"למחרת השיחה הזאת התחלתי לעשות לו עיניים. אבל הוא לא שם עליי. לא ידעתי אם זה בגלל שלא מצאתי חן בעיניו או בגלל שהוא לא ראה אותי ממטר, כי הייתי האחות הקטנה של החבר הכי טוב שלו. "
11/02/2007 01:03:00
התרגומים בבלוג מכילים תיאורים אירוטיים מפורשים, גסויות וקטעים בוטים העלולים לפגוע ברגשות קוראים מסויימים. אלה מכם הממשיכים לקרוא מצהירים בעשותם כן שמלאו להם 18, ושחוקי המדינה בה הם נמצאים מתירים להם קריאת סיפורים גסים במיוחד. תהנו!
והנה, חתלתולות שלי יפות, הפוסט המובטח לפרוייקט הזנותי – לוהט למדי, יש לציין.
זה גם המקום לציין, לטובת החדשות שבכן ואלה שצברו אומץ בינתיים, את האפשרות לפרסם כאן את הדבר הכי זנותי שעשיתן אי פעם, בעילום שם מוחלט, כמובן - עירומה ואנונימית מול הרבה עיניים, וידיים משוטטות. שלחו לי מייל.
ואני, אתן שואלות? ובכן, אני פשוט אסגור את החלון הזה, ואפתח אחר במקומו, משמים בהרבה – אבל אעשה זאת, חתלתולות-בחולצה-ותחתון, בחיוך רחב דוקא, שכן הדברים מתנהלים פחות או יותר כהלכה, גם אם לאט מכפי שדמיינתי – והתקוות, אתן יודעות, מרקיעות כהרגלן הנלוז, חצופות שכמותן.
Mf cons
הייתי בת 15. תלמידה טובה מבית ספר תיכון רגיל בחיפה. באתי מבית כמעט רגיל. אבא עזב אותנו לפני הרבה שנים. התחתן עם איזה שרמוטה שעזבה אותו שנה אחרי, ועד היום הוא בוכה על זה. אמא עבדה בכל מיני עבודות מזדמנות. מנסה להביא אוכל, ולשלם חשבונות, שישאירו את קורת הגג שסבא הוריש לאחי, לי ולאחותי לפני שמת. אחי מבוגר ממני ב3 שנים. הוא בדיוק התחיל בשירות הצבאי שלו. הרגיש גבר האידיוט. היה חוזר מהצבא ומספר סיפורי גבורה שגמו לאמא שלי להוזיל דמעה ולי לפיהוקים ארוכים. אחותי הקטנה, שהיתה אז בת 11, דווקא חשבה שזה מגניב שיש לה אח גיבור. אבל אני לא מתרשמת מגברים כאלה. תמיד העדפתי חנונים שהגבריות מסתתרת אצלם, מאשר קשוחים שהחנוניות מתחבאת אצלם.
הסיפור הזנותי שלי מתחיל כשאמא שאלה אותי בזהירות אם יפריע לי לשמור על אחותי בשישי-שבת כשהיא תצא לנופש עם החבר החדש שלה. אני מיד הסכמתי. גם בגלל שרציתי קצת חופש לעצמי, וכבר דמיינתי איך אני דוחפת את אחותי למיטה ומבלה עם החברות שלי בלי שאמא תסלק את כולן ב11 בלילה, וגם בגלל שידעתי שלאמא מגיע קצת חופש. במיוחד שהרבה זמן היא לא יצאה עם גבר, והנחתי שהיא בטח רוצה איזה זין שמן שייכנס לה בגרון ויזכיר לה שהיא אישה, ולא רק משרתת מפרנסת.
היא הכינה את תיק הנסיעות שלה כבר בחמישי בלילה. הושיבה אותי על השולחן במטבח ונתנה לי הוראות מדויקות מה ואיך לעשות, וכמובן רשמה בפתק גדול את כל מספרי הטלפון של הצימר שאליו היא נסעה. בסביבות 11 היא כבר לא היתה בבית. לקחתי את אחותי לקניון והולכתי אותה הלוך ושוב, גם כדי שאוכל למצוא את החצאית שהיה בא לי עליה, וגם כדי שהיא תתעיף ותלך לישון מוקדם. כשחזרנו הלכנו יחד לדודה שלי שם אכלנו ארוחת ערב, והצלחתי אפילו לשכנע אותה שאחותי תישן אצלה בבית, כי לי יש המון לימודים. השקר יצא לי מהפה בלי שהתחרטתי עליו ואחרי שהייתי בטוחה שהיא לא תספר לאימא.
הגעתי הביתה בסביבות 8 וחצי. נכנסתי למקלחת וצילצלתי לירון. התפללתי שהוא יענה לי ושהוא יהיה בבית ולא בצבא. ירון היה החבר הכי טוב של אחי. הוא כל הזמן היה מבלה אצלנו בבית. כבר שנה שהייתי מאוהבת בו. התאהבתי בו ברגע ששמעתי אותו מדבר עם אחי על בחורות. היה לו דיבור מלוכלך. הוא קילל כל הזמן. קרא לבנות "זונות", ו"שרמוטות". אמר שכלבות מיוחמות צריכות רק לשרת את הגבר. סיפר שבחורה שלא בולעת לו הוא דוחף לה בכוח את הפרצוף לביצים שתריח ומושך לה בשיער עד שהיא מלקקת את השאריות. אפילו פעם אחת שמעתי אותו אומר לאחי שנראה לו שאימא שלנו צריכה לקבל זין גדול בתחת, כדי שתירגע.
אחי היה מזועזע. הוא התחיל לצעוק על ירון שהוא לא יכול לדבר ככה על אמא שלו. אבל אני ידעתי שהוא צודק. אמא היתה צעירה מידי בשביל להפסיק להזדיין. למחרת השיחה הזאת התחלתי לעשות לו עיניים. אבל הוא לא שם עליי. לא ידעתי אם זה בגלל שלא מצאתי חן בעיניו או בגלל שהוא לא ראה אותי ממטר, כי הייתי האחות הקטנה של החבר הכי טוב שלו.
אבל באותה שבת התכוננתי לבדוק את הענינים לעומקם
הטלפון צילצל. צלצל. צלצל. והוא לא ענה. ניתקתי באכזבה. אמנם לא תיכננתי מראש לבלות עם ירון, אבל עובדה שבאותו רגע שהיה לי חופש מכולם, הוא הראשון שעלה לי במחשבות. דקה אחר כך הטלפון שלי צילצל. זה היה הוא.
"מי זאת?", שמעתי אותו
"אור", עניתי לו
"איזה אור", הוא שאל
לקחתי אוויר, ידעתי שאני מסתכנת, ועניתי לו, אור שמתה לפנק אותך
"או, או, זה נשמע טוב. אבל בחייך מי זאת?"
במקום לענות, שאלתי אותו אם הוא בצבא או בבית. הוא ענה שבבית. ועצר לשניה. בדיוק באותה שניה הוא הבין מי אני.
"מה הקטע שלך, אור", הוא שאל, "התחלקת על השכל?"
"לא התחלקתי", עניתי לו, "אני רק רוצה לפנק אתך, ואני מבטיחה שאחי לא יידע"
"עזבי, לא מתאים", הוא ענה, וניתק
התבאסתי נורא. בכיתי קצת. אבל אחרי שעתיים נרגעתי. לא רוצה. לא צריך. צילצלתי למיטל, חברה הכי טובה שלי. השרמוטה הכי גדולה של הבית ספר. שכבר מצצה ל8 בנים. סיפרתי לה מה היה. והיא לא התרגשה. "זה לא שהוא לא רוצה אותך", היא אמרה לי, "הוא מפחד מאח שלך. תעזבי. זה מסוכן. אם את רוצה להזדיין כנסי לאינטרנט". מיטל היתה מומחית באינטרנט. היא לא פחדה מכלום. 7 מתוך 8 המציצות שהיא נתנה היו לחיילים שהיא הכירה בצ'ט של תפוז. אבל זה לא היה הקטע שלי. בעיקר בגלל שפחדתי, לא בגלל שלא רציתי.
אבל בכל זאת נכנסתי לצ'ט. אחרי שמידרתי כמה בחורים, התחלתי לדבר עם אחד. הוא שלח לי תמונה. אני לא הסכמתי לשלוח לו. אבל השיחה היתה בסבבה. ואיך שהתחלנו לדבר על סקס, ועל מה שבא לו לעשות לי, הטלפון שלי צילצל. זה היה ירון. הלב שלי הפסיק לרגע. הייתי בהלם. התכלתי על השעון. כמעט 10 בלילה.
"את לבד?", הוא שאל.
"כן", עניתי.
"דיברתי עם אחיך הוא אמר שאמא שלך בצימר. את לא מפחדת להיות בבית לבד?"
חשבתי רגע ומיד עניתי "כן. מפחדת. אולי תבוא בקשה"
תוך 20 דקות הוא היה אצלי. ואני שידעתי שלא יהיה לו האומץ לעשות את הצעד הראשון, תיכננתי את הכל. לבשתי את החצאית שקניתי בצהריים, חצאית ג'ינס קצרה וצמודה, בלי תחתונים מתחת וגופיה לבנה של אחי, שהיתה גדולה עליי בכמה מידות, בלי חזיה. הוא הגיע והסתכל עליי, ולפי המבט שהוא נתן לי על כל הגוף ראית שהוא מבין שהשיחה הראשונה שעשיתי לו, לא היתה בצחוק.
ישבנו בסלון. ראינו ערוץ מוסיקה כלשהיא, נתתי לו יין לשתות, ובאיזה קטע, כשהגיע שיר שאני אוהבת, התחלתי לרקוד. תיכנתי את הריקוד טוב, ככה שברגע מסוים נפלתי על הספה, בדיוק איפה שהחבאתי את הדילדו השקוף של אמא. הדילדו נפל על הריצפה וקלטתי אותו מסתכל עליו. הוא היה המום
"מה זה?"" הוא שאל.
"של אמא", עניתי לו
"אמא שלך יש לה ויברטור?"
"כן", עניתי לו והכנסתי את הדילדו לתוך הפה שלי והתחלתי למצוץ.
"מה את עושה מטומטמת", הוא כעס
"מוצצת", עניתי לו, ודחפתי בכוח את הדילדו לתוך הגרון, שכולו נעלם בפנים.
הוא היה בהלם. והוצאתי לאט לאט את הילדו, ואמרתי לו שיש לי גרון עמוק, ושאני מתה למצוץ דבר אמיתי.
מכאן הדברים התגלגלו שונה ממה שחשבתי. הוא לא דיבר. כאילו הוא פתאום נהיה רגוע. הוא נשען אחורה. פתח את הג'ינס. תפס לי את הראש בכוח, וכיוון אותי לכיוון הזין הקשה שלו. התחלתי למצוץ. שמעתי אותו גוח ואומר לעצמו "איזה זונה יש לנו פה". הרגשתי את הרטיבות בדגדגן. זה בדיוק מה שרציתי. ואז הוא עצר. "לי תביא ת'פלאפון שלי הוא אמר". לא ידעתי למה, אבל ביצעתי. הוא לקח ממני את המכשיר, הוריד אותי שוב למציצה, וחייג.
"אהלן אחי, איך הולך", שמעתי אותו אומר למישהו.
הקול בצד השני היה נשמע לי מוכר אבל הייתי עסוקה להנק על הזין העבה שלו, במיוחד שהוא כל הזמן שם לי את היד שלו על הראש שלי, ולא נתן לי לצאת לנשימה.
"אני מדבר איתך ואיזה שרמוטה מוצצת לי עכשיו", הוא אמר בטלפון, "לא. בחיי. אני לא משקר. סוג א' א' של זונה. רוצה לשמוע אותה מוצצת?"
ואז הוא קרב את הטלפון לזין שלו ואמר לי תמצצי בקול. תשאבי אותי. ואני כמו ילדה טובה. מצצתי כמו שואב אבק ידני. הבאתי אותה בקולות של כוכבת פורנו.
"איה מזל יש לך. אני דופק פה שבת ואתה דופק כלבות", שמעתי את הגבר מהצד השני. והבנתי. הבנזונה צילצל לאחי תוך כדי שאני מוצצת לו. זה ייחם אותי עוד יותר.
הורדתי יד לכיוון הכוס שלי ושמעתי את ירון אומר לאחי "היא נוגעת בעצמה. יאללה אחי. אני הולך לזיין"
תגובות מישראבלוג:
אדווה advaliv@gmail.com , 06:05 11/2/2007:
ואוו.. אין לי מילים. קצת הפחיד אותי תאמת. אבל אהבתי את הסיום.
ואוו.. אין לי מילים. קצת הפחיד אותי תאמת. אבל אהבתי את הסיום.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 13:31 11/2/2007:
זה, את יודעת, חלק מהפרוייקט הזנותי - כך שבניגוד לרשימת התרגומים הארוכה משמאל, מדובר (במוצהר, על כל פנים), בסיפור אמיתי בתכלית (:
זה, את יודעת, חלק מהפרוייקט הזנותי - כך שבניגוד לרשימת התרגומים הארוכה משמאל, מדובר (במוצהר, על כל פנים), בסיפור אמיתי בתכלית (:
Moosh Jones advaliv@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=145291) , 14:59 11/2/2007:
וואו...
וואו...
ללא שם , 14:33 11/2/2007:
(: .
מאוד מאוד (:
(: .
מאוד מאוד (:
מתחדשת (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=275770) , 19:47 11/2/2007:
זה היה סיפור באמת נחמד:)
זה היה סיפור באמת נחמד:)
תאווה. (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=106751) , 12:44 15/2/2007:
אוה, אלוהים ישמור.
אפילו אותי היא הצליחה להפתיע.
סיפור מגרה, אם כי הידיעה שהוא התרחש במציאות לא בדיוק אפשרה לי להתחרמן ממנו. יש כאן יותר מידי פרטים שאפילו אותי מצליחים לזעזע.
ובכל זאת, עליי להודות שהאומץ של הבחורה מרשים בהחלט.
אוה, אלוהים ישמור.
אפילו אותי היא הצליחה להפתיע.
סיפור מגרה, אם כי הידיעה שהוא התרחש במציאות לא בדיוק אפשרה לי להתחרמן ממנו. יש כאן יותר מידי פרטים שאפילו אותי מצליחים לזעזע.
ובכל זאת, עליי להודות שהאומץ של הבחורה מרשים בהחלט.
The Black Widow israblog_mail@walla.co.il (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=2925) , 02:30 2/7/2008:
רמה אחרת לחלוטין של פ’טיש להשפלה..
אפילו אני מתקשה להתמודד עם זה...
רמה אחרת לחלוטין של פ’טיש להשפלה..
אפילו אני מתקשה להתמודד עם זה...
