כפרת עוונות / מאת ליבי (כותבת מקור)

"הוא חייך ושלח יד ללטף את שערי תוך שהוא ממשיך להחמיא לי: "לא ידעתי שיש לך שיער כל כך יפה וארוך, את אף פעם לא מפזרת אותו, בקוקו הדחוס הזה", השיער נפל לי על החזה, וכשהוא הסתכל בו לא ידעתי במה בדיוק הוא מסתכל והסמקתי עוד, אבל המשכתי להביט בפניו והרגשתי איך שעיניי מתמלאות בדמעות של חרמנות. כל ההתרגשות היתה מובנת פתאום, וידעתי שמתחת לחצאית החגיגית, בתוך התחתונים הכי יפים שלי, אני כבר נורא רטובה."


14/02/2006 23:24:00
התרגומים בבלוג מכילים תיאורים אירוטיים מפורשים, גסויות וקטעים בוטים העלולים לפגוע ברגשות קוראים מסויימים. אלה מכם הממשיכים לקרוא מצהירים בעשותם כן שמלאו להם 18, ושחוקי המדינה בה הם נמצאים מתירים להם קריאת סיפורים גסים במיוחד. תהנו!

והנה סיפורה הסקסי של ליבי, כותבת מקורית חדשה בבלוג (כן תרבו, יקירותי) – והפעם, גבירותי (ורבותי, שאין לי ספק שימצאו עניין רב) – היא לא סתם ילדה טובה מן המניין, אלא אף זכתה לנפלאות החינוך הדתי, מה שמסביר את שמו הנאה של הטקסט הזה, ונימות מסויימות, אירוטיות במיוחד, השזורות בו.

 MF cons

רבים מאיתנו חטאו מתישהו במהלך החיים, בכל מיני תחומים: עבודה, עניינים חברתיים וגם יחסים שבינו לבינה. חלק מאיתנו מאמינים, כי יש יום אחד בשנה שבו ניתן לכפר על כל החטאים, לעשות מה שנקרא "חשבון נפש" ולהתחבר לאל. יום כיפור. אני לא בטוחה שבאמת האמנתי לזה, על אף העובדה שגדלתי בבית דתי, אבל בכל זאת, עם כל השקט ברחובות ואוירת הקודש באוויר, גם אני עשיתי חשבון נפש עם עצמי ובהחלט התחברתי לאלוהים... הו כמה שאני התחברתי...

את הדת החלטתי לעזוב בסביבות גיל 14, כשהתחלתי להחשף יותר לחברה חילונית והבנתי שאני נמצאת במקום שהוא לא נכון בשבילי, יותר מדיי סגור, יותר מדיי כובל, מאד בעייתי למישהי בעלת דמיון פורה ועולם פנטזיות עשיר כל כך כמוני. תהליך עזיבת הדת היה ארוך והדרגתי, את כל לימודיי החטיבה והתיכון עברתי במסגרות דתיות, רק עם בנות. היינו חייבות ללבוש חצאיות ארוכות ולהקפיד על התנהגות צנועה. אני לא התחברתי לזה ותמיד הקפדתי ללבוש מכנסי ג'ינס מתחת לחצאיות האלה על מנת שברגע שאצא משערי ביה"ס אוכל לפשוט את החצאית הארוכה ולהשאר עם ג'ינס. האמת היא שעד היום אני לא מתלבשת מאוד חשוף, ולא נסחפת בדרך כלל לקיצוניות, לא בלבוש ולא בהתנהגות. אפילו כששכבתי עם מישהו כמעט תמיד היו בפעם הראשונה קטעים כאלה, של "התנגדות מתוך נימוס, כי צריך", כאילו לשחק אותה ילדה טובה, מעט מבויישת, להזיז לו את היד כשהוא מנסה לפרום את כפתור מכנסיי (או במקרה שלי -להכניס יד, כי אין לי הרבה מכנסיים צמודים), ככה כל פעם לתפוס לו את היד בעדינות ומתישהו "להתייאש" בגלל החרמנות ולתת ליד שלו לגעת איפה שתרצהאבל בפעם הזאת התנהגתי באמת באופן חסר מעצורים, ולא התנגדתי אפילו מן השפה ולחוץ.

זה קרה ביום כיפור אחד, הרחוב המה אדם, החנויות מסביב סגורות, שאון התחבורה דמם וכל הרחוב נראה כאילו חולק למשבצות משבצות של מפגשים חברתיים. הכל לבש אווירת חג וגם אני לבשתי חג, לבשתי חצאית. מאז שהחלטתי שאני חורגת מדרך הדת נמנעתי מלבישת חצאיות, כי אלו הזכירו לי תמיד את הבגדים שנאלצתי ללבוש כשלמדתי בבי"ס דתי. אבל לפחות לא לבשתי לבן כמו כולם  כיאה ליום כיפור, אלא חצאית שחורה קצרה (לא חצאית מיני של ממש, כי בכ"ז היה יום כיפור), עם התחתונים הכי יפים שלי מתחת, חולצה שחורה שהייתה טיפה יותר מדי צמודה ומגפיים שחורים גבוהים שגרמו לי להראות גבוהה יותר. אני יחסית נמוכה (1.60) אבל הלבוש האלגנטי (בייחוד החולצה שהדגישה לי את החזה הלא קטן) שיווה לי מראה סקסי וחטוב.

גם חבריי ואני נפגשנו וטיילנו ברחובות העיר. זו הייתה הזדמנות נפלאה להפגש עם אותה חבורה ותיקה שבקושי יוצא לנו להתראות כי כמעט כולם כבר עזבו את בתי הוריהם, אך שבו הביתה לחג. היינו סה"כ 7 אנשים: 5 בנות ושני בחורים שאחד מהם היה ידיד קרוב שלי והשני חבר של חברתי. גם בגלל שהייתי לבושה טיפה אחרת מהאחרות, ואולי מסיבות אחרות, הרגשתי סקסית במיוחד אותו יום, וטיפה נרגשת משום מה.

הסתובבנו במשך כמה שעות טובות עד שהתעייפנו והתחלנו לצעוד לכיוון הבתים של כולם. רובנו גרנו לא רחוק אחד מהשני כך שליווינו יחדיו איש איש לביתו. בחוץ היה קריר וחשוך. כשהגענו לרחוב בו אני גרה, נותרנו רק ידידי, שליווה אותי ואני. לא היינו זוג, אבל תמיד הייתה ביננו משיכה שלא העזנו לממש. הכרתי אותו כמה חדשים קודם במכון הכושר בו אני מתאמנת, ונרקמה ביננו ידידות נפלאה, היינו מתאמנים ביחד, יוצאים לטיולי אופניים שארגנו חלק מהמתאמנים במכון ומדברים המון. אף פעם לא היה ביננו משהו מעבר לידידות, מכיוון שכל אותה העת הייתי בקשר זוגי ארוך, אבל הוא כל הזמן הסתכל עלי, ואני מודה שלפעמים הייתי חושבת עליו כשבחרתי בגדים לאימון. אחרי שסיימתי את מערכת היחסים הארוכה שהייתה לי, התחלתי מאד לחשוב בכיוון של אותו ידיד...

ובאותו לילה המשיכה היתה חזקה מתמיד. לא דיברנו מאז שנשארנו לבד, והמתח בינינו התגבר והלך. הרגשתי שקצת קשה לי לנשום, ואפילו לא ידעתי למה.
נכנסנו לחצר בית הוריי וצעדנו כמה מטרים לכיוון דלת הכניסה. מסביב הכל היה חשוך ולגמרי שקט. בקושי אפשר היה לראות משהו. עמדנו כמה שניות ליד הדלת, עדיין בלי מילה. ואז הוא הביט בפניי ואמר:

"אף פעם לא ראיתי אותך בחצאית.. ממש יפה לך. ועושה אותך נורא סקסית אם יורשה לי להעיר."

הסמקתי, חושבת מה לענות, ואז אמרתי שגם הוא בעצמו נראה לגמרי לא רע ושיפה לו המראה החגיגי עם החולצה המכופתרת והמכנסיים המחוייטים.

הוא חייך ושלח יד ללטף את שערי תוך שהוא ממשיך להחמיא לי: "לא ידעתי שיש לך שיער כל כך יפה וארוך, את אף פעם לא מפזרת אותו, בקוקו הדחוס הזה", השיער נפל לי על החזה, וכשהוא הסתכל בו לא ידעתי במה בדיוק הוא מסתכל והסמקתי עוד, אבל המשכתי להביט בפניו והרגשתי איך שעיניי מתמלאות בדמעות של חרמנות. כל ההתרגשות היתה מובנת פתאום, וידעתי שמתחת לחצאית החגיגית, בתוך התחתונים הכי יפים שלי, אני כבר נורא רטובה.

הוא התקרב אליי נתן לי נשיקה קטנה על הלחי ואיחל לי לילה טוב וצום קל. איחלתי לו בחזרה ולפני שהוא הבין מה קורה, ואולי גם לפני שאני הבנתי, תפסתי את פניו בשתי הידיים והתחלתי לנשק אותו בלהט, נושכת את שפתיו, מוצצת לו את הלשון. הוא היה המום, איבד מעט את שיווי משקלו ונשען על הקיר שליד הדלת. המשכתי לנשק אותו, את שפתיו את צווארו תוך כדי שאני פורמת את כפתורי חולצתו, חושפת את גופו שהיה בנוי לטעמי (רחב ומוצק) ומתחילה ללקק את פטמותיו ואת בטנו... ההלם עדיין ניכר בו, אך גם מתוך ערפול החושים בו היה שרוי, ידיו מצאו במהרה את הדרך לשדיי שאיימו לפקוע מתוך חולצתי ההדוקה. אחזתי בידיו והובלתי אותן אל מתחת לחולצתי. אולי הוא לא היה כל כך המום כמו שחשבתי, כי הוא נגע לי בהם בדיוק כמו שאני אוהבת, מועך וחולב וצובט. נשכתי שפתיים שלא ישמעו. הכל היה שקט לגמרי עדיין. נצמדתי אליו והרגשתי את איברו הקשה שהחל להתחכך בי. שלפתי את ידיו בפתאומיות ממתחת לחולצתי, החזיה הסתובבה לי על החזה. עמדתי מולו לרגע, מתנשמת. לקח לו כמה שניות להבין מה קורה, מסתכל לי בעיניים, אבל עד שהבין כבר ירדתי על ברכיי וראשי כבר היה למטה, עם הזין שלו בפי. תמיד אהבתי למצוץ, נורא. זה מצחיק, יש הסבורים שיש לי פרצוף תמים, וכשאני ממש עומדת למצוץ למישהו ה"פרצוף התמים" הזה, בדומה לד''ר ג'קיל ומיסטר הייד, לובש לפתע ארשת להוטה עם עיניים שמתמלאות בדמעות חרמנות. זה תמיד מפתיע אותם כל כך, איך הילדה הטובה הזאת הופכת למוצצת לפתע. התחלתי מלמעלה, מענגת עם שפתיים רטובות את קצה הזין שלו, השפתיים מהודקות ומורפות בעדינות על הקצה, הוא היה מגורה... הנשימות הנרגשות שלו וקולות ההנאה נתנו לי את האות להמשיך, ליקקתי את קצה הזין שלו והתחלתי להכניס אותו בהדרגהעדיין בעדינות, קודם את הקצה ויוצאת מעט, לא עד הסוף, אחר כך קצת יותר עמוק ושובכמעט מוציאה אותו מפי ומכניסה עמוק יותרהוא היה מעורפל, שמעתי קולות עונג, והוספתי את ידי, מהדקת שתי אצבעות על הזין, מתחת לפי המוצץוהמשכתי  לינוק אותו בשילוב עם היד, היד עשתה את שלה בתהליך הגירוי וההשהייה ומפה רק הפה ממשיךאני גוחנת מעל הזין ומכניסה אותו עמוק עמוק, ו... עד הסוף, נשנקת ונהנית מזה, שולטת בזה, משתהה שם מעט ותוך שמירה על שפתיים מהודקות עולה וממשיכה לרדת, מגבירה את הקצב לפי מנגינת הרמונית הקולות העמומים שבוקעים ממנו. הוא כבר פראי לגמריי, תופס לי את בראש וכאילו מכוון את דרכם של שפתיי וראשי הקבורים עמוק במפשעתו. הרמתי את הראש והסתכלתי עליו, מבולבלת לרגע, אבל כל הנימוס והתרבותיות פשוט נעלמו ממנו והוא תפס אותי בחוזקה בשיערי הארוך והכניס לי ממש עמוק לפה, חונק אותי, מסובב אותי ומשעין אותי על הדלת, עדיין על הברכיים. הסתכלתי עליו למעלה, בקושי נשמתי, היה טיפה אור על הפנים שלו, והוא נראה מרוכז כולו, כאילו הוא עושה משהו מאוד חשוב ורציני, ומשום מה זה חירמן אותי בטירוף, עכשיו רק הקצה היה בפה אבל הוא החזיר אותו פנימה עד הסוף, חונק אותי שוב וכאילו מזיין אותי בפה, עם הראש נשען על הדלת. הידקתי חזק חזק שלא יהיו דפיקות, רק זה חסר לי, שמישהו יבוא לראות מי זה. הוא מילמל משהו שלא הבנתי, לא יכולתי לענות בפה מלא, חשבתי שהוא הולך פשוט לגמור, אבל ברגע שהיה קרוב לשיאו שלף את איברו מגרוני, תפס אותי שוב בשערות והרים אותי, מצמיד אותי לדלת בית הורי כשגבי מופנה אליו, מרים  לי את החצאית, קורע את תחתוני החוטיני הדקיקים (הכי יפים שלי!) וחודר לתוכי בעוצמה, בבת אחת, כאילו כל המשחק המקדים שאני צריכה זה למצוץ לו, ולא נעים להגיד שהוא צדק לגמרי. הייתי ממש מוכנה בשבילו.

הוא כיוון אותי וכופף אותי על הדלת, נשענת לפנים על הידיים ומחזיקה את עצמי למעלה, יש לי שרירים ברגליים. אני מאאד אוהבת דוגי, חזק וטוב, שתופסים אותי מאחור, מושכים בקוקו הארוך (שכבר זוכה להתפזר לעיתים) וגם... מפליקים... כשצריך... אני אוהבת את זה כשהוא עומד ואני מוטחת על המיטה כשרגלי על הרצפה וגופי, מהמתניים ומעלה, שכוב על המיטה והפרצוף שלי בסדין, או כשאני על ארבע, אוהבת את זה בשכיבה על הבטן שהוא מעליי... והכי אני אוהבת שמכופפים בעמידה מול קיר או רהיט, או כמו עכשיו על הדלת. כל הזמן הסתכלתי לצדדים עמ"נ לבדוק שאף אחד לא עובר ברחוב. יש משהו נורא מלהיב בלהזדיין במקום בו עלולים לראות אותנו והפחד הזה מוסיף ריגוש ואנדרנלין, הרגשתי גם נועזת וגם זנותית בטירוף, וזה שיגע אותי. מדי פעם לחשתי לו שיזהר שלא יראו אותנו אבל שימשיך לזיין אותי חזק, יותר חזק! זה הלהיב אותו להמשיך לחדור לתוכי חזק ומהר יותר, לפעמים חזק מדי, גורם לי להתקל בדלת ולעשות רעש, שהקפיץ לי את הלב, וכל פעם שהרעשתי הוא נתן לי מכה בישבן וזה רק גרם לי להידחף עוד יותר על הזין שלו, כמה חזק שיכולתי והוא משך לי חזק בקוקו, הרמתי את העיניים וראיתי את החור הצצה בדלת וחשבתי שאפשר לראות אותי דרכו וזה שיגע אותי עוד יותר, ואז הוא התחיל להפליק לי חזק בטוסיק גם בלי שהרעשתי, מדי פעם, עוד ועוד. הצריבה הבוערת של המכות השתלבה מצויין עם הצמרמורת המטריפה שעברה בגופי בכל פעם שהחדירה התעצמה. כל הזמן עברה לי בראש המחשבה המחרידה על הוריי, המתעוררים באישון לילה ביום כיפור ורואים דרך חור ההצצה את בתם התמימה, מזדיינת על דלת ביתם כמו מופקרת, עם החולצה והחזיה מגולגלות מעל לשדיים החשופים והמתנדנדים שלה, שיערה סתור כולו, חצאית מופשלת וגבר שדופק אותה מאחורה, ידו האחת מענגת אותי תוך כדי חדירה מתחת לחצאית וידו השניה חולבת לי בשדיים בחזקה, צובטת בפטמותיי הזקורות והקשות ומצמידה אותי אליו. רציתי לצרוח! הוא התחיל ללחוש לי באוזן, לא בדיוק לחישה, קיוויתי שלא שומעים אותו אבל הייתי רטובה עד שלא היה אכפת לי.

"איזו ילדה רעה," הוא לחש לי. "איזו ילדה רעה."

"כן..." מילמלתי. הלב שלי כמעט יצא מהחזה. לא האמנתי שזה קורה לי.

"מה מגיע לך?" הוא שאל. כשלא עניתי מייד הוא הרביץ לי שוב בישבן, הפעם ממש חזק, משאיר סימן.

"מכות..." גנחתי. כמעט לא היה אכפת לי כבר מי שומע. כמעט אבל לא לגמרי.

"יותר בקול!" הוא אמר. לא האמנתי.

"מכות!" לחשתי בקול רם ממש, לחישה רועדת כזאת, והוא באמת המשיך להפליק לי בטוסיק ובירכיים. זזנו בפראות, הוא הרים אותי והצמיד אותי לקיר שליד הדלת, כשברכיי כרוכות סביב מותניו והאגן שלי מסייע לו לחדור חזק, ידיי אוחזות בכתפיו בעוצמה וציפורני שורטות את עורפו. הזענו והתנשפנו על הקיר עד שנפלנו לרצפה. השכבתי אותו על גבו והתחלתי לרכב עליו בפראות ולהרטיב את גופו בנוזלי גופי. זו התנוחה שאני גומרת בה הכי מהר. זזתי קדימה ואחורה, הרגשתי שאני קרובה... אני עומדת לגמור כל כך חזק... התחלתי לגנוח בלי לשלוט בעצמי, עד כדי כך שידידי הושיט יד וחסם את פי בחזקה, על מנת שלא נעיר את השכנים...  וככה, כשאני יושבת עליו, ידו האחת סותמת את פי וידו השניה מועכת לי את הציצים, החדירה הלכה והתחזקה החיכוך המענג גבר והרטיב אותי עוד ועוד... התקרבתי, גם הוא היה קרוב והחל מתנשף, עיניי התמלאו דמעות עונג... גמרתי הכי חזק שאני זוכרת שגמרתי בחיים, והמשכתי לגמור עוד ועוד, אפילו כשהוא הוריד אותי מעליו ונעמד מעלי, כולו רועד, מרסס לי את כל הפנים והחזה בזרע החם שלו, ואני תפסתי את הכוס ביד בכל הכוח, חופנת אותו ממש, oh my god, ייללתיoh my god! והפעם, כשפניתי לאל, כולי מטפטפת ושטופה בשפיך, כורעת וגומרת על סף דלתם של ההורים שלי, כנראה שבאמת באמת התכוונתי.

***

עוד 80 סיפורים
כתבי לסווידריגאילוב

תגובות מישראבלוג:

פטאל  , 00:12 15/2/2006:

ונאמר.... אמן!

סיפור מחרמן מאוד :) 
mik  , 01:00 15/2/2006:

oh yeah 
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:35 15/2/2006:
נכון? גם אני חושב

גורע  , 09:18 15/2/2006:

לא נותר אלא לגמור את ההלל 

tarzan  , 12:05 15/2/2006:
אז אגמור בשיר מזמור ... 

ניק הנקניק igashash@hotmail.co.il , 17:26 15/2/2006:
או מיי גוד. סיפור מצויין במיוחד תאור הגמירה
ליבי  , 02:16 17/2/2006:

תודה מותק