים לגברים ממש ליד הצד הפתוח של הוילון, והיתה מראה מוצבת ככה שאפילו לא היית צריך להתכופף, אלא פשוט למצוא את הנקודה המתאימה ולהסתכל. אני מתארת לי שהכל היה ככה כדי שאנשים לא יגנבו להם, אבל ממש לא בא לי לקנות שם כבר. רק שהייתי ממש צריכה את הבגד ים, ולא הלכתי לשלם עשרה דולר על משהו שלא יתאים לי. הבטתי סביב וראיתי את איבן מחפש אותי והחלטתי פשוט לעשות את זה. נכנסת במהירות לתא לפני שאיבן ימצא אותי, ידעתי שאני צריכה לעשות את זה הכי מהר שאפשר, ואם לא אני פשוט אבהל ואפסיק. הפלתי את התיק שלי והורדתי את השמלה מעל לראש, מחפשת איפה לתלות אותה, אבל לא היו שום ווים אז נתתי גם לה ליפול. ואז, נשארת בגרביון, התחלתי ללבוש את הבגד ים ואז הבנתי שלא אוכל לדעת אם זה מתאים לי ככה כי עם הגרביון לא אדע אם הוא נגיד גבוה מדי או מציק. הוצאתי את הרגל מהבגד ים והורדתי את הגרביון, יותר מדי בפראות כנראה, כי התחתונים ירדו איתו. תחושת האוויר הקריר בין הירכיים הזכירה לי שבחיים שלי לא הייתי כל כך חשופה, אפילו אם אני מאחורי וילון. כרגע הוילון היה הדבר היחיד שמנע ממני מלהיחשף במערומי בפני חדר מלא גברים. כשניסיתי לשחרר את התחתונים מהגרביון חשתי בקשר חם, הדוק, מתהווה בבטני, אצבעותי נאבקו במסורבל באריג וגל קלוש של תשוקה לגעת בעצמי התעורר בי. לבשתי את התחתונים, הבד החלק מחליק על עורי, והקשר החל להשתחרר.
מאז גיל שתים עשרה הגבתי לסיטואציות מלחיצות בזה שהייתי מאוננת. כשאמא שלי היתה משתוללת וצועקת, או כשבנות אחרות צחקו ממני בבית ספר כי התלבשתי מוזר, הייתי רצה לחדר שלי לגעת בעצמי. זו היתה דרך להרחיק את עצמי ממני, שלא אצטרך לתהות למה אני כזאת שונה תמיד. אף פעם לא חשבתי על התאבדות, כי תמיד היתה בשבילי דרך הבריחה הזאת, שהיתה לגמרי גופנית. לפעמים אני חושבת שזו הסיבה ששרדתי את התיכון. מיקי מתלונן הרבה על זה שאני לא רוצה סקס לעיתים קרובות, אבל זה בגלל שזה תמיד היה משהו פרטי בשבילי. מקום שאני יכולה ללכת אליו ולא לדאוג מה אחרים חושבים, או כמה מחורבן העולם יכול להיות. הצלחתי בסוף ללבוש את הבגד ים, משאירה את הגרביון זרוק בערימה קטנה על הרצפה. הייתי צריכה לדחוס את השדיים שלי לבד ההדוק, ויכולתי להרגיש בו צובט לי בלחיים של הטוסיק ומועך לי את הציצים מהצדדים. הסתכלתי בראי אבל כל מה שראיתי היה מדף של בגדי ים ושני בנים עומדים ומסתכלים. כשהבנתי שזה אומר שהם יכולים לראות אותי הקשר חזר לי לבטן והתחיל לבעור.
נשמתי עמוק, הם בטח לא מסתכלים, והייתי חשופה רק לכמה שניות, אז אין מה לדאוג. מה שהדאיג אותי היה הצורך לצאת מהוילון כדי להסתכל על עצמי, איפה שכל החנות תוכל לראות אותי. יכולתי להרגיש את הבגד ים נלחץ אלי, לוחץ את חוטי הברזל של החזיה מתחת לשדיים ומקמט לי את התחתונים מאחורה. נשמתי עמוק שוב ויצאתי החוצה. מבט אחד הספיק כדי להבין שהבגד ים הזה בשום אופן לא עוצב לנשים בגובה ובגזרה שלי. חורי הרגליים הגיעו לי למותניים וצבטו אותי שם, והחלק של החזה היה כזה קטן שהיה אפשר לראות מטרים של מחשוף. הציצים כמעט יצאו מהחלק העליון, ובמקום שהשחור של הבגד ים נפגש בורוד היה אפשר לראות בקלות את הפטמות דרך הבד הדק. הכי גרוע היה שהמפשעה התחככה בכוס השעיר שלי. זה הציק. פתאום תפסתי את עצמי, מבינה כמה זמן הסתכלתי בעצמי, הסתחררתי במקום וראיתי את שני הבנים שראיתי קודם מסתכלים בי ומחייכים. שניהם היו טינאייג'רים; טיפוסי חוף קליפורניים, שזופים, רזים, עם שיער קצוץ. שניהם פנו במהירות ואני הסתתרתי מאחורי הוילון. הושטתי יד לשחרר את התחתונים המקומטים וגיליתי שכל הבגד ים נכנס לי בין הרגליים וכל התחת שלי היה חשוף כאילו לבשתי חוטיני. התחלתי לנסות להוריד את הבגד ים ממני בפראות והצלחתי להוריד אותו עד המותניים כשהסתכלתי למעלה וראיתי את הפנים של שני הבחורים מסתכלים בהשתקפות שלי בראי. שניהם סובבו את הראש שוב כשראו ששמתי לב, אבל הם ראו אותי בחזיה, וזה אסור לאף אחד חוץ מלמיקי! הם גם ראו לי את הישבן, וכמו שאמרתי קודם אני לא גאה בתחת שלי ולאף אחד חוץ מהחברים הספורים שהיו לי לא הרשיתי לראות אותו. אחד מהם הציץ שוב, ראה אותי מסתכלת בו ויצא מתחום הראיה, למרבה המזל. הגב של השני היה מופנה אלי, אני מתארת לי שהספיק לו מה שהוא ראה. הורדתי את הבגד ים במהירות, אבל כמו הגרביון הוא משך את התחתונים שלי איתו, רק המפשעה שלהם היתה עדיין בין הרגליים שלי.
"את תיכף גומרת?" הסתכלתי למעלה וזה היה בחור צעיר מסתכל פנימה, אחד אחר, בערך בן 17, כמה שנים צעיר ממני. עיניו היו מקובעות על המפשעה שלי וידי עברה לשם, מנסה להגן על מה שנותר מצניעותי.
"מצטער." הוא מילמל, מסתכל בפני לשניה ונעלם. הייתי חייבת לצאת משם, ותפסתי את השמלה ביד אחת וניסיתי להוריד את הבגד ים בשניה, שוכחת את התחתונים שלי שירדו איתו. משכתי את השמלה מעל לראש, זונחת לרגע את הלבנים שהיו לי על הברכיים. כשהעברתי אותה מעל לצואר ראיתי אותו שוב, מאחורי הוילון ביחד איתי.
"אני צריך למדוד." הוא הראה לי בגד ים. הוא הוריד את החולצה והתחיל להוריד את הג'ינס כשאני בהיתי בו בפה פעור. כשהמכנסיים ירדו ראיתי שאין לו תחתונים, הזין שלו בלט, בזיקפה מלאה, והוא הסתכל עלי במין חיוך. הבנתי שהשמלה שלי עדיין למעלה, השיער של הכוס חשוף לגמרי, וניסיתי למשוך אותה למטה, אבל הזרועות שלי היו עדיין בחוץ וכשניסיתי להכניס אותן לשרוולים הוא התחיל לאונן. בהיתי בו באימה כששיחק עם עצמו, משחק בזין הדק שלו כשהוא מסתכל בי כמו בתמונת עירום במגזין. הקשר התחזק, והבעירה התפשטה למפשעתי, ממלאת את השפתיים שם ומזקיפה את הדגדגן. הידיים שלי דגדגו מרוב רצון לגעת בעצמי. רציתי כל כך להושיט יד למטה ולהתחיל לשפשף, שהכל יעלם, להעמיד פנים שאני לבד בחדר בבית, אבל זה הדבר הכי גרוע שיכולתי לעשות. פתאום נורו מהבולבול שלו טיפות עבות של זרע, פוגעות בי בבטן, בכוס, בירכיים. כמה טיפות נחתו לי על האצבעות של הרגליים. המומה לגמרי, הכנסתי את הידיים בשרוולים ומשכתי את השמלה עלי, מורחת את הזרע למטה, לתוך הכוס שלי, אבל הייתי יותר מדי נסערת שיהיה אכפת לי מהשמלה או ממשהו. התכופפתי לקחת את הארנק והבגדים, אבל הוא הלך צעד קדימה. כשהסתכלתי למעלה הפנים שלי נתקלו בבולבול שלו, זרע מטפטף לי על הלחיים, הראש של הדבר הזה נוגע לי בשפתיים. הסתכלתי עליו, המומה ומפוחדת, מחזיקה את הדברים שלי. הוא חייך למטה אלי, היד שלו תופסת בבסיס הבולבול ומעבירה אותו על שפתי, מורח בקלילות את השפיך, פועם כשהוא עושה את זה, וטיפות קטנות של שפיך דליל זולגות ממנו על הסנטר שלי.
הוא דחף קצת קדימה, ומסיבה כלשהי, סיבה שאני לא יכולה להבין, לא סגרתי את הפה או הידקתי שיניים. אפילו לא הפניתי את הראש, אלא נתתי לו לפתוח את השפתיים העבות והאדומות שלי עם הזין, והוא דחף עוד קצת קדימה עד שהטיפות זלגו על הלשון שלי ושפתי הקיפו את העטרה הבהירה. נתתי לארנק ליפול ותפסתי את עצמי בין הרגליים, שלא במודע. לא שפשפתי. אף פעם לא עשיתי דבר כזה בציבור, אבל הייתי צריכה לעשות משהו עם הקשר שהפחד עשה לי בבטן; הפחד מהשפלה מוחלטת, כשהבחור הזה עשה לי דברים בפה עם הדבר שלו. הוא לחץ עליו ביד כמה פעמים, חולב אפילו עוד נוזל לתוך פי, כל הזמן מחייך אלי חיוך טינאייג'רי ערסי כזה ואני מסתכלת עליו, כנועה כולי. מה מיקי היה חושב עלי. תמיד הכרחתי אותו לשים קונדום, אפילו לסקס אוראלי, והנה אני עם זרע של זר נאסף לי בקפלים של הבטן, נספג לי בשערות של הכוס, מרוח לי על השפתיים כמו עוד שכבה של שפתון וזולג לי על הלשון.
הוא התחיל לדחוף, ונתתי לו לעשות את זה, מנסה להחזיק את הראש יציב כשהוא דחף לי עמוק יותר ויותר בפה. הזין שלו לא היה ארוך, ולא עבה, אז לא היה לו קשה להשתמש בי ככה. הוא שם לי יד מאחורי הראש להחזיק אותו כשהגביר את הכוח של הדחיפות. כשהמשיך בזה כמה רגעים, התחיל ראשי להצטלל, הבנתי מה קורה, אבל לא עצרתי בעדו. פחדתי מדי לחשוב מה יקרה אם אפילו אנסה לזוז. הסתכלתי סביבי, אבל כשראיתי את הראי קפאתי שוב. הנה אני, על הברכיים עם יד אחת לופתת את המפשעה, החצאית מורמת, ומאחורי, בהשתקפות, יכולתי לראות את שני הבנים שראיתי קודם, מסתכלים. הפעם הם לא הפנו את הראש. פתאום היד שעל הראש שלי תפסה אותי חזק, הוא דחף בטירוף, והראש שלי טולטל לפנים ולאחור באלימות. באותה פתאומיות הוא הפסיק לזוז וזרע חם התחיל לזרום לי על הלשון ולמלא לי את הפה. זה בטח לא היה כל כך הרבה, מיקי אף פעם לא גומר הרבה בפעם השניה, אבל ממלא לי את הפה ככה זה נראה כמו כמות ענקית. רציתי לבלוע ולא הצלחתי בשום אופן.
בסוף הוא יצא ממני והתלבש, מושך עליו את הג'ינס קודם, ואז החולצה, כשכרעתי שם מולו עם פה מלא בשפיך שלו, מפוחדת מדי לבלוע או לירוק. הוא נעל נעליים וחייך אלי. הוא מילמל משהו, אבל יכולתי לראות איך הביישנות גוברת עליו, בטחונו הקודם נעלם עם זיקפתו. הוא יצא מהתא.
חוזרת פתאום לעולם האמיתי, התאוששתי. פתחתי את הפה קצת, אבל זרזיף שפיך בזווית שפתי גרמה לי לסגור אותו שוב. ניסיתי לבלוע עוד פעם, אבל לא יכולתי. עזבתי את המפשעה, לקחתי את הדברים וקמתי. פניתי לצאת מהתא, אבל נתקלתי באחד הנערים. הוא עמד לי בדרך בחיוך מבוייש, מסתכל לי בעיניים ואז למטה, במורד הגוף, ברגליים החשופות שלי, הכוס והתחת. הבנתי שהוא חושב שהגיע תורו וקפאתי, מצמידה את השפתיים בכוח כדי שהזרע לא ישפך בלי כוונה. הרגליים שלי התחילו לרעוד, והשריפה בבטן שלי התלהטה. רציתי נורא לשחק בכוס, למצוא חור לזחול לתוכו, למקום שבו הנער הזה שראה איך זר מוחלט לוקח אותי ככה במקום ציבורי פשוט יעלם. אבל הוא לא היה נועז כמו הנער המבוגר יותר. הוא הסמיק ולקח צעד אחורה. ניצלתי את ההזדמנות ומיהרתי ליציאה, מושכת עלי את השמלה וכמעט נתקלת בכמה אנשים בדרך.
"את הולכת לשלם על זה?" נרעדתי ועצרתי, הפה שלי כמעט נפתח לרגע, זרע מטפטף משפתי. הבטתי בידי, אבל במקום התחתונים והגרביון היה לי ביד את הבגד ים. גבר בגיל העמידה עם בטן גדולה עמד מאחורי הדלפק והסתכל בי בכעס. הבטתי אחורה לתא ההלבשה, אבל הנער עמד שם בפתח וגרם לי להפנות מבט. צעדתי חזרה לדלפק והוצאתי את הארנק מהתיק.
"עשרים וחמש". הסתכלתי עליו. רציתי להגיד לו שבגד הים היה משולחן המבצעים, אבל לא יכולתי להגיד כלום כי הפה שלי היה מלא זרע. שוב ניסיתי ללא הועיל לבלוע את זה, אבל הגרון איים לפלוט את הנוזל. המחשבה על זרע של זר נשפך על כל הדלפק גרמה לי להשאר בשקט כשהוצאתי את הכסף ושילמתי לו. הסתכלתי סביב, המון עיניים היו עלי. בפינה אחת ראיתי את הזר מדבר עם עוד שניים, גם הם צעירים ממני. הם הביטו בי בגיחוכים ידעניים, מחייכים. אחד מהם נתן צ'פחה לשני. הבטתי הלאה מהם כשהגבר המשופם מאחורי הדלפק ספר את העודף ביד אחת וליטף לעצמו את הבטן ביד השניה. עיניו היו ממוקדות ברגליים שלי, שהיו חשופות בפעם הראשונה מאז שהייתי ילדה קטנה ממש. הן היו חיוורות ולבנות, עם ירכיים עבות אך מוצקות, תוצאה של אימון מתמיד. היו לי קרסוליים דקים וכפות רגליים ממש קטנות, שהיו יחפות כי לא הספקתי לקחת את המגפיים מהתא. האיש שם את בגד הים בשקית קטנה ודחף אותה אלי לרוחב הדלפק. לקחתי את העודף ומיהרתי לדלת, מודעת לעיניים שהתמקדו באמרת השמלה הקצרה ובהיעדר התחתונים. מודעת גם לצחוק של הבנים שידעו מה עשיתי, השניים שראו את זה, וזה שעשה את זה, כולם מסתכלים בי כשהלכתי. האוויר הקריר נשב על רגלי, מלטף את הכוס החם שלי כשיצאתי למגרש החניה העמוס. התחבאתי מאחורי עמוד שלא יראו אותי מהחנות וירקתי את השפיך שלו. הוא יצא בגושים גדולים ונוזליים, והשתנקתי וירקתי כמה פעמים לפני שהייתי משוכנעת שהכל יצא. ואז הרמתי את הראש וראיתי את איבן...
[כאן בא תיאור ארוך כיצד איבן בן השלוש עשרה שראה אותה מוצצת בחנות מנצל את מצבה וכופה עליה להתפשט באמצע הרחוב ולמצוץ גם לו, וגם לאונן ולגמור - בסוף היא נושכת אותו והולכת לקנות בגדים שיסתירו את חרפתה. ותראו מה קורה לה, מסכנונת]
נכנסתי לחנות בסוף מרכז הקניות. מבט בדלת הזכוכית הספיק כדי לראות כמה האיפור שלי היה מרוח. כמה שפיך נוצץ התייבש לי על הסנטר והצואר. הלכתי מעבר לגבר השמן שמאחורי הדלפק ולקחתי שתי מפיות משולחן הקפה, עושה מה שאני יכולה לנגב את השפיך מהפנים שלי, ולסדר את המריחות הכי גרועות. הוא הביט בי בעיון כל הזמן. הייתי מודעת לעצמי אבל לא יכולתי לסבול את המחשבה שמיקי יראה אותי במצב הזה. בסוף מצאתי כמה גרביונים למכירה והייתי המומה מהמחירים שלהם. הם היו בקלות פי שלושה ממה ששילמתי בבית והיו לי רק שני דולר אחרי שהמוכר בחנות השניה ניצל אותי. נזכרתי בחיוך המשופם שלו כשהוצאתי את הכסף, מסתכל לי ברגליים כשאני נאלצתי לציית בדממה, עם פה מלא שפיך מר. פה שלא טעם בחיים שלו קודם זין לא עטוף, ובטח לא זרע. אחרי כמה רגעים בהם הלכתי בחנות הבנתי שאני אצטרך ללבוש את בגד הים. גם בלי קשר לכל דבר אחר, המבטים המשתוקקים של הדוב הזה מאחורי הדלפק גרמו לי להבין שאני צריכה לעשות משהו עם השדיים שלי. אפילו אם אוכל לשלם על גרביון זה לא יועיל בקטע הזה. אבל קודם הייתי חייבת לעשות משהו בעניין השערות שמציקות למטה. מצאתי תער חד פעמי ובקבוק גליצרין. רציתי קצף גילוח או סבון, אבל הגליצרין היה רק שישים סנט וידעתי שגברים משתמשים בו להתגלח. הלכתי לדלפק ושמתי את הדברים לפני האיש, הוא לבש טישירט הדוקה שהבליטה לו את הבטן. הוא שם את הדברים בשקית ולקח את הכסף ששמתי על הדלפק, בוהה לי בציצים כל הזמן - כמה שניסיתי לא הצלחתי למנוע מהם להתנדנד עם כל תנועה שעשיתי. כשהושטתי יד לקחת את השקית הוא לקח אותה ממני.
"אני אתן לך את זה חינם אם תתני לי להסתכל." נבהלתי, ואז נעצתי בו עיניים. הוא עדיין לא הסתכל לי בפנים, רק בשדיים. "אין לך פה מספיק כסף." הוא אמר, והסתכלתי בקופה. הסכום היה רק שלושים סנט יותר ממה שנתתי לו. זה כל הכסף שהיה לי.
"זה... זה בשביל חבר שלי." גימגמתי.
"רק הצצה קטנה." הוא אמר, מושיט יד אל החזה שלי. קפאתי. זה קורה שוב, לא יכולתי להאמין. כל מה שאני צריכה לעשות זה להראות קצת עור וגברים פשוט מתנפלים עלי. התחילו איתי המון פעמים לפני זה, אבל תמיד יכולתי להעמיד אותם במקום עם 'לא' קשוח. אבל היום, עצבנית וחשופה כמו שהרגשתי, כל גבר שנתקלתי בו עלה עלי. הידיעה שהוא יכול לראות כל קימור של הגוף שלי, השדיים, הפטמות, שיתקה אותי כשהעביר עלי את עיניו בתשוקה. לבשתי את השמלה בשביל מיקי, ופעם הייתי גאה בה אבל עכשיו, בלי בגדים תחתונים או גרביים, היא גרמה לי להרגיש זולה. האיש התייחס אלי כאילו לבשתי אותה בשבילו, ככה שהוא יוכל לראות את הגוף שלי ולהתפתות. הוא נגע לי בחזה, והתחיל ללטף ולמעוך בעדינות את השד השמאלי. עמדתי שם ונתתי לו, מקווה שהוא יהיה מרוצה ויעזוב אותי, ואולי אפילו יתן לי את הגליצרין והסכין. אחרי הדברים המלוכלכים שקרו לי עם הבנים בחנות בגדי הים ואיבן בחוץ, הנגיעות שלו בציצים בקושי נראו כמו מהו ששווה לדאוג ממנו, אבל הקשר השורף בבטן שלי חזר למקום בכל זאת. הוא המשיך לגעת בי, בשתי הידיים עכשיו.
"אז מה את אומרת?" הוא שאל. הסתכלתי בו, עדיין קפואה, אבל הצלחתי להתחנן.
"זה לא מספיק?" הוא חייך, אבל נענע בראשו.
"אני רוצה לראות'תם." הבטתי סביב. לא היה איש בחנות. מאיפה שעמדתי יכולתי לראות את הרחוב ומכוניות עוברות, אבל הולכי הרגל היו רחוקים מכדי להבחין במשהו. הבעיה היתה שכדי להראות לו את השדיים הייתי חייבת להראות לו הכל, כי היה אפשר להוריד את השמלה רק מעל לראש. איך יכולתי לתת לאיש הזה לעשות לי ככה, למה לא רצתי משם צורחת, אני לא יודעת, אבל הייתי מבועתת וחצי ערומה, ורק להיות עם האיש הזה, עם הטעם המר של הזרע בפה שלי, גרם לי להרגיש איכשהו שזה מגיע לי. אולי כי נתתי לבחור ההוא בחנות השניה ובגדתי במיקי, או אולי כי הכאבתי לאיבן. שמתי את התיק על הדלפק והתחלתי להרים בהיסוס את השמלה. סנטימטר אחרי סנטימטר התגלתה לו העובדה שאני לא לובשת תחתונים. הכוס והירכיים שלי היו עדיין רטובים מהזרע של הזר והמיצים שלי. אבל לא יכולתי להמשיך, היד שלי ירדה לכסות את עצמי, האצבע נלחצת אינסטינקטיבית לדגדגן.
"אנ'לא יכולה!" מילמלתי. תופס חזק בשדיים, הוא התכופף מעל לדלפק, מושך אותי אליו. יכולתי להריח את הבירה שהוא שתה. הוא נישק אותי, והכניס לי את הלשון לפה, מעביר יד אחת לתפוס לי בתחת. הוא משך את השמלה למעלה, ונתתי לו לעשות את זה, אפילו התחלתי לנשק אותו חזרה, קצת מדמיינת שזה מיקי, אבל שפתיו התאוותניות בכלל לא דמו לשל מיקי. אני מתארת לי שהוא ניסה לפתות אותי, בדרכו הגסה, אבל הייתי כל כך מפוחדת שהייתי נותנת לו להפשיט אותי ערומה בלי בעיות. הרגשתי את השמלה עולה מעל למותניים, כשהנשיקות המשיכו, עוד ועוד. הוא הוריד את היד לתפוס לי בתחת עוד. האצבעות המגששות שלו מצאו את הכוס, עדיין רטוב ממה שעשיתי עם איבן, והוא התחיל לדחוף לתוכו.
"אממ, אוהבת את זה, אה?" הוא מילמל, מכניס לי את הלשון הגסה שלו בפה ומוצץ לי את השפתיים העבות, חושב שאני רטובה בגלל הליטופים שלו. "נו?" הוא שאל, מעביר אגודל על אחת הפטמות הקשות שלי. לא רוצה להעליב אותו ולהסתכן בזה שיעיף אותי בלי לתת לי את הדברים אחרי שנתתי לו לגעת ולנשק אותי, שיקרתי.
"כן."
פתאום הוא משך אותי והעלה אותי על הדלפק, מרים אותי כאילו אין לי משקל. הוא הרים לי את השמלה, כל הדרך מעל לשדיים, משכיב אותי על הגב ככה שהרגליים שלי היו באוויר מצד אחד והראש שלי נתלה אחורה מהצד השני. עם יד אחת תופסת אותי חזק בין הרגליים, מכניס אצבע עמוק לתוכי, הוא הרים אחד השדיים הגדולים שלי בשניה והתחיל למצוץ לי אותו, הפנים שלי מכוסות בזרועו כשנלחץ אלי, והרגליים שלי בועטות באוויר.
"מה אם מישהו יכנס?" שאלתי את הזרוע העבה והמיוזעת שלו. הוא הפסיק למצוץ לרגע.
"אף אחד לא נכנס הנה. את השניה שנכנסה כל המשמרת." התאכזבתי ופחדתי. אם אף אחד לא נכנס הוא יכול לעשות לי דברים כמה זמן שהוא ירצה, אבל לפחות זה יחסוך לי את הקלון של להיראות מנוצלת בידי הקוף הזה. הוא המשיך לגעת ולמצוץ אותי כמה זמן, מחליף בין השדיים, תוקע בי את האצבעות עד כאב, אבל כמו שאני מותנית לעשות כשאני מבוהלת או עצבנית, נשארתי רטובה בשבילו, ולמעשה, נרטבתי אפילו עוד יותר. ברור שהיה לו משהו עם שדיים, כי הוא מצץ לי את הפטמות הגדולות והעבות שלי עד שהיו אדומות ונפוחות מרוב יניקות. הן בלטו, עומדות מפחד ממש כפי שעמדו מהדם שמצץ לתוכן והפך אותן לרגישות להפליא. הוא זיין אותי באצבעות כל כך חזק שהייתי צריכה להחזיק אותו ביד ולהראות לו איך.
"זה יותר נעים ככה," התחננתי למחצה, והוא האזין לבסוף, נוגע בי יותר בעדינות, מלטף אותי במעגלים ולוחץ על הצדדים של החור כמו שאני עושה כשאני מאוננת. אחרי כמה דקות כאלה התחלתי לגמור. אני יודעת שזה נשמע מוזר, להגיע לאורגזמה כשאונסים אותך, אבל הוא לא היה ברוטאלי, ונראה כאילו הוא באמת רוצה לעשות לי נעים, וכמו שהזכרתי קודם יש לי הרגל לגעת בעצמי כשאני מפוחדת או מרגישה קטנה. בהתחשב במצב בו הייתי לא הופתעתי בכלל, וקידמתי בברכה את האורגזמה הגואה, יודעת איזו עמימות מענגת היא תביא. זה התחיל בקטן, אבל תוך כמה רגעים כבר צרחתי והתנשפתי, מתפתלת בהיעדר תחושה ומודעות, עולה ויורדת על הדלפק כשהחיה הזה נגע בי בטלפיים הגסים שלו, משתמש בי להנאתו הסוטה. כל העולם שלי התנקז ללהט הבוער שאצבעותיו הגסות אך עדינות הבעירו לי בכוס. הוא הפסיק פתאום, מתרומם ממני. תפסתי לו את היד שניסה להוציא לי אותה מהכוס וצעקתי "לא!"
"תירגעי בייבי." הוא אמר. "אני הולך לתת לך משהו יותר טוב." הוא הרים לי רגל אחת, מסובב אותי על הדלפק, דברים עפו לכל הכיוונים כשפגעתי בהם עם הרגליים במקום הקטן הזה. הוא הגן על הראש שלי עם הזרוע כדי שלא אפגע בקופה. הוא הושיב אותי והוריד לי את השמלה מעל לראש והידיים ופתח לי את הרגליים, נכנס ביניהן.
"לא, אני רוצה את היד שלך!" צעקתי, תופסת בידיו כשהתחיל לפתוח את החגורה. הוא חייך ודחף אותי על הגב בלי מאמץ. נשארתי איפה שהוא שם אותי, אבל נאלצתי להרים רגליים כדי שהגב שלי לא יכאב. "יש לי חבר." ייבבתי. "אנחנו מאורסים." אבל הרגליים שלי חיבקו אותו סביב המותניים, הידיים מרימים את השדיים שנפלו הצידה.
"אחרי כל זה את עוד פוחדת לבגוד בו?" הוא הצביע על גופי העירום והמפושק שלפניו, אצבעותיו מורחות את המיצים שלי על הפטמות הזקופות, החזה עדיין מתנשף בכבדות ואדום כסלק מהאורגזמות. הוא העביר יד לאורך הרגל שחיבקה אותו. הסתכלתי למעלה על הגבר הענק, בטנו השעירה בולטת מהחולצה, פניו בוהים בי בתשוקה. יכולתי להריח את הבירה שוב, לחוש בידיים הגסות שפתחו לי את הרגליים ונגעו לי בכוס. "את רטובה כמו כלבה, את ביקשת את זה לפני רגע." אבל אני ידעתי שאף פעם לא נהניתי מסקס. זה תמיד היה משהו שהסכמתי לעשות בגלל האהבה, ולעיתים קרובות זה כאב. המחשבה לתת את עצמי לגבר מכוער שמבוגר ממני בעשרים שנה מילאה אותי אימה. זה לא היה גבר צעיר ונקי כמו מיקי או אפילו איבן או הזר מתא ההלבשה. זה היה בריון מבוגר ומטונף. הכוס שלי כבר כאב מהנגיעות שלו, והדגדגן היה רגיש מהאורגזמות שהוא נתן לי. נתן לי... אולי הייתי אנוכית שלא רציתי לגרום לו את אותו עונג שגרם לי. אבל לא, זה לא היה עונג, זו היתה בריחה הכרחית מהקלון שנכפה עלי. לא הייתי חייבת לגבר הזה שום דבר, הוא כפה את רצונו עלי והשתמש בי כמו בובה.
"אתה לא יכול!" פקדתי. אבל הוא היה שם בכל אופן. דוחף את עצמו לתוכי. הוא היה עבה, זה כאב, אבל הייתי רטובה, מאוד רטובה, ולא היו לו בעיות להכנס לתוכי עד הסוף, מחזיק אותי למטה ביד חזקה אחת. לא היה טעם להיאבק במשקלו. הוא התחיל להכניס לי כאילו אני הצילינדר והוא הבוכנה, המשקל שלו פותח אותי וממלא אותי. בעטתי והתפתלתי, מנסה להרים ולפתוח את הרגליים עוד יותר כדי להקל על הנוכחות המאסיבית בתוכי, לעיתים קרובות כורכת אותן חזק סביבו בטעות ומקבלת בתמורה עוד דחיפה עמוקה לתוכי. כל הזמן הרגשתי את המיצים שלי זורמים על לחיי הישבן, ככל שהייתי מפוחדת יותר נרטבתי יותר. אם הוא יגמור בתוכי, מי יודע איזה מחלות יש לו, איך אני אוכל להסתכל למיקי בפנים? רציתי להושיט יד ולגעת בעצמי, לברוח, אבל ידעתי שזה יגרום לי לגמור, ואיך אני אוכל להסתכל על מיקי בידיעה שהתמסרתי להיפי הבריון הזה?
"תמיד רציתי לעשות איזו גותית כמוך." הוא נהם בין הדחיפות. "כאלה יפות. וכאלה סנוביות. תמיד ידעתי שאתן סתם שרמוטות."
"אני לא שרמוטה." גנחתי חזרה כשהוא דחף לי אפילו עוד יותר עמוק, מרים לי את הרגליים בידיים שלו ומעלה את התחת שלי מעל לדלפק.
"למה את מתכוונת, שרמוטה? אני מזיין אותך, לא?"
"אתה אונס אותי!" צרחתי, אבל הוא סתם לי את הפה בכוח עם היד ודחף אותי למטה כשניסיתי להתיישב. הוא נכנס כולו לתוכי ומשך את הפנים שלי קרוב לפה המתנשף שלו. הוא נישק אותי ולחש לי באוזן לחישה רטובה של אוויר חם.
"את נותנת לי לחרמן אותך. ולנשק אותך," הוא הדגיש כל משפט בדחיפה חזקה, גורם לי להתנשם ולהתנשף כשהזין העבה שלו פתח לי את הכוס. "את מרימה את השמלה המזויינת שלך בשביל שלושים סנט מזויינים, זונה, ואז נותנת לי למצוץ לך את הציצים הגדולים שלך. את היית זאתי שהסתובבת לבושה רק בשמלה בלי כלום מתחת. עכשיו את נותנת לי לתקוע אותך. בטח שאת שרמוטה." הוא התחיל לזיין שוב, יותר חזק הפעם.
"אני לא שרמוטה." מילמלתי. זה לא נמשך הרבה אחר כך, כי לפני שהוא גמר הוא הוריד אותי פתאום מהדלפק. שמעתי את הדלת נפתחת וקולות של אנשים. הוא תפס לי את הראש למטה ודחף את הזין בפרצוף שלי כשהתכווצתי מאחורי הדלפק, נוגעת בעדינות בכוס הכואב שלי. הוא הביט בי למטה ועשה לי פרצוף, מסובב לי את הראש ומכאיב לי. כמו בפעם הקודמת שהיה לי זין בפרצוף פתחתי את הפה, רק שהפעם גחנתי ולקחתי אותו בין השפתיים לגמרי לבד.
"שרמוטה." הבטתי בו בזעם אבל לא יכולתי לעשות כלום. הייתי ערומה, והיו אנשים בחנות. הוא צבט אותי שוב והתחלתי לרדת על הזין שלו. הייתי חסרת אונים מבחינה פיזית מולו, והוא לא התכוון לתת לי להתחמק. ידעתי שאני לא יכולה לשאת עוד סקס איתו, ושברתי את הראש איך לשכנע אותו לא לגמור בתוכי. התחלתי למצוץ, טועמת את המיצים שלי על הזין. פחדתי ממה שהוא יעשה אם לא אתנהג יפה, אבל הייתי כל כך מבוהלת שלא יגמור בתוכי, או גרוע יותר, בפה שלי. אני אצטרך לעשות את זה שוב, לקחת את הנוזל הזה בפה כדי להשאר נקיה. היו לי אשליות שאולי הוא ילבש קונדום, אפילו שלא ידעתי אם אחזיק מעמד בעוד זיונים. אבל התשובה הגיעה באופן אחר לחלוטין. אחת הנשים בחנות לא יכלה להגיע למיכל שתיה מקלקר על מדף גבוה. המוכר הביט בי בעצבנות, ואז שוב בקונה. מושך אותי אליו עד שהפה שלי התמלא זין הוא אמר לי "תישארי איפה שאת, שרמוטה!" ואז חייך אלי והלך סביב הדלפק. ראיתי מקודם שיש יציאת חירום. לא הייתי מספיקה ללבוש את השמלה ולנסות להגיע לדלת הראשית, אבל אם אצליח לצאת אוכל ללבוש את השמלה בלי לדאוג מאחורי הבניין. תפסתי את השמלה ואת התיק עם הגליצרין והצצתי מעבר לדלפק וחטפתי את הארנק. ראיתי את המוכר מוריד את המיכל מהמדף הגבוה. הוא ראה אותי לוקחת את הארנק אבל לא יכל לעשות כלום. הוא התחיל לחזור מהר לדלפק עם המיכל אבל אני כבר רצתי לדלת האחורית, ראיתי אותו עושה פרצוף וטרקתי אותה מאחורי.
[בסצינה הבאה היא נאנסת בידי שני חסרי בית, והדברים רק הולכים ומתדרדרים בהמשך הסיפור. המעוניינות, כאמור, יכולות לקבלו במקורו האנגלי במייל]
******
לקחתי מה שנראה כמו בגד ים שלם ושחור משולחן המבצעים, אבל היה לו פס ורוד ניאון, כמעט כמו חץ, יורד מלפנים עד המפשעה. זה נראה כמו אחד מבגדי הים שעוצבו להבליט עוד יותר ציצים של בנות. אני אף פעם לא לובשת צבעים, כל המלתחה שלי שחורה, אבל לא היה אכפת לי, כי לא התכוונתי ללבוש את זה לפני אנשים. מיקי, הארוס שלי, לקח אותי לסנטה קרוז לסוף השבוע, כדי לגלוש, אפילו שאף אחד מאיתנו לא עשה את זה קודם. הוא שאל שתיים מהחליפות התרמיות האלה שגולשים לובשים כי המים כל כך קרים בצפון קליפורניה, ובגלל שאני כמעט אף פעם לא הולכת לשחות לא היה לי שום דבר ללבוש מתחת החליפה חוץ מלבנים. לא היה מצב שאני אהיה עירומה מתחת. אני לא יודעת למה, אבל אני לא יכולה לסבול ללבוש רק שכבת בגדים אחת, ומאז שהתבגרתי מינית תמיד לבשתי כמה שכבות. כל הטיול הזה היה לא רגיל בשבילי, אני מתכוונת, כמה בנות גותיות אתם רואים על החוף. מצאתי את החנות הזאת ממש ליד החוף, בהמשך לטיילת. היא היתה במין מרכז קניות קטן, עם חזית חבוטת רוחות והמון שלטי "הנחה" בחלון הראווה, אז חשבתי שזה יהיה מקום טוב לקנות בו בגד ים זול. מיקי הוריד אותי עם אחיו הקטן, איבן, ונסע להביא את החבר שלו ארנולד, שאני לא אוהבת כי הוא תמיד מסתכל לי בציצים. גם איבן עושה את זה, אבל הוא בן שלוש עשרה ולא יכול לעצור בעצמו. אני יודעת שיש לי חזה גדול, אבל אני שונאת את הציצים שלי כי הם לא הכי עומדים ואני יכולה להחזיק סיגריה מתחתם. מיקי אומר שהם יפהפיים, והמון בנים מתחילים איתי ולא מצליחים להוריד את העיניים מהם, אבל אני הייתי רוצה ציצים עומדים עם פטמות קטנות כמו של הדוגמניות במגזינים. מיקי אומר שהם בדרך כלל מנותחות וציצים אמיתיים כמו שלי יותר טובים. בביקיני או בגד ים שלם הם לא נופלים, אבל לא בגלל זה אני לא אוהבת להתלבש ככה. אמא שלי היא גברת מכסיקנית נמוכה ודי עגולה. לא ירשתי ממנה את העור הכהה והחלק, רק את השיער השחור המתולתל והגזרה העבה. אני לא שמנה, או אפילו מלאה. אני מאוד גאה בעובדה שהמותניים שלי כל כך יותר צרות מהחזה ומהאגן, אבל אין לי בכלל שרירים, וכשאני מתכופפת נהיים לי קצת קפלים בבטן שאפשר ממש לצבוט. מה שיותר גרוע זה שאותו דבר קורה לי בישבן כשאני עומדת. זה לא כאילו אני יכולה להחזיק עפרונות בקפלים של התחת, אבל בואו נגיד שגברים שחורים מתחילים איתי כל הזמן.
אני מתאמנת הרבה, אבל זה רק מונע ממני להיות שמנה, כמו אמא, ולא עושה שום דבר נגד זה שאני כזאת נמוכה. אין גם מה לעשות עם הפנים שלי, שאני חושבת שהם רגילים, אבל הרבה גברים החמיאו לי על עיני השחורות והשפתיים המלאות. אני חושבת שזה בעיקר הודות לכל האיפור שאני שמה. ככה שלא היה אכפת לי כל כך איך הבגד ים נראה, כי אני לא אלבש אותו לפני אנשים. הסתכלתי לוודא שאיבן לא בסביבה. הוא העמיד פנים שהוא מסתכל במדף של טישירטים אבל בעצם בלע בעיניים שתי בנות שעברו ליד חלון הראווה. היה להן גוף חטוב והן פשוט הלכו, בכלל לא נבוכות בביקיני שלהן, עם השיזוף המושלם והשיער מהמספרה. הברשתי את שלי אחורה, מודעת לעצמי. לא שהתביישתי בו, מגיע לי עד אמצע הגב, וכזה מתולתל שאני לא צריכה לעשות איתו כלום כשאני יוצאת מהמקלחת. הוא מתייבש במלוא עוביו, ואני נותנת לו להסתיר עין אחת כך שהלחיים שלי נראות צרות יותר, והשפתיים שלי, שבולטות באופן טבעי, מובלטות עוד יותר. בנים אומרים לי שזה עושה אותי מסתורית. אני לא צריכה לצבוע אותו בשחור, כמו הרבה בנות גותיות, אבל בחיים לא אצליח לסדר אותו בקארה קצר וחלק שהיה כל כך פופולארי אצלנו אז, כי הוא יתפרע. בכל אופן, כשראיתי שאיבן עסוק קיפלתי את הבגד ים שלא יראו ורוד והלכתי לחפש תא הלבשה. הוא ירד עלי כל הדרך לסנטה קרוז איך זה יהיה מצחיק לראות אותי לא לבושה כמו גותית, כי הסכמתי ללבוש אחד מבגדי הגוף שמיקי הביא. לא רציתי שהוא יצחק עלי גם על הבגד ים, כי כמה שנוגע לי אף אחד לא אמור לראות אותי בזה. גיליתי וילון חרוזים בצד אחד של החדר. קיוויתי שזה לא חדר ההלבשה היחיד, כי לא רק שזה היה פתוח לכל החדר אלא היה גם חצי מטר קצר מדי, ככה שכולם ראו את הרגליים שלך אם התלבשת שם. חוץ מזה החנות היתה די מלאה, והיו אולי שבעה או שמונה בנים ושתי בנות מסתכלים בבגדים. הלכתי לתא ההלבשה, מושכת כמה מבטים, כמו תמיד, בגלל הבגדים שלי – לבשתי תלבושת אופיינית אותו יום, שמלת מיני נמתחת מקטיפה שחורה, הדוקה וארוכת שרוולים, גרביים שחורים ומגפי ז'מש שחורים. כשהלכתי לתא ההלבשה גיליתי שלא רק שזה החדר היחיד, הוילון גם לא נסגר עד הסוף. הוא נמתח מהקיר, ואם עמדת קרוב יכולת פשוט להסתכל מעליו. מה שעוד יותר גרוע היה שהיה מדף של בגדי ים לגברים ממש ליד הצד הפתוח של הוילון, והיתה מראה מוצבת ככה שאפילו לא היית צריך להתכופף, אלא פשוט למצוא את הנקודה המתאימה ולהסתכל. אני מתארת לי שהכל היה ככה כדי שאנשים לא יגנבו להם, אבל ממש לא בא לי לקנות שם כבר. רק שהייתי ממש צריכה את הבגד ים, ולא הלכתי לשלם עשרה דולר על משהו שלא יתאים לי. הבטתי סביב וראיתי את איבן מחפש אותי והחלטתי פשוט לעשות את זה. נכנסת במהירות לתא לפני שאיבן ימצא אותי, ידעתי שאני צריכה לעשות את זה הכי מהר שאפשר, ואם לא אני פשוט אבהל ואפסיק. הפלתי את התיק שלי והורדתי את השמלה מעל לראש, מחפשת איפה לתלות אותה, אבל לא היו שום ווים אז נתתי גם לה ליפול. ואז, נשארת בגרביון, התחלתי ללבוש את הבגד ים ואז הבנתי שלא אוכל לדעת אם זה מתאים לי ככה כי עם הגרביון לא אדע אם הוא נגיד גבוה מדי או מציק. הוצאתי את הרגל מהבגד ים והורדתי את הגרביון, יותר מדי בפראות כנראה, כי התחתונים ירדו איתו. תחושת האוויר הקריר בין הירכיים הזכירה לי שבחיים שלי לא הייתי כל כך חשופה, אפילו אם אני מאחורי וילון. כרגע הוילון היה הדבר היחיד שמנע ממני מלהיחשף במערומי בפני חדר מלא גברים. כשניסיתי לשחרר את התחתונים מהגרביון חשתי בקשר חם, הדוק, מתהווה בבטני, אצבעותי נאבקו במסורבל באריג וגל קלוש של תשוקה לגעת בעצמי התעורר בי. לבשתי את התחתונים, הבד החלק מחליק על עורי, והקשר החל להשתחרר.
מאז גיל שתים עשרה הגבתי לסיטואציות מלחיצות בזה שהייתי מאוננת. כשאמא שלי היתה משתוללת וצועקת, או כשבנות אחרות צחקו ממני בבית ספר כי התלבשתי מוזר, הייתי רצה לחדר שלי לגעת בעצמי. זו היתה דרך להרחיק את עצמי ממני, שלא אצטרך לתהות למה אני כזאת שונה תמיד. אף פעם לא חשבתי על התאבדות, כי תמיד היתה בשבילי דרך הבריחה הזאת, שהיתה לגמרי גופנית. לפעמים אני חושבת שזו הסיבה ששרדתי את התיכון. מיקי מתלונן הרבה על זה שאני לא רוצה סקס לעיתים קרובות, אבל זה בגלל שזה תמיד היה משהו פרטי בשבילי. מקום שאני יכולה ללכת אליו ולא לדאוג מה אחרים חושבים, או כמה מחורבן העולם יכול להיות. הצלחתי בסוף ללבוש את הבגד ים, משאירה את הגרביון זרוק בערימה קטנה על הרצפה. הייתי צריכה לדחוס את השדיים שלי לבד ההדוק, ויכולתי להרגיש בו צובט לי בלחיים של הטוסיק ומועך לי את הציצים מהצדדים. הסתכלתי בראי אבל כל מה שראיתי היה מדף של בגדי ים ושני בנים עומדים ומסתכלים. כשהבנתי שזה אומר שהם יכולים לראות אותי הקשר חזר לי לבטן והתחיל לבעור.
נשמתי עמוק, הם בטח לא מסתכלים, והייתי חשופה רק לכמה שניות, אז אין מה לדאוג. מה שהדאיג אותי היה הצורך לצאת מהוילון כדי להסתכל על עצמי, איפה שכל החנות תוכל לראות אותי. יכולתי להרגיש את הבגד ים נלחץ אלי, לוחץ את חוטי הברזל של החזיה מתחת לשדיים ומקמט לי את התחתונים מאחורה. נשמתי עמוק שוב ויצאתי החוצה. מבט אחד הספיק כדי להבין שהבגד ים הזה בשום אופן לא עוצב לנשים בגובה ובגזרה שלי. חורי הרגליים הגיעו לי למותניים וצבטו אותי שם, והחלק של החזה היה כזה קטן שהיה אפשר לראות מטרים של מחשוף. הציצים כמעט יצאו מהחלק העליון, ובמקום שהשחור של הבגד ים נפגש בורוד היה אפשר לראות בקלות את הפטמות דרך הבד הדק. הכי גרוע היה שהמפשעה התחככה בכוס השעיר שלי. זה הציק. פתאום תפסתי את עצמי, מבינה כמה זמן הסתכלתי בעצמי, הסתחררתי במקום וראיתי את שני הבנים שראיתי קודם מסתכלים בי ומחייכים. שניהם היו טינאייג'רים; טיפוסי חוף קליפורניים, שזופים, רזים, עם שיער קצוץ. שניהם פנו במהירות ואני הסתתרתי מאחורי הוילון. הושטתי יד לשחרר את התחתונים המקומטים וגיליתי שכל הבגד ים נכנס לי בין הרגליים וכל התחת שלי היה חשוף כאילו לבשתי חוטיני. התחלתי לנסות להוריד את הבגד ים ממני בפראות והצלחתי להוריד אותו עד המותניים כשהסתכלתי למעלה וראיתי את הפנים של שני הבחורים מסתכלים בהשתקפות שלי בראי. שניהם סובבו את הראש שוב כשראו ששמתי לב, אבל הם ראו אותי בחזיה, וזה אסור לאף אחד חוץ מלמיקי! הם גם ראו לי את הישבן, וכמו שאמרתי קודם אני לא גאה בתחת שלי ולאף אחד חוץ מהחברים הספורים שהיו לי לא הרשיתי לראות אותו. אחד מהם הציץ שוב, ראה אותי מסתכלת בו ויצא מתחום הראיה, למרבה המזל. הגב של השני היה מופנה אלי, אני מתארת לי שהספיק לו מה שהוא ראה. הורדתי את הבגד ים במהירות, אבל כמו הגרביון הוא משך את התחתונים שלי איתו, רק המפשעה שלהם היתה עדיין בין הרגליים שלי.
"את תיכף גומרת?" הסתכלתי למעלה וזה היה בחור צעיר מסתכל פנימה, אחד אחר, בערך בן 17, כמה שנים צעיר ממני. עיניו היו מקובעות על המפשעה שלי וידי עברה לשם, מנסה להגן על מה שנותר מצניעותי.
"מצטער." הוא מילמל, מסתכל בפני לשניה ונעלם. הייתי חייבת לצאת משם, ותפסתי את השמלה ביד אחת וניסיתי להוריד את הבגד ים בשניה, שוכחת את התחתונים שלי שירדו איתו. משכתי את השמלה מעל לראש, זונחת לרגע את הלבנים שהיו לי על הברכיים. כשהעברתי אותה מעל לצואר ראיתי אותו שוב, מאחורי הוילון ביחד איתי.
"אני צריך למדוד." הוא הראה לי בגד ים. הוא הוריד את החולצה והתחיל להוריד את הג'ינס כשאני בהיתי בו בפה פעור. כשהמכנסיים ירדו ראיתי שאין לו תחתונים, הזין שלו בלט, בזיקפה מלאה, והוא הסתכל עלי במין חיוך. הבנתי שהשמלה שלי עדיין למעלה, השיער של הכוס חשוף לגמרי, וניסיתי למשוך אותה למטה, אבל הזרועות שלי היו עדיין בחוץ וכשניסיתי להכניס אותן לשרוולים הוא התחיל לאונן. בהיתי בו באימה כששיחק עם עצמו, משחק בזין הדק שלו כשהוא מסתכל בי כמו בתמונת עירום במגזין. הקשר התחזק, והבעירה התפשטה למפשעתי, ממלאת את השפתיים שם ומזקיפה את הדגדגן. הידיים שלי דגדגו מרוב רצון לגעת בעצמי. רציתי כל כך להושיט יד למטה ולהתחיל לשפשף, שהכל יעלם, להעמיד פנים שאני לבד בחדר בבית, אבל זה הדבר הכי גרוע שיכולתי לעשות. פתאום נורו מהבולבול שלו טיפות עבות של זרע, פוגעות בי בבטן, בכוס, בירכיים. כמה טיפות נחתו לי על האצבעות של הרגליים. המומה לגמרי, הכנסתי את הידיים בשרוולים ומשכתי את השמלה עלי, מורחת את הזרע למטה, לתוך הכוס שלי, אבל הייתי יותר מדי נסערת שיהיה אכפת לי מהשמלה או ממשהו. התכופפתי לקחת את הארנק והבגדים, אבל הוא הלך צעד קדימה. כשהסתכלתי למעלה הפנים שלי נתקלו בבולבול שלו, זרע מטפטף לי על הלחיים, הראש של הדבר הזה נוגע לי בשפתיים. הסתכלתי עליו, המומה ומפוחדת, מחזיקה את הדברים שלי. הוא חייך למטה אלי, היד שלו תופסת בבסיס הבולבול ומעבירה אותו על שפתי, מורח בקלילות את השפיך, פועם כשהוא עושה את זה, וטיפות קטנות של שפיך דליל זולגות ממנו על הסנטר שלי.
הוא דחף קצת קדימה, ומסיבה כלשהי, סיבה שאני לא יכולה להבין, לא סגרתי את הפה או הידקתי שיניים. אפילו לא הפניתי את הראש, אלא נתתי לו לפתוח את השפתיים העבות והאדומות שלי עם הזין, והוא דחף עוד קצת קדימה עד שהטיפות זלגו על הלשון שלי ושפתי הקיפו את העטרה הבהירה. נתתי לארנק ליפול ותפסתי את עצמי בין הרגליים, שלא במודע. לא שפשפתי. אף פעם לא עשיתי דבר כזה בציבור, אבל הייתי צריכה לעשות משהו עם הקשר שהפחד עשה לי בבטן; הפחד מהשפלה מוחלטת, כשהבחור הזה עשה לי דברים בפה עם הדבר שלו. הוא לחץ עליו ביד כמה פעמים, חולב אפילו עוד נוזל לתוך פי, כל הזמן מחייך אלי חיוך טינאייג'רי ערסי כזה ואני מסתכלת עליו, כנועה כולי. מה מיקי היה חושב עלי. תמיד הכרחתי אותו לשים קונדום, אפילו לסקס אוראלי, והנה אני עם זרע של זר נאסף לי בקפלים של הבטן, נספג לי בשערות של הכוס, מרוח לי על השפתיים כמו עוד שכבה של שפתון וזולג לי על הלשון.
הוא התחיל לדחוף, ונתתי לו לעשות את זה, מנסה להחזיק את הראש יציב כשהוא דחף לי עמוק יותר ויותר בפה. הזין שלו לא היה ארוך, ולא עבה, אז לא היה לו קשה להשתמש בי ככה. הוא שם לי יד מאחורי הראש להחזיק אותו כשהגביר את הכוח של הדחיפות. כשהמשיך בזה כמה רגעים, התחיל ראשי להצטלל, הבנתי מה קורה, אבל לא עצרתי בעדו. פחדתי מדי לחשוב מה יקרה אם אפילו אנסה לזוז. הסתכלתי סביבי, אבל כשראיתי את הראי קפאתי שוב. הנה אני, על הברכיים עם יד אחת לופתת את המפשעה, החצאית מורמת, ומאחורי, בהשתקפות, יכולתי לראות את שני הבנים שראיתי קודם, מסתכלים. הפעם הם לא הפנו את הראש. פתאום היד שעל הראש שלי תפסה אותי חזק, הוא דחף בטירוף, והראש שלי טולטל לפנים ולאחור באלימות. באותה פתאומיות הוא הפסיק לזוז וזרע חם התחיל לזרום לי על הלשון ולמלא לי את הפה. זה בטח לא היה כל כך הרבה, מיקי אף פעם לא גומר הרבה בפעם השניה, אבל ממלא לי את הפה ככה זה נראה כמו כמות ענקית. רציתי לבלוע ולא הצלחתי בשום אופן.
בסוף הוא יצא ממני והתלבש, מושך עליו את הג'ינס קודם, ואז החולצה, כשכרעתי שם מולו עם פה מלא בשפיך שלו, מפוחדת מדי לבלוע או לירוק. הוא נעל נעליים וחייך אלי. הוא מילמל משהו, אבל יכולתי לראות איך הביישנות גוברת עליו, בטחונו הקודם נעלם עם זיקפתו. הוא יצא מהתא.
חוזרת פתאום לעולם האמיתי, התאוששתי. פתחתי את הפה קצת, אבל זרזיף שפיך בזווית שפתי גרמה לי לסגור אותו שוב. ניסיתי לבלוע עוד פעם, אבל לא יכולתי. עזבתי את המפשעה, לקחתי את הדברים וקמתי. פניתי לצאת מהתא, אבל נתקלתי באחד הנערים. הוא עמד לי בדרך בחיוך מבוייש, מסתכל לי בעיניים ואז למטה, במורד הגוף, ברגליים החשופות שלי, הכוס והתחת. הבנתי שהוא חושב שהגיע תורו וקפאתי, מצמידה את השפתיים בכוח כדי שהזרע לא ישפך בלי כוונה. הרגליים שלי התחילו לרעוד, והשריפה בבטן שלי התלהטה. רציתי נורא לשחק בכוס, למצוא חור לזחול לתוכו, למקום שבו הנער הזה שראה איך זר מוחלט לוקח אותי ככה במקום ציבורי פשוט יעלם. אבל הוא לא היה נועז כמו הנער המבוגר יותר. הוא הסמיק ולקח צעד אחורה. ניצלתי את ההזדמנות ומיהרתי ליציאה, מושכת עלי את השמלה וכמעט נתקלת בכמה אנשים בדרך.
"את הולכת לשלם על זה?" נרעדתי ועצרתי, הפה שלי כמעט נפתח לרגע, זרע מטפטף משפתי. הבטתי בידי, אבל במקום התחתונים והגרביון היה לי ביד את הבגד ים. גבר בגיל העמידה עם בטן גדולה עמד מאחורי הדלפק והסתכל בי בכעס. הבטתי אחורה לתא ההלבשה, אבל הנער עמד שם בפתח וגרם לי להפנות מבט. צעדתי חזרה לדלפק והוצאתי את הארנק מהתיק.
"עשרים וחמש". הסתכלתי עליו. רציתי להגיד לו שבגד הים היה משולחן המבצעים, אבל לא יכולתי להגיד כלום כי הפה שלי היה מלא זרע. שוב ניסיתי ללא הועיל לבלוע את זה, אבל הגרון איים לפלוט את הנוזל. המחשבה על זרע של זר נשפך על כל הדלפק גרמה לי להשאר בשקט כשהוצאתי את הכסף ושילמתי לו. הסתכלתי סביב, המון עיניים היו עלי. בפינה אחת ראיתי את הזר מדבר עם עוד שניים, גם הם צעירים ממני. הם הביטו בי בגיחוכים ידעניים, מחייכים. אחד מהם נתן צ'פחה לשני. הבטתי הלאה מהם כשהגבר המשופם מאחורי הדלפק ספר את העודף ביד אחת וליטף לעצמו את הבטן ביד השניה. עיניו היו ממוקדות ברגליים שלי, שהיו חשופות בפעם הראשונה מאז שהייתי ילדה קטנה ממש. הן היו חיוורות ולבנות, עם ירכיים עבות אך מוצקות, תוצאה של אימון מתמיד. היו לי קרסוליים דקים וכפות רגליים ממש קטנות, שהיו יחפות כי לא הספקתי לקחת את המגפיים מהתא. האיש שם את בגד הים בשקית קטנה ודחף אותה אלי לרוחב הדלפק. לקחתי את העודף ומיהרתי לדלת, מודעת לעיניים שהתמקדו באמרת השמלה הקצרה ובהיעדר התחתונים. מודעת גם לצחוק של הבנים שידעו מה עשיתי, השניים שראו את זה, וזה שעשה את זה, כולם מסתכלים בי כשהלכתי. האוויר הקריר נשב על רגלי, מלטף את הכוס החם שלי כשיצאתי למגרש החניה העמוס. התחבאתי מאחורי עמוד שלא יראו אותי מהחנות וירקתי את השפיך שלו. הוא יצא בגושים גדולים ונוזליים, והשתנקתי וירקתי כמה פעמים לפני שהייתי משוכנעת שהכל יצא. ואז הרמתי את הראש וראיתי את איבן...
[כאן בא תיאור ארוך כיצד איבן בן השלוש עשרה שראה אותה מוצצת בחנות מנצל את מצבה וכופה עליה להתפשט באמצע הרחוב ולמצוץ גם לו, וגם לאונן ולגמור - בסוף היא נושכת אותו והולכת לקנות בגדים שיסתירו את חרפתה. ותראו מה קורה לה, מסכנונת]
נכנסתי לחנות בסוף מרכז הקניות. מבט בדלת הזכוכית הספיק כדי לראות כמה האיפור שלי היה מרוח. כמה שפיך נוצץ התייבש לי על הסנטר והצואר. הלכתי מעבר לגבר השמן שמאחורי הדלפק ולקחתי שתי מפיות משולחן הקפה, עושה מה שאני יכולה לנגב את השפיך מהפנים שלי, ולסדר את המריחות הכי גרועות. הוא הביט בי בעיון כל הזמן. הייתי מודעת לעצמי אבל לא יכולתי לסבול את המחשבה שמיקי יראה אותי במצב הזה. בסוף מצאתי כמה גרביונים למכירה והייתי המומה מהמחירים שלהם. הם היו בקלות פי שלושה ממה ששילמתי בבית והיו לי רק שני דולר אחרי שהמוכר בחנות השניה ניצל אותי. נזכרתי בחיוך המשופם שלו כשהוצאתי את הכסף, מסתכל לי ברגליים כשאני נאלצתי לציית בדממה, עם פה מלא שפיך מר. פה שלא טעם בחיים שלו קודם זין לא עטוף, ובטח לא זרע. אחרי כמה רגעים בהם הלכתי בחנות הבנתי שאני אצטרך ללבוש את בגד הים. גם בלי קשר לכל דבר אחר, המבטים המשתוקקים של הדוב הזה מאחורי הדלפק גרמו לי להבין שאני צריכה לעשות משהו עם השדיים שלי. אפילו אם אוכל לשלם על גרביון זה לא יועיל בקטע הזה. אבל קודם הייתי חייבת לעשות משהו בעניין השערות שמציקות למטה. מצאתי תער חד פעמי ובקבוק גליצרין. רציתי קצף גילוח או סבון, אבל הגליצרין היה רק שישים סנט וידעתי שגברים משתמשים בו להתגלח. הלכתי לדלפק ושמתי את הדברים לפני האיש, הוא לבש טישירט הדוקה שהבליטה לו את הבטן. הוא שם את הדברים בשקית ולקח את הכסף ששמתי על הדלפק, בוהה לי בציצים כל הזמן - כמה שניסיתי לא הצלחתי למנוע מהם להתנדנד עם כל תנועה שעשיתי. כשהושטתי יד לקחת את השקית הוא לקח אותה ממני.
"אני אתן לך את זה חינם אם תתני לי להסתכל." נבהלתי, ואז נעצתי בו עיניים. הוא עדיין לא הסתכל לי בפנים, רק בשדיים. "אין לך פה מספיק כסף." הוא אמר, והסתכלתי בקופה. הסכום היה רק שלושים סנט יותר ממה שנתתי לו. זה כל הכסף שהיה לי.
"זה... זה בשביל חבר שלי." גימגמתי.
"רק הצצה קטנה." הוא אמר, מושיט יד אל החזה שלי. קפאתי. זה קורה שוב, לא יכולתי להאמין. כל מה שאני צריכה לעשות זה להראות קצת עור וגברים פשוט מתנפלים עלי. התחילו איתי המון פעמים לפני זה, אבל תמיד יכולתי להעמיד אותם במקום עם 'לא' קשוח. אבל היום, עצבנית וחשופה כמו שהרגשתי, כל גבר שנתקלתי בו עלה עלי. הידיעה שהוא יכול לראות כל קימור של הגוף שלי, השדיים, הפטמות, שיתקה אותי כשהעביר עלי את עיניו בתשוקה. לבשתי את השמלה בשביל מיקי, ופעם הייתי גאה בה אבל עכשיו, בלי בגדים תחתונים או גרביים, היא גרמה לי להרגיש זולה. האיש התייחס אלי כאילו לבשתי אותה בשבילו, ככה שהוא יוכל לראות את הגוף שלי ולהתפתות. הוא נגע לי בחזה, והתחיל ללטף ולמעוך בעדינות את השד השמאלי. עמדתי שם ונתתי לו, מקווה שהוא יהיה מרוצה ויעזוב אותי, ואולי אפילו יתן לי את הגליצרין והסכין. אחרי הדברים המלוכלכים שקרו לי עם הבנים בחנות בגדי הים ואיבן בחוץ, הנגיעות שלו בציצים בקושי נראו כמו מהו ששווה לדאוג ממנו, אבל הקשר השורף בבטן שלי חזר למקום בכל זאת. הוא המשיך לגעת בי, בשתי הידיים עכשיו.
"אז מה את אומרת?" הוא שאל. הסתכלתי בו, עדיין קפואה, אבל הצלחתי להתחנן.
"זה לא מספיק?" הוא חייך, אבל נענע בראשו.
"אני רוצה לראות'תם." הבטתי סביב. לא היה איש בחנות. מאיפה שעמדתי יכולתי לראות את הרחוב ומכוניות עוברות, אבל הולכי הרגל היו רחוקים מכדי להבחין במשהו. הבעיה היתה שכדי להראות לו את השדיים הייתי חייבת להראות לו הכל, כי היה אפשר להוריד את השמלה רק מעל לראש. איך יכולתי לתת לאיש הזה לעשות לי ככה, למה לא רצתי משם צורחת, אני לא יודעת, אבל הייתי מבועתת וחצי ערומה, ורק להיות עם האיש הזה, עם הטעם המר של הזרע בפה שלי, גרם לי להרגיש איכשהו שזה מגיע לי. אולי כי נתתי לבחור ההוא בחנות השניה ובגדתי במיקי, או אולי כי הכאבתי לאיבן. שמתי את התיק על הדלפק והתחלתי להרים בהיסוס את השמלה. סנטימטר אחרי סנטימטר התגלתה לו העובדה שאני לא לובשת תחתונים. הכוס והירכיים שלי היו עדיין רטובים מהזרע של הזר והמיצים שלי. אבל לא יכולתי להמשיך, היד שלי ירדה לכסות את עצמי, האצבע נלחצת אינסטינקטיבית לדגדגן.
"אנ'לא יכולה!" מילמלתי. תופס חזק בשדיים, הוא התכופף מעל לדלפק, מושך אותי אליו. יכולתי להריח את הבירה שהוא שתה. הוא נישק אותי, והכניס לי את הלשון לפה, מעביר יד אחת לתפוס לי בתחת. הוא משך את השמלה למעלה, ונתתי לו לעשות את זה, אפילו התחלתי לנשק אותו חזרה, קצת מדמיינת שזה מיקי, אבל שפתיו התאוותניות בכלל לא דמו לשל מיקי. אני מתארת לי שהוא ניסה לפתות אותי, בדרכו הגסה, אבל הייתי כל כך מפוחדת שהייתי נותנת לו להפשיט אותי ערומה בלי בעיות. הרגשתי את השמלה עולה מעל למותניים, כשהנשיקות המשיכו, עוד ועוד. הוא הוריד את היד לתפוס לי בתחת עוד. האצבעות המגששות שלו מצאו את הכוס, עדיין רטוב ממה שעשיתי עם איבן, והוא התחיל לדחוף לתוכו.
"אממ, אוהבת את זה, אה?" הוא מילמל, מכניס לי את הלשון הגסה שלו בפה ומוצץ לי את השפתיים העבות, חושב שאני רטובה בגלל הליטופים שלו. "נו?" הוא שאל, מעביר אגודל על אחת הפטמות הקשות שלי. לא רוצה להעליב אותו ולהסתכן בזה שיעיף אותי בלי לתת לי את הדברים אחרי שנתתי לו לגעת ולנשק אותי, שיקרתי.
"כן."
פתאום הוא משך אותי והעלה אותי על הדלפק, מרים אותי כאילו אין לי משקל. הוא הרים לי את השמלה, כל הדרך מעל לשדיים, משכיב אותי על הגב ככה שהרגליים שלי היו באוויר מצד אחד והראש שלי נתלה אחורה מהצד השני. עם יד אחת תופסת אותי חזק בין הרגליים, מכניס אצבע עמוק לתוכי, הוא הרים אחד השדיים הגדולים שלי בשניה והתחיל למצוץ לי אותו, הפנים שלי מכוסות בזרועו כשנלחץ אלי, והרגליים שלי בועטות באוויר.
"מה אם מישהו יכנס?" שאלתי את הזרוע העבה והמיוזעת שלו. הוא הפסיק למצוץ לרגע.
"אף אחד לא נכנס הנה. את השניה שנכנסה כל המשמרת." התאכזבתי ופחדתי. אם אף אחד לא נכנס הוא יכול לעשות לי דברים כמה זמן שהוא ירצה, אבל לפחות זה יחסוך לי את הקלון של להיראות מנוצלת בידי הקוף הזה. הוא המשיך לגעת ולמצוץ אותי כמה זמן, מחליף בין השדיים, תוקע בי את האצבעות עד כאב, אבל כמו שאני מותנית לעשות כשאני מבוהלת או עצבנית, נשארתי רטובה בשבילו, ולמעשה, נרטבתי אפילו עוד יותר. ברור שהיה לו משהו עם שדיים, כי הוא מצץ לי את הפטמות הגדולות והעבות שלי עד שהיו אדומות ונפוחות מרוב יניקות. הן בלטו, עומדות מפחד ממש כפי שעמדו מהדם שמצץ לתוכן והפך אותן לרגישות להפליא. הוא זיין אותי באצבעות כל כך חזק שהייתי צריכה להחזיק אותו ביד ולהראות לו איך.
"זה יותר נעים ככה," התחננתי למחצה, והוא האזין לבסוף, נוגע בי יותר בעדינות, מלטף אותי במעגלים ולוחץ על הצדדים של החור כמו שאני עושה כשאני מאוננת. אחרי כמה דקות כאלה התחלתי לגמור. אני יודעת שזה נשמע מוזר, להגיע לאורגזמה כשאונסים אותך, אבל הוא לא היה ברוטאלי, ונראה כאילו הוא באמת רוצה לעשות לי נעים, וכמו שהזכרתי קודם יש לי הרגל לגעת בעצמי כשאני מפוחדת או מרגישה קטנה. בהתחשב במצב בו הייתי לא הופתעתי בכלל, וקידמתי בברכה את האורגזמה הגואה, יודעת איזו עמימות מענגת היא תביא. זה התחיל בקטן, אבל תוך כמה רגעים כבר צרחתי והתנשפתי, מתפתלת בהיעדר תחושה ומודעות, עולה ויורדת על הדלפק כשהחיה הזה נגע בי בטלפיים הגסים שלו, משתמש בי להנאתו הסוטה. כל העולם שלי התנקז ללהט הבוער שאצבעותיו הגסות אך עדינות הבעירו לי בכוס. הוא הפסיק פתאום, מתרומם ממני. תפסתי לו את היד שניסה להוציא לי אותה מהכוס וצעקתי "לא!"
"תירגעי בייבי." הוא אמר. "אני הולך לתת לך משהו יותר טוב." הוא הרים לי רגל אחת, מסובב אותי על הדלפק, דברים עפו לכל הכיוונים כשפגעתי בהם עם הרגליים במקום הקטן הזה. הוא הגן על הראש שלי עם הזרוע כדי שלא אפגע בקופה. הוא הושיב אותי והוריד לי את השמלה מעל לראש והידיים ופתח לי את הרגליים, נכנס ביניהן.
"לא, אני רוצה את היד שלך!" צעקתי, תופסת בידיו כשהתחיל לפתוח את החגורה. הוא חייך ודחף אותי על הגב בלי מאמץ. נשארתי איפה שהוא שם אותי, אבל נאלצתי להרים רגליים כדי שהגב שלי לא יכאב. "יש לי חבר." ייבבתי. "אנחנו מאורסים." אבל הרגליים שלי חיבקו אותו סביב המותניים, הידיים מרימים את השדיים שנפלו הצידה.
"אחרי כל זה את עוד פוחדת לבגוד בו?" הוא הצביע על גופי העירום והמפושק שלפניו, אצבעותיו מורחות את המיצים שלי על הפטמות הזקופות, החזה עדיין מתנשף בכבדות ואדום כסלק מהאורגזמות. הוא העביר יד לאורך הרגל שחיבקה אותו. הסתכלתי למעלה על הגבר הענק, בטנו השעירה בולטת מהחולצה, פניו בוהים בי בתשוקה. יכולתי להריח את הבירה שוב, לחוש בידיים הגסות שפתחו לי את הרגליים ונגעו לי בכוס. "את רטובה כמו כלבה, את ביקשת את זה לפני רגע." אבל אני ידעתי שאף פעם לא נהניתי מסקס. זה תמיד היה משהו שהסכמתי לעשות בגלל האהבה, ולעיתים קרובות זה כאב. המחשבה לתת את עצמי לגבר מכוער שמבוגר ממני בעשרים שנה מילאה אותי אימה. זה לא היה גבר צעיר ונקי כמו מיקי או אפילו איבן או הזר מתא ההלבשה. זה היה בריון מבוגר ומטונף. הכוס שלי כבר כאב מהנגיעות שלו, והדגדגן היה רגיש מהאורגזמות שהוא נתן לי. נתן לי... אולי הייתי אנוכית שלא רציתי לגרום לו את אותו עונג שגרם לי. אבל לא, זה לא היה עונג, זו היתה בריחה הכרחית מהקלון שנכפה עלי. לא הייתי חייבת לגבר הזה שום דבר, הוא כפה את רצונו עלי והשתמש בי כמו בובה.
"אתה לא יכול!" פקדתי. אבל הוא היה שם בכל אופן. דוחף את עצמו לתוכי. הוא היה עבה, זה כאב, אבל הייתי רטובה, מאוד רטובה, ולא היו לו בעיות להכנס לתוכי עד הסוף, מחזיק אותי למטה ביד חזקה אחת. לא היה טעם להיאבק במשקלו. הוא התחיל להכניס לי כאילו אני הצילינדר והוא הבוכנה, המשקל שלו פותח אותי וממלא אותי. בעטתי והתפתלתי, מנסה להרים ולפתוח את הרגליים עוד יותר כדי להקל על הנוכחות המאסיבית בתוכי, לעיתים קרובות כורכת אותן חזק סביבו בטעות ומקבלת בתמורה עוד דחיפה עמוקה לתוכי. כל הזמן הרגשתי את המיצים שלי זורמים על לחיי הישבן, ככל שהייתי מפוחדת יותר נרטבתי יותר. אם הוא יגמור בתוכי, מי יודע איזה מחלות יש לו, איך אני אוכל להסתכל למיקי בפנים? רציתי להושיט יד ולגעת בעצמי, לברוח, אבל ידעתי שזה יגרום לי לגמור, ואיך אני אוכל להסתכל על מיקי בידיעה שהתמסרתי להיפי הבריון הזה?
"תמיד רציתי לעשות איזו גותית כמוך." הוא נהם בין הדחיפות. "כאלה יפות. וכאלה סנוביות. תמיד ידעתי שאתן סתם שרמוטות."
"אני לא שרמוטה." גנחתי חזרה כשהוא דחף לי אפילו עוד יותר עמוק, מרים לי את הרגליים בידיים שלו ומעלה את התחת שלי מעל לדלפק.
"למה את מתכוונת, שרמוטה? אני מזיין אותך, לא?"
"אתה אונס אותי!" צרחתי, אבל הוא סתם לי את הפה בכוח עם היד ודחף אותי למטה כשניסיתי להתיישב. הוא נכנס כולו לתוכי ומשך את הפנים שלי קרוב לפה המתנשף שלו. הוא נישק אותי ולחש לי באוזן לחישה רטובה של אוויר חם.
"את נותנת לי לחרמן אותך. ולנשק אותך," הוא הדגיש כל משפט בדחיפה חזקה, גורם לי להתנשם ולהתנשף כשהזין העבה שלו פתח לי את הכוס. "את מרימה את השמלה המזויינת שלך בשביל שלושים סנט מזויינים, זונה, ואז נותנת לי למצוץ לך את הציצים הגדולים שלך. את היית זאתי שהסתובבת לבושה רק בשמלה בלי כלום מתחת. עכשיו את נותנת לי לתקוע אותך. בטח שאת שרמוטה." הוא התחיל לזיין שוב, יותר חזק הפעם.
"אני לא שרמוטה." מילמלתי. זה לא נמשך הרבה אחר כך, כי לפני שהוא גמר הוא הוריד אותי פתאום מהדלפק. שמעתי את הדלת נפתחת וקולות של אנשים. הוא תפס לי את הראש למטה ודחף את הזין בפרצוף שלי כשהתכווצתי מאחורי הדלפק, נוגעת בעדינות בכוס הכואב שלי. הוא הביט בי למטה ועשה לי פרצוף, מסובב לי את הראש ומכאיב לי. כמו בפעם הקודמת שהיה לי זין בפרצוף פתחתי את הפה, רק שהפעם גחנתי ולקחתי אותו בין השפתיים לגמרי לבד.
"שרמוטה." הבטתי בו בזעם אבל לא יכולתי לעשות כלום. הייתי ערומה, והיו אנשים בחנות. הוא צבט אותי שוב והתחלתי לרדת על הזין שלו. הייתי חסרת אונים מבחינה פיזית מולו, והוא לא התכוון לתת לי להתחמק. ידעתי שאני לא יכולה לשאת עוד סקס איתו, ושברתי את הראש איך לשכנע אותו לא לגמור בתוכי. התחלתי למצוץ, טועמת את המיצים שלי על הזין. פחדתי ממה שהוא יעשה אם לא אתנהג יפה, אבל הייתי כל כך מבוהלת שלא יגמור בתוכי, או גרוע יותר, בפה שלי. אני אצטרך לעשות את זה שוב, לקחת את הנוזל הזה בפה כדי להשאר נקיה. היו לי אשליות שאולי הוא ילבש קונדום, אפילו שלא ידעתי אם אחזיק מעמד בעוד זיונים. אבל התשובה הגיעה באופן אחר לחלוטין. אחת הנשים בחנות לא יכלה להגיע למיכל שתיה מקלקר על מדף גבוה. המוכר הביט בי בעצבנות, ואז שוב בקונה. מושך אותי אליו עד שהפה שלי התמלא זין הוא אמר לי "תישארי איפה שאת, שרמוטה!" ואז חייך אלי והלך סביב הדלפק. ראיתי מקודם שיש יציאת חירום. לא הייתי מספיקה ללבוש את השמלה ולנסות להגיע לדלת הראשית, אבל אם אצליח לצאת אוכל ללבוש את השמלה בלי לדאוג מאחורי הבניין. תפסתי את השמלה ואת התיק עם הגליצרין והצצתי מעבר לדלפק וחטפתי את הארנק. ראיתי את המוכר מוריד את המיכל מהמדף הגבוה. הוא ראה אותי לוקחת את הארנק אבל לא יכל לעשות כלום. הוא התחיל לחזור מהר לדלפק עם המיכל אבל אני כבר רצתי לדלת האחורית, ראיתי אותו עושה פרצוף וטרקתי אותה מאחורי.
[בסצינה הבאה היא נאנסת בידי שני חסרי בית, והדברים רק הולכים ומתדרדרים בהמשך הסיפור. המעוניינות, כאמור, יכולות לקבלו במקורו האנגלי במייל]
תגובות מישראבלוג:
רחם פרגיה (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=124024) , 01:37 8/7/2005:
ידעתי שזה היה רעיון טוב לדחות את קריאת הפוסט הזה לאחרי מקלחת, ואז להתרווח על הכסא, לקרוא עטופה במגבת, ולהכנס למיטה לבצע בי את זממי...
(לגבי הקטע עצמו, סליחה על הבקורת, הוא היה מרטיב למדי, אבל הוא כבר מרטיבים יותר בעבר. הרשיתי לעצמי..).
לילה טוב..
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:06 8/7/2005:
אכן, רעיון טוב - שלא לומר מצויין. המגבת נושאת חן בעיני. ולגבי הרטיבות, את יודעת, ובכן, יש כאלה ויש כאלה, ויש שאוהבות כאלה ויש שכאלה, וכל זה. את "כך נולדת זונה" אהבת?
רחם פרגיה (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=124024) , 18:32 8/7/2005:
האמת שכן... הרבה יותר מזה למעשה.
למה?
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 18:45 8/7/2005:
בלי סיבה מיוחדת - אותו כותב, פשוט, ת’יודעת. (-:
פ"ל noalewin@yahoo.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=27838) , 04:32 8/7/2005:
אבל זה לא הסוף של הסיפור!
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:10 8/7/2005:
לחלוטין לא - למעשה, זה קטע מהחלק הראשון שלו. ההמשך מעט מונוטוני מדי, לטעמי, אבל אם תהיינה תגובות נלהבות יתכן שאתרגם עוד. (-:
אנוקסיה (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=102332) , 17:11 8/7/2005:
אני דווקא אשמח לשמוע את הסוף של הסיפור.
אהבתי את הסיפור, אבל באיזושהי נקודה התחלתי לאבד עניין, זה היה קצת ארוך וחוזר על עצמו.
פוחדת לומר noalewin@yahoo.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=27838) , 17:23 8/7/2005:
מסתבר שהיא די בענין של אבא שלה...
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:30 8/7/2005:
כן, למדי, אם אני זוכר נכון - האמת ניתנת להאמר שקראתי את הסיפור המלא לאחרונה לפני שנים לא מועטות, וזכרתי שההתחלה נחמדה יחסית והסוף קצת ארכני.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:32 8/7/2005:
כמו שאומרת פ"ל, בסוף היא מאוד נדלקת על האבא’לה שלה, וחולמת כל מיני חלומות מגונים - והבעיה היא, אכן, שזה חוזר על עצמו ומאוד ארוך. זו בעיה, אגב, כמעט עם כל הסיפורים של מר דה פלום, שבדרך כלל נהנים מקו עלילתי מוצק ופסיכולוגיה סבירה, אבל סובלים מנטייתו של הכותב לרפטטיביות מעיקה.
אנוקסיה (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=102332) , 21:08 8/7/2005:
אוי שיט, הסיפורי גילוי עריות האלה מורידים לי כל טיפת תשוקה למשך שבוע.
טוב שלא המשכת.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 23:46 8/7/2005:
אני לא ממש זוכר, כאמור, אבל דומני שאין בהמשך גילוי עריות ממשי, אלא יותר פנטזיות מפורטות של הגיבורה - מצד שני, כאמור, משעמם (ובהקשר של הבלוג הזה, "משעמם" הוא הסופרלטיב הגרוע מכולם).
PuMp , 13:29 9/7/2005:
מדהים
תמשיך
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 13:50 9/7/2005:
תודה רבה. (-:
לי פורטיס (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=114931) , 15:06 9/7/2005:
אהבתי, הזכיר לי את הסרט ההוא, לא זוכרת איך קוראים לו.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:19 9/7/2005:
תודה - אני לא זוכר סרט שמזכיר את הסיפור הזה, אבל דומני שהייתי שמח לראות סרט שמזכיר את הסיפור הזה, כך שאם את נזכרת בסרט שהזכיר לך אותו, תגידי. (-:
לי פורטיס (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=114931) , 15:33 9/7/2005:
זה לא באמת סרט שהזכיר, זו סצנה מסויימת... אבל זה סרט מצוין. אגדות וסיפורים, אולי? אגדות ומשהו.
אפרודיטה (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=59849) , 15:54 9/7/2005:
נרטבתי
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 16:01 9/7/2005:
Noki noki124@yahoo.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=83646) , 03:28 10/7/2005:
גם הפעם הדמות הגברית היא הזיון האידיאלי בעיני (כמו גם ב"כך נולדת זונה".
:-)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:19 10/7/2005:
זיון אידאלי, אפשר, אבל גם מפחיד - ראי תגובה מתחתייך. (-:
ללא שם , 17:10 10/7/2005:
אוי. נורא. לא קראתי את הכל. פחדתי :| אמא.....!
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:18 10/7/2005:
שלא תפחד/י, חלילה - נס/י את הסיפורים העדינים (יחסית) משמאל.
זה עמוק , 16:20 11/7/2005:
ברגע שסיימתי את הסיפור הזה רצתי למקלחת... (לא כדי להתקלח)
לא יכולתי להתאפק, הוא הרטיב אותי כמו אני לא יודעת מה...
אני באמת לא יודעת למה, יש לי מין תסביך כזה, אני אוהבת במיוחד סיפורי כפייה...
זה עושה אותי מוזרה?
גםא ת איך נולדת זונה אהבתי, אבל הכי אהבתי את בילי ג’ין, למרות שלא מדובר בכפייה.
תמשיך, בבקשה תמשיך.... :)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 17:57 11/7/2005:
אני לא חושב שזה עושה אותך מוזרה דוקא - יש רבות כמוך, כמדומני (-: וברור שיש הבדל בין פנטזיה ומציאות וכל זה. ואני אמשיך. תודה רבה.
Mima (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=111111111) , 18:40 11/7/2005:
אממ... יש לי שאלה די עקרונית.
האחיינית שלי באה אליי לשבוע ואתמול ראיתי אותה באתר הזה, והיד שלה ללא ספק מתחת לתחתונים.
הבעיה היא,
שהיא בת 14 וחצי בלבד.
ראיתי גם שהיא גלשה בסיפור ביבי במבי לפי ההיסטוריה, ורציתי לדעת האם זה טבעי, או שמה כדי לי לקחת אותה לטיפול ועזרה?
Mima (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=111111111) , 18:40 11/7/2005:
בקיצור-
כמה בוטים הסיפורים שהיא קראה? האם הם יכולים לגרום נזק?
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 18:56 11/7/2005:
ראשית, הבלוג שנתת אינו קיים, כך שהרשיני להטיל ספק בעצם קיומך, שלא לומר קיום האחיינית. (-:
שנית, הסיפורים כאן נועדו אך ורק לקריאת בגירים ובגירות, בני שמונה עשרה ומעלה. עדיף שתשגיחי על אחייניתך, לבל תיכנס לאתר הזה או לדומים לו.
Mima (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=111111111) , 19:16 11/7/2005:
1) זו הזרך שבה אחיינתי מגיבה בבלוגים שונים. (לפי ההיסטוריה במחשב). טענות ומענות על שם ומספר בלוג, אתה מוזמן להפנות אליה.
2) אני בהחלט מתכוונת לשוחח איתה. תודה על התשובה המהירה.
איקס. daniel9@coolmail.co.il (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=106751) , 16:58 12/7/2005:
1.
אם זה הכינוי שאחייניתך משתמשת בו, ואת כותבת מהמחשב שלה, והיא קוראת את הבלוג הנ"ל...
את לא קצת מפחדת שהיא תסתכל בתגובות ותראה שמישהו הגיב בשמה עליה??
סווידרי,
הריני דורשת בתוקף את המשכו של הסיפור!
ואני חושבת שיש פה כמה שיסכימו איתי... ; )
אנה , 00:38 12/7/2005:
האחיניות שלי עוד לא קוראות כאן, אבל אני מספיק מחבבת אותן כדי לשלוח להן לינק.
לא לדאוג הן כבר בגיל המתאים.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 01:32 12/7/2005:
אה, אם כך הדבר, הוסיפי-נא ללינק שאת שולחת את מחמאות השף. (-:
יוזף ברויר ncaa80@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=11391) , 01:32 12/7/2005:
ברכות:)
היה נוראי ומחרמן
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 01:33 12/7/2005:
תודות.
golum thanksgod@walla.co.il , 11:29 15/7/2005:
סלח לי, אבל הסיפור הזה לא ממש גס ולא ממש nc. יותר nc???
ואני, שוב, קוראת אותו בעבודה. טוב שהשולחן כאן גבוה..
פטאל , 23:18 22/11/2005:
גרררררר. אחד המחרמנים ביותר :) ואולי עליי להוסיף "אבא’לה!!!!!"
;)
אמילי מונסטון nokita_23@hotmail.com (http://103076) , 13:06 9/1/2006:
מ-ש-ו-ב-ח!
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 13:24 9/1/2006:
רב תודות - וזו עוד גרסה מרוככת יחסית (-: נסי גם את שאר סיפוריו של דה פלום, אם לא נתקלת בהם - שרלוט, כך נולדת זונה, להחזיר בענק... ואני בודאי אתרגם עוד דברים שלו. הוא חביב עלי, הסוטה המטורף.
