"פתאום לא יכולתי להאמין שזו אני, שוכבת שם, עם הזין של הגבר הזה בכוס שלי, דופק אותי, מחכה שהוא יתיז את הזרע שלו בתוכי. הייתי נאמנה לבעלי כל השנים הללו. תהיתי אם הוא יכניס אותי להריון. בעלי ואני ניסינו כבר שנים, אבל ידעתי שזה יכול להיות שונה. בהתחלה זה היה לא נוח, הוא היה כל כך יותר גדול מבעלי. פחדתי להרעיש, מחשש שמישהו ישמע אותי, והוא התעלם מתחינותי השקטות."
17/12/2006 02:17:00
התרגומים בבלוג מכילים תיאורים אירוטיים מפורשים, גסויות וקטעים בוטים העלולים לפגוע ברגשות קוראים מסויימים. אלה מכם הממשיכים לקרוא מצהירים בעשותם כן שמלאו להם 18, ושחוקי המדינה בה הם נמצאים מתירים להם קריאת סיפורים גסים במיוחד. תהנו!
שלום שוב, יפהפיותי – הנה, עמדתי בהבטחתי הפעם, ותרגמתי – אני בעצמי, סיפור שאני בעצמי בחרתי, ושבוע אחרי התרגום הקודם – כמה זמן זה כבר לא קרה? שלושה חודשים? ולא סתם סיפור, סיפור של סנדיה, אחת הכותבות פורנו הכי טובות שיש, אשר גיבורותיה, הנשואות בדרך כלל, נדפקות שוב ושוב, באופן ריאליסטי להחריד – נו, אתן כבר תראו, חתולות שלי. המשך יבוא, כמובן – זה חלק ראשון מתוך שניים או שלושה.
M/F bd nc?
פרק ראשון: קימברלי וטוני
קוראים לי קימברלי. אני בת שלושים ושתיים, נשואה אחת עשרה שנים ואם לשניים. אני עובדת עבור תאגיד המספק שירותים פיננסיים, למשרדיו אני נוסעת כל יום מהפרבר השקט, השמרני בו אנו גרים. אני פעילה בכנסיה ורואה את עצמי כנוצריה שמרנית. אני משתדלת תמיד לנהל את חיי על פי ערכי הכנסיה שלי, ולהיות אם נוצריה ואשה יראת שמים. אספר לכם איך הושחתתי ובגדתי בעצמי, כמו גם בבעלי.
הכל התחיל בעבודה. היה שם גבר, בשם טוני, במחלקת החשבונות, שהועבר אלינו כמה חודשים לפני כן. הוא היה צעיר ממני בערך בשבע או שמונה שנים, אבל מאוד בטוח בעצמו. הוא היה שאפתן; היו לו מוניטין של "חומר להנהלה", מישהו שסומן כמי שעתיד להתקדם. הוא היה ידוע גם במספרן הרב של הנשים עמן יצא. הוא לא עשה כל מאמץ להסתיר את עניינו בי, מיומו הראשון במחלקה; הוא חייך כשלחץ את ידי, אבל מייד כשלכד את מבטי, טיילו עיניו במורד גופי. כשפגש שוב את עיני, אני זוכרת שהסמקתי והיה עלי להביט הצידה. הוא לחץ את ידי ברוב משמעות לפני ששיחרר אותי.
לאחר מכן לא הצלחתי להפטר ממנו. הוא בא לקיוביקל שלי לפרלטט איתי. הוא עיסה את צוארי, או ניסה להדריך את ידי על עכבר המחשב, גוחן מעל כתפי. הוא היה מביט ברוב ריכוז בשדי או ברגלי. הייתי צריכה להפגע, ונפגעתי; אבל זה גם קצת החמיא לי. בכל אופן, מעולם לא עודדתי אותו, אבל גם לא דיווחתי עליו.
הוא היה גבר מאוד יפה, שרירי וכהה עור; היה לו שם משפחה איטלקי. אף פעם לא חשבתי להניח לדברים להרחיק לכת יותר מזה, למרות שאני מודה שנמשכתי אליו. כמה מהנשים הצעירות יותר במשרד התקנאו בתשומת הלב שקיבלתי ממנו. לפעמים מצאתי עצמי מהרהרת בו מאוחר בלילה.
המשכנו ככה חודשים מספר, עד שטוני גילה את סודי: רימיתי בחשבונות ההוצאות. התחלתי בקטן, כמה דולרים פה ושם. כולם עשו את זה. אבל היינו לחוצים בבית. חיינו לפי תקציב. די מהר התחלתי לגנוב כל הזמן, סכומים גדולים יותר ויותר. השתמשתי בכסף כדי לשלם על דברים שהרגשתי שאני צריכה לעצמי.
טוני בא לקיוביקל שלי יום אחד, כרגיל, אבל הפיל כמה ניירות על המקלדת שלי.
"את צריכה לראות את אלה," הוא אמר.
בחנתי את הניירות וזיהיתי אותם. חשתי עקצוץ צונן בחזה. אלה היו התלושים השבועיים ודו"ח ההוצאות הרבעוני שלי. הסכומים לא תאמו!
"את יודעת, קימברלי, ההוצאות שלך גבוהות בהרבה משל האחרים."
סגרתי את פי ובחנתי אותם. "טוני," גמגמתי, "בטח עשיתי טעות!"
הוא צחק ברשעות.
"קימברלי," גיחך, "עלי לבקש ממך כעת את הקבלות."
בלעתי. ידי התחילו לרעוד.
הייתי נואשת.
הבטתי למעלה אליו, בתחנונים. "טוני," לחשתי, "אתה חייב להניח לי להחליף את אלה..."
הוא גיחך אלי, משועשע. "מה יצא לי מזה?" הוא שאל. הוא הניח את ידו על כתפי.
"בבקשה תן לי להחליף אותם," התחננתי בפניו. "א-אני לא יכולה לאבד את העבודה עכשיו..."
עיניו צנחו למפלס השדיים שלי. תפסתי את עצמי מביטה למטה איתו.
ידו התחילה לצייר קו במורד חולצתי. הוא עצר בפטמה. הוא צבט אותי קצת. הוא הביט בי שוב. הבנתי שעצמתי עיניים.
הסתכלתי מטה בחיקי ואז לתוך עיניו. אי אפשר היה לטעות בכוונותיו.
"אתה תיתן לי להחליף את השוברים, טוני?" שאלתי.
הוא חייך אלי והתחיל להחליק את ידו השניה על ירכי. ראיתי את כף ידו נעלמת מתחת החצאית שלי. "אולי, קים," הוא אמר. "כמו שאמרתי: תלוי מה יצא לי מזה."
הוא המשיך להביט בי, וכשראה שאני עומדת להניח לו לעשות זאת, גחן אלי ונישק אותי על השפתיים. ידו המשיכה ללטף את ירכי. הרגשתי בו דרך התחתונים. הוא מעך את השדיים שלי חזק יותר. לא יכולתי לעצור בעצמי: פתחתי את הפה בשבילו; הרמתי את הירכיים. הוא פיתל את החלק הקדמי של התחתונים שלי הצידה, וחשתי באצבעו בפתח שלי. הוא נכנס לתוכי, בגסות, בבת אחת. התחושה היתה בל תיאמן. לא יכולתי להאמין כמה זנותית הרגשתי, ובאותו זמן אירוטית בצורה מדהימה. הוא אמר לי לפגוש בו מאוחר יותר, בחדר הישיבות. נתתי לו להכניס את אצבעו הרטובה לפי. הרגשתי כמו זונה, אבל התנשמתי והתנשפתי בכסאי.
אני לא יכולה לומר שמה שעשיתי אחר כך היה רק כדי לשמור על מקום עבודתי. זה היה חלק מזה, כמובן. לא יכולתי להרשות לעצמי להיות מפוטרת. גם ככה בקושי החזקנו מעמד. אמרתי לעצמי שאני עושה את זה בשביל משפחתי, בשביל ילדי, בשביל מקום העבודה. החלק השני של האמת היה זה: אהבתי את האופן בו הידיים שלו עלי הרגישו; רציתי שייגע בי שוב.
פגשתי אותו בצהריים בחדר הישיבות. וידאתי שאף אחד לא יראה אותי נכנסת לשם, וסגרתי את הדלת מאחורי. התביישתי בעצמי. הוא חייך אלי במבט שכולו תשוקה מעורטלת. האופן בו הוא הסתכל עלי השפיל אותי, כשראה אותי נכנסת לחדר ככה. "איזו זונה," חשבתי, מתגנבת לחדר ובו גבר שאינו בעלי.
כמעט נסוגתי, אבל הוא לקח אותי בזרועותיו ונישק אותי, לוחץ את גופי אל שלו. יכולתי להרגיש את כולו; אפילו את הזין שלו, כבר קשה, נלחץ אל בטני. ידיו ליטפו אותי דרך השמלה, נלחצות אל אחורי ירכי ואל התחת שלי. חשתי בגל של עונג, והרגשתי את גופי נמס מול שלו.
הוא פסע לאחור והתפעל ממני. הוא אמר לי לפרוף את כפתורי הגב של שמלתי, ועשיתי בצייתנות מה שאמר לי. הוא תפס את השמלה במותני, והוריד אותה, לא בעדינות, מעל ראשי, זורק אותה לרצפה. עמדתי מולו בחזיה ותחתונים, עדיין מתנשמת מהנשיקה שהוא נתן לי. הוא בחן אותי.
"קימברלי," הוא אמר, "אין לך מושג כמה טוב זה הולך להיות." גל של אשמה עבר בי כששמעתי אותו אומר את זה. הוא אמר לי שהוא רוצה לראות אותי עירומה, והיססתי רק לרגע לפני שפתחתי את החזיה והורדתי את התחתונים.
הוא חייך וליקק את שפתיו. הבעת התשוקה החייתית בעיניו גרמה לי לרעוד. לא יכולתי לזכור מתי גבר הביט בי בחוצפה בוחנת שכזו. פטמותי התקשו מתחת עיניו, וחשתי עקצוץ בין רגלי. הבושה שחשתי התחזקה כשהבנתי כמה זנותית אני בודאי נראית בעיניו.
הוא אחז בראשי וצוארי בידיו החזקות ונכנעתי לו. הנחתי לו לנשק אותי ולהעביר את ידיו על גופי. רציתי את האצבע שלו בתוכי שוב, אבל הוא דחף אותי. הוא אמר לי לעלות על השולחן.
הוא נעץ בי מבטי הערצה גלויים כשישבתי שם, פשוקת רגליים, אוחזת בקצה השולחן בשתי ידי. "זה הולך להיות פשוט נהדר," הוא אמר, בוהה לי בכוס. הסתכלתי עליו עושה את זה. הוא השתמש באצבע אחת, שתים, ולבסוף בכל הארבע כדי לזיין אותי באצבעות על השולחן. הרגשתי איך אני מתחילה לנוע מולו. גנחתי מאוד בשקט.
הוא הוציא מתוכי את האצבעות ודחף אותי חזרה על השולחן. הוא הרים את המותניים שלי, ואז הנמיך את פניו אלי. כשלשונו נגעה לי בדגדגן חשתי בגל עונג. ייבבתי בשבילו. הסתרתי את פני בידי וחשתי בו מוצץ אותי לתוך פיו. זה משהו ששום גבר לא עשה לי לפניו, וחשבתי על זה לעיתים קרובות. זה היה אפילו יותר נעים משדמיינתי. התענוג היה בלתי ניתן לתיאור. דחפתי את האגרוף בפה כשגמרתי, להחניק את הרעש, ואז גנחתי והזלתי ריר על אצבעותי. הוא נעמד, פניו חלקלקות מהמיצים שלי. הוא בחן אותי לרגע. אני זוכרת ששכבתי שם, חזי מתנשם אחרי האורגזמה; רגלי עדיין פשוקות לרווחה בשבילו. תהיתי מה הוא יעשה לי עכשיו.
"אני רוצה שתמצצי לי את הזין," הוא אמר. שרועה עירומה על השולחן, רגלי פשוקות בשבילו, מיצי הכוס שלי נוטפים על שולחן חדר הישיבות, לא היה אכפת לי איך הוא מדבר אלי. זה גרם לי להירטב אפילו עוד יותר. תהיתי אם הזין שלו גדול יותר משל בעלי, ואז מצאתי את עצמי מקווה שזה כך.
הזין שלו, כשהוציא אותו לבסוף, היה באמת גדול ושמן, יותר גדול משל בעלי. הרמתי את הראש לראות אותו. הוא החווה לי וזחלתי אליו על השולחן. הוא הרים אותו אל שפתי, וליקקתי. הוא הכניס לי את האצבעות שלו לפה ומצצתי וליקקתי גם אותן. הוא חיכך את הזין בשפתי ובלחיי. מעט שפיך נזל ממנו ונדבק ללחיי. זה גרם לי להרגיש סקסית, לדעת שזה שם. ואז הוא סובב אותי ככה שהכוס שלי שוב פנה אליו. קיוויתי שיכניס לי אצבעות שוב. הרמתי את הרגליים גבוה באוויר ופישקתי אותן רחב בשבילו. עצמתי עיניים. רציתי נואשות לגמור. חשתי בו נוגע בפתח שלי. חשתי בכתפיו על אחורי ירכי, וידיו הקיפו את מותני.
באותו רגע חשתי בחרדה. למרות כל מה שכבר עשה לי, הייתי עדיין לא מוכנה. עדיין לא. ניסיתי לפתוח את הפה, לשאול על קונדום; התחלתי להתרחק. אבל הוא הרים אותי מהשולחן ומשך אותי עליו. הרגשתי את הכוס שלי מתרחב סביבו; הוא נכנס לתוכי, הכי עמוק.
פתאום לא יכולתי להאמין שזו אני, שוכבת שם, עם הזין של הגבר הזה בכוס שלי, דופק אותי, מחכה שהוא יתיז את הזרע שלו בתוכי. הייתי נאמנה לבעלי כל השנים הללו. תהיתי אם הוא יכניס אותי להריון. בעלי ואני ניסינו כבר שנים, אבל ידעתי שזה יכול להיות שונה. בהתחלה זה היה לא נוח, הוא היה כל כך יותר גדול מבעלי. פחדתי להרעיש, מחשש שמישהו ישמע אותי, והוא התעלם מתחינותי השקטות.
הוא נעץ אותי לשולחן, ודפק אותי בפראות. התחושה היתה מהממת. הייתי לכודה תחתיו, חסרת ישע, לא יכולה לזוז או לצעוק. הוא זיין אותי חזק, וזיין אותי באלימות, דופק את עצמו עמוק יותר ויותר לתוכי, ומרים את גופי אליו בכל חבטה, ממלא לגמרי מקום בכוס שלי שאף פעם לא נגעו בו, עד שהתחלתי להרגיש איך אני מגיבה כלפיו. הכוס שלי התכווץ סביבו. גלים של עונג קרנו סביב הזין שלו. התנשפתי, עכשיו, ונאנחתי.
וכשהוא ראה שאני מגיבה, הוא התחיל לדבר אלי.
"תגידי... לי..." הוא אמר, "כמה... את... אוהבת... שמזיינים... אותך..." התנשפתי וטלטלתי את ראשי. הוא המשיך לדפוק אותי. לא יכולתי להתכחש לעונג שגרם לי.
הוא חזר על הוראתו. "תגידי... לי... כמה... את... אוהבת... שמזיינים... אותך...!"
טלטלתי את ראשי שוב, אבל מצאתי את עצמי רוצה לעשות את זה, רוצה להשפיל את עצמי עד הסוף. חשתי באורגזמה נבנית בתוכי.
הוא הפליק לי בתחת עם היד, משמיע קול חבטה רם להבעית.
"אני כן... אני כן..." גנחתי. "אלוהים... אלוהים... בבקשה אל תפסיק..."
"תגידי לי!" הוא דרש. והפליק לי שוב.
"אוה אלוהים... גנחתי. "בבקשה... בבקשה, בבקשה, אוה, בבקשה, תזיין אותי! בבקשה תזיין אותי, תזיין... אותי...!
ואז הוא גמר בתוכי, הזין שלו מקפץ עמוק בכוס שלי. "אוה, אלוהים," בכיתי, "אלוהים בבקשה תגמור בתוכי... תגמור בתוך הכוס שלי!" הוא גחן לפנים ומעך לי את השדיים, ממשיך לגמור. רציתי שימעך אותי עוד יותר חזק.
הוא גנח. חיבקתי אותו ברגלי, לוחצת אותו אלי; רוצה אותו עמוק, עמוק בתוכי. הוא מעך אותי יותר חזק. גמרתי בשבילו ככה, יודעת שאולי הוא הכניס אותי עכשיו להריון. זה היה כל כך נעים, שכמעט מתתי עם הזין שלו בתוכי.
בשארית היום עבדתי עם השפיך שלו מטפטף לי לתחתונים. הוא השאיר לי סימנים על השדיים.
בזוהר שאחרי האורגזמה לא חשתי כל כך מבויישת. כשפתחתי את הדלת לבית שלי, בכל אופן, וראיתי את בעלי, חשתי גל של פאניקה שכמעט הכריע אותי. הייתי מבועתת מהמחשבה שבעלי יוכל להריח או לטעום את טוני עלי.
עזבתי אותו עומד שם והתקלחתי במים רותחים. הסימנים האדומים על השדיים שלי לא נשטפו, כמובן, אבל שטפתי מעלי את השפיך וניסיתי לשטוף אותו גם מתוכי.
הרגשתי איום ונורא. הייתי נבוכה מכדי להניח לבעלי לשכב איתי אותו לילה. כשנרדמתי, חלמתי על טוני.
ידעתי שאני אתן לו לעשות אותי שוב, וכך באמת היה. נתתי לו לקחת אותי בחדר הישיבות למחרת.
הוא זיין אותי הפעם מאחור, מכופף אותי עירומה עם הפרצוף למטה על השולחן הגדול. האפשרות להתפס בתנוחה הזאת, אני חושבת, גרם לי להירטב כל כך הרבה יותר. גמרתי לפניו, מצפה לשפיך שלו ברחם. הוא השתמש בתחתונים שלי כדי לנגב את השולחן והושיט לי אותם חזרה. שמתי אותם בתיק והלכתי ככה, זרע נוטף במורד ירכי.
הוא זיין אותי מתי שבא לו אחרי זה. הוא לקח לשירותים ונתן לי למצוץ לו על הברכיים. הוא גמר על הלשון שלי, ועמוק בגרון שלי, ואז התיז קצת גם על השפתיים והלחיים. הוא גרם לי לנקות לו את הזין בלשון ואז שיחק לי בכוס עד שגמרתי. הוא השתמש בתחתונים שלי לנקות לי את השפיך מהפרצוף. גמרתי חזק כמעט כמו בפעמים שדפק אותי.
הוא גרם לי לפגוש אותו במלון, מאוחר בלילה. הייתי צריכה להתגנב מהמיטה של בעלי, מתפללת שלא יתעורר. הוא קשר אותי. הוא זיין אותי מפושקת, החבלים מכאיבים לפרקי ידי ורגלי. גמרתי ככה, בעוד הוא מאיים להכניס לי אותו לתחת.
הוא לקח אותי לדירה שלו. הוא נגע בי כשחברה שלו מסתכלת, ואז זיין אותי במיטה שלהם, ושלח אותי הביתה.
ידעתי שהדברים יוצאים משליטה. חייתי בפחד. הייתי הרוסה מרוב אשמה. רציתי לבכות בכל פעם שאמרתי "לא" לבעלי בגלל שטוני גמר בתוכי, או כי הסימנים עוד לא נעלמו. חשתי אפילו גרוע יותר כשנתתי לבעלי לשכב איתי, תוהה אם הוא יכול להרגיש שהכוס שלי זויין לא מזמן. אחרי שהייתי עם טוני, נאלצתי לדמיין עם בעלי.
זה המשיך ככה בערך ארבעה וחצי שבועות. שליטתו של טוני בי הפכה יותר ויותר מוחלטת. ככל שנכנעתי לו יותר, כך הפכו תביעותיו דורשניות ומשפילות יותר.
אני מודה שנהניתי מהסקס. אבל שנאתי את עצמי אחר כך. פעם הוא טלפן אלי הביתה, בזמן ארוחת הערב, ואמר לי לבוא אליו לדירה. נאלצתי לעזוב את משפחתי כדי לשרת אותו. הלחץ היה בלתי נסבל. הייתי מתנשמת בחרדה בכנסיה, מדמיינת מה אנשים יחשבו אם ידעו לאיזו זונה הפכתי. הוקל לי כשטוני הוצב בסניף אחר. זה היה "זמני", אבל היו שמועות שזה יהפוך לקבוע, והתפללתי שכך יהיה. הבטחתי לעצמי שאם טוני יחזור לעולם לא אניח לו לגעת בי יותר, בלי להתחשב בתוצאות.
ואז הדברים הפכו גרועים בהרבה.
פרק שני: קימברלי נחשפת
אחד המנהלים באגף שלנו זימן אותי למשרדו. מעולם לא הייתי שם קודם, ותהיתי מה הוא יכול לרצות ממני. לא חשבתי שזה יכול להות קשור לטוני; הוא נסע כבר לפני שבועות מספר.
המנהל אמר לי לסגור את הדלת ולשבת. התיישבתי באי נוחות. הוא נראה כמו אחד האנשים שכבר נמצאו בחברה מאז ומעולם, אף אחד לא ידע ממתי.
הוא חייך אלי חיוך מוזר. עקבתי אחרי עיניו וראיתי שיש לו ערימה קטנה של קלטות זעירות על שולחן הכתיבה בינינו. פונה לאחור, הוא הדליק טלוויזיה קטנה מאחורי גבו. מה שראיתי גרם לי בחילה: זו הייתי אני; והייתי עירומה כמעט, והזין של טוני היה בפה שלי.
בהיתי באימה. זה היה בחדר הישיבות. הייתי על הברכיים. טוני נשען על השולחן, מחייך למטה אלי. הוא ליטף את פני. זכרתי כמה נעים היה לי כשהוא עשה את זה. הבטתי בו מרים את מבטו ומחייך ישירות למצלמה. זה היה כמו אגרוף בבטן.
זכרתי את כל מה שעשיתי בשבילו באותה פעם: אחרי שזה יגמר, ידעתי, אני אגע בשפיך שלו, שמתקרר על ירכי. אני אגביה את אצבעי לפה, יודעת שהוא ישמח לראות אותי עושה את זה. למה הוא עשה לי את זה?
הבטתי הצידה. הייתי המומה.
המנהל פנה להביט בי. "זה מנוגד למדיניות החברה," הוא אמר. יכולתי למות מבושה. "זה בסיס להשעיה. אוטומטית." לא יכולתי להסתכל עליו. הרגשתי ברצפה נעלמת תחת רגלי.
"את יודעת," המשיך, "הדבר הכי בטוח, עבורי, לעשות בקלטות האלה הוא לשלוח אותן להנהלת החברה."
הסתכלתי בו, פני בוערות מבושה. הוא נעץ מבט בחזה שלי. על המסך מאחוריו טוני הפשיט אותי.
"את תפוטרי, כמובן, ברגע שחבר המנהלים יראה מה יש בקלטות."
השפלתי מבט. הייתי מפוחדת מכדי לדבר. הבושה הכרוכה במה שדיבר עליו היתה בלתי נסבלת. נזכרתי שפעם פחדתי להיות מפוטרת כי גנבתי כסף מהחברה.
"הם ישלחו את הקלטות המקוריות לעורכי הדין, למקרה שתנסי לתבוע. יהיו העתקים, כמובן. אנשים יעבירו אותם מיד ליד שנים."
חזי עלה וירד כשהתנשמתי. לא יכולתי לדמיין משהו גרוע יותר.
"לא יפתיע אותי אם כמה מאלה יגיעו חזרה אלייך, או לבעלך, בזמן כלשהו בעתיד."
גנחתי בקול.
"קים," הוא אמר, "את נשואה, מה, עשר, אחת עשרה שנים?"
הנהנתי. הרגשתי שאני מתחילה לבכות. זה היה סיוט.
טוני, ראיתי, הפנה אותי אל המצלמה; התיישבתי עליו.
"יש לך שני ילדים?"
הנהנתי שוב, מנסה לא לראות את התמונות על המסך.
"את הולכת לכנסיה ביום ראשון?"
דמעות החלו לזלוג במורד לחיי. ראיתי את טוני מתחיל לחדור לתוכי; פני על המסך הביעו עונג.
"זה לא ישמח אותם, נכון?"
נענעתי את ראשי לשלילה בחוסר ישע. "אני... אני כל כך מתביישת," בכיתי. "בבקשה," אמרתי, "בבקשה אל תיתן לאף אחד לראות... לראות אותי ככה." הסתכלתי בוידאו. טוני מעך לי את השדיים; אני סובבתי את עצמי על הזין שלו.
"מה יחשבו עלייך בכנסיה, אחרי זה?" הוא שאל.
הנחתי להתייפחות קטנה להפלט.
"או בעלך? או הילדים?"
נשברתי ובכיתי. הייתי מבויישת להחריד, והתחלתי לפחד ממנו. "אני-אני צריכה את העבודה," בכיתי.
"קימברלי," הוא אמר, "אני יודע שאת צריכה אותה. אבל זו לא רק העבודה. זו את: בעלך, התדמית שלך... המשפחה שלך. את תפסידי הכל אם זה יצא החוצה, לא כן?" הוא עצר. זה היה כמו לקלף את העור בסכין חלודה.
"תעמדי."
הסתכלתי עליו. היה זכר כלשהו לחמלה בפניו. נעמדתי על רגלי, רועדת.
"הקלטות האלה שייכות לי עכשיו."
הסתכלתי בו, בניצוץ זעיר של תקווה. הוא עדיין נעץ לי עיניים בחזה.
"קימברלי," הוא לחש. "אני יכול לשמור את זה בסוד."
חייכתי אליו חיוך רועד.
"אבל אני תוהה, אולי יש משהו שתוכלי לעשות בשבילי?"
נשמתי עמוק. "הכל, מר ג'ונס," נשפתי, מקנחת את לחיי. "אני אעשה הכל."
"את באמת מתכוונת לזה?" הוא שאל.
הנהנתי בלהיטות. אני אעשה הכל.
"יפה," הוא אמר. הוא בהה בי. רועדת, הרמתי את היד אל החזה. ידעתי מה הוא רוצה שאעשה.
פתחתי את הכפתור העליון. הוא חייך. פתחתי את השני, וחיוכו התרחב. פתחתי את השלישי והרביעי, ואז את כולם. הסתכלתי למטה וראיתי את השדיים בולטים מהחזיה שלבשתי. יכולתי לחוש בפטמותי נלחצות אל הבד. נגעלתי מעצמי. לא יכולתי להאמין שהגוף שלי מגיב להשפלה החדשה הזאת.
"תמשיכי, קימברלי," הוא אמר בגסות, "אני רוצה לראות את הציצים שלך."
הורדתי את החולצה מכתפי והנחתי לה ליפול על הרצפה. פתחתי את החזיה. החזקתי אותה על החזה לרגע. עצמתי עיניים. הצצתי בחלון. היו אנשים ברחוב למטה. הנחתי גם לחזיה ליפול על הרצפה. הסתכלתי בטלוויזיה. קפצתי מעלה מטה על הזין של טוני עכשיו; תיכף אתחיל לגמור. המנהל טיהר את גרונו.
פתחתי את החצאית והנחתי גם לה ליפול לארץ.
ידעתי שהוא יכול לראות שהפטמות שלי קשות, ותהיתי אם הכוס שלי יבגוד בי גם הוא. כיסיתי את עצמי כברפלקס.
"מר ג'ונס," לחשתי, "בבקשה תן לי ללכת."
הוא חייך אלי. "קימברלי," אמר, "אני לא חושב שאת מבינה את המצב. כשאמרת שתעשי הכל, חשבתי שאת מתכוונת לזה. ואני מתכוון לנצל את זה." הוא הפסיק. הוא הציץ בסרט שמאחוריו. טוני גמר איתי; ירדתי ממנו עכשיו. התכווצתי לקראת מה שידעתי שיראו אותי עושה עכשיו.
"בואי נהיה ברורים בקשר לזה," הוא אמר. "אני מתכוון להשתמש בך; להשתמש בך איך שארצה, עד שאתעייף ממך; לעשות ממך בובת זיונים שלי, שרמוטת שפיך, שפחת מין. אם תמרי את פי במשהו, במשהו אחד, אני לא רק אשלח את הקלטות למטה החברה, אלא גם אדאג שכל מי שאת מכירה, כל אחד ואחד, יקבל עותק. את מבינה?"
התמוטטתי חזרה בכסאי, מתייפחת. זה היה אפילו יותר גרוע מכל מה שיכולתי לדמיין. "את יכולה לקרוא לי מאסטר," הוא צחק. במהרה למדתי שהוא התכוון לזה.
"את מבינה?"
הנהנתי באומללות.
"את מסכימה?"
עדיין בכיתי, אבל הצלחתי לומר, "אני-אני אעשה הכל. אבל ב-בבקשה, אל תיתן לאף-אף אחד לראות." התחננתי.
הוא הביט בי בוכה זמן מה. לאחר מכן שמעתי אותו מוריד את הקלטות מהשולחן. הוא אמר לי לעמוד, ועשיתי את זה. ראיתי שיש לו מצלמת וידאו על השולחן. "תתפשטי בשבילי, קימברלי." הסתכלתי במצלמה. "כן, אני עומד לצלם אותך, קימברלי, ולא, אין שום דבר מזויין שאת יכולה לעשות בקשר לזה. עכשיו... תורידי... את... התחתונים שלך!"
רציתי לבכות שוב, אבל הייתי מבועתת, והורדתי את התחתונים בשבילו. זה היה הדבר הכי משפיל שעשיתי עד עכשיו. הוא היה כמעט זר עבורי. ומאוד לא מושך. הוא היה מבוגר, מקריח ומכריס. הוא המשיך לצלם אותי זמן מה, עולה ויורד על גופי, כולל הפנים.
התביישתי לעמוד עירומה מולו, מבויישת בגלל כל הדברים שראה אותי עושה בסרט, מבויישת מהדברים שפחדתי שהוא יגרום לי לעשות עכשיו, אבל גם מבויישת ממה שעשה לי גופי. יכולתי להרגיש את עצמי תופחת ונרטבת בין הרגליים, והפטמות היו קשות ובולטות החוצה.
הוא הניח את המצלמה בזהירות בקצה השולחן, פונה אלי.
"קים", הוא אמר, "מעכשיו את הולכת להיות הזונה הפרטית שלי. את תעשי כל מה שאגיד לך. אני אשתמש בך איך שארצה. ואת לא תעשי בעיות. את מבינה?"
הנהנתי, משפילה את ראשי.
"תגידי לי את זה."
"אני אעשה כל מה... שתגיד לי לעשות. אני אהיה... אני אהיה ה.... הזונה הפרטית שלך. אתה תשתמש בי... איך שתרצה. אתה יכול לעשות לי מה שאתה רוצה."
"מאסטר." הוא אמר.
"מ-מאסטר..." אמרתי.
"טוב מאוד, קים." הוא הסתכל למטה בין הרגליים שלי. "אל תטפטפי לי על השטיח, כלבה." הוא צחק עלי.
הוא שאל אותי שאלות אישיות, על חיי המין שלי, החברים שלי, ובעלי. הוא שאל מה עשיתי בשביל כל אלה, ואמרתי לו. אמרתי לו שהייתי רק עם גבר אחד נוסף חוץ מטוני ומבעלי. הודיתי שנהניתי למצוץ לטוני, למרות שעשיתי את זה רק פעם או פעמיים בשביל בעלי. סיפרתי לו על ירח הדבש שלי. אמרתי לו שאף פעם לא היה לי אף אחד בתחת, למרות שטוני איים לעשות אותי שם. סיפרתי לו על כל הדברים שעשיתי בשביל טוני, כולל הפעם ההיא עם חברה שלו. כשהוא גמר, הרגשתי יותר זונה מאי פעם. אני זוכרת שקיוויתי שאף אחד ברחוב למטה לא יכול לראות אותי עומדת שם.
הוא הורה לי לעמוד ליד השולחן שלו. הוא לקח טוש וכתב "כוס" מעל לכוס שלי ו"שרמוטת-שפיך" על הירכיים. הוא אמר לי שאסור לי להזדיין עם בעלי יותר בלי רשות.
מפנה אלי את המצלמה, אמר לי לגעת בעצמי עד שאגמור. הופתעתי כמה קל זה היה, וכמה חזק גמרתי. כשסיימתי, הוא אמר לי לרדת על הברכיים ופתח את המכנסיים שלו. הוא חיכך את הזין בפנים ובציצים שלי. כששפיך התחיל לטפטף, הוא מרח אותו על שפתי. "תלקקי את השפתיים, כלבה," הוא פקד. עשיתי את זה. "תפתחי את הפה," הוא הורה, הכניס לי את הזין ואמר לי למצוץ. הוא סטר לי ואמר שאזהר עם השיניים. הוא לקח את הראש שלי בידיו מהשערות והתחיל לזיין לי את הפה. אפילו טוני אף פעם לא עשה אותי ככה. הוא סטר לי כשהתחלתי להחנק. כשגמר, הוא יצא החוצה, והשפיך לי על כל הפנים והשיער והציצים, וגם בפה. הוא התיז על הלחיים שלי, ובעיניים. הוא לקח את היד שלי ועיסה את השפיך לתוך העור. זה היה דביק ומגעיל וגרם לי להריח איום ונורא.
"תמשיכי לשפשף," הוא אמר. "את הולכת לצאת מפה ככה, ולעבוד כל היום עם השפיך שלי עלייך. אני לא רוצה שמישהו ידע, כך שכדאי שתעסי את זה פנימה."
עבדתי כל שארית היום עם השפיך של גרג על הפרצוף שלי, מנסה נואשות להמנע מלהתקרב לאנשים. ידעתי שאם אני יכולה להריח את זה עלי, גם אנשים אחרים יכולים. כשחזרתי הביתה רצתי למקלחת ושפשפתי את העור עד שהאדים. שכחתי מה הוא כתב עלי ובעלי כמעט ראה את זה. כשנגע בי במיטה, אמרתי לו שהמחזור שלי הקדים החודש.
בבוקר הבא, גרג קבע לי את החוקים. אסור היה לי להזדיין עם בעלי בלי רשות. הייתי צריכה להתקשר אליו וללחוש, "מאסטר, מותר לי לתת לבעלי לזיין אותי?"
הוא גרם לי ללבוש חצאיות, אבל תמיד בלי תחתונים. הייתי צריכה להוריד אותם ולשים בארנק. לעיתים קרובות נאלצתי לעשות את זה בקיוביקל שלי, מבועתת שמישהו יראה. אסור היה לי לומר לו "לא". קראתי לו "אדוני" בפומבי; "מאסטר" כשהיינו לבד. הייתי צריכה להתייחס אל עצמי כאל "הזונה שלך" או "השפחה שלך" כשדיברתי איתו.
הייתי צריכה לבקש רשות ללכת לשירותים בעבודה. אתם לא יכולים לדמיין כמה משפיל זה להתקשר לבוס בעבודה, וללחוש, "מאסטר, השרמוטה שלך צריכה לשירותים." התרגלתי כל כך לקרוא לו מאסטר, שהיה עלי להזהר לא לעשות זאת בפומבי.
הוא נהנה להביך אותי בציבור. פעם הוא גרם לי להשאיר את החולצה לא מכופתרת. הוא הכריח אותי ללבוש חזיית תחרה שבקושי כיסתה, וכל גבר בקומה בא "לדבר" איתי באותו היום. כולם הסתכלו לי בחזה. הנשים התחילו להתלחש מאחורי גבי.
היתה לו תנועת יד בה השתמש כדי לגרום לי לחשוף את עצמי בשבילו. היה עלי ללמוד להרים את החצאית, לפשק את הרגליים או להתכופף כשעשה את זה. בפעם אחרת הוא הכריח אותי להתחיל עם גבר בבנק אחד. הייתי צריכה לבקש ממנו להכניס לי אצבע בפגישה, לובשת חצאית, חצאית קצרה, ובלי תחתונים, הרגליים שלי פתוחות רחב מתחת לשולחן. הייתי אסירת תודה כשלא עשה את זה. אבל אחרי זה, ידעתי שהשמועות עלי מתפשטות. נשים התחילו להמנע מחברתי במשרד.
גרג היה גבר מבוגר, אבל הוא אהב להשפיל אותי אפילו כשלא הצליח "להגמיר אותי". הוא היה מעניש אותי על כל דבר קטן, או סתם כי בא לו. הוא אהב להסתכל בי בוכה. הוא צבט אותי, והפליק לי באיברים האינטימיים, וגרם לי להתחנן לרחמים. הוא היה קורא לי למשרד שלו רק כדי להפשיט אותי, ואז שלח אותי חזרה לעבודה.
הוא אהב לגרום לי להסתכל בקלטות בוידאו; לראות את עצמי מושפלת בוידאו כשהוא מביט בי גורמת לעצמי לגמור היה משפיל ביותר. היה עלי להתחנן בפניו להרשות לי להכניס את התחתונים שלי לפה, שהמזכירה שלו לא תשמע. הוא צילם כל מה שגרם לי לעשות, מוסיף עוד קלטות לאוסף. גרוע מכל, הוא ניסה להכניס אותי להריון בכוונה.
למרות שחיי במשרד הפכו לגיהנום מושלם, ניסיתי לשמור את שאר חלקיהם נורמליים ככל האפשר. עדיין הלכתי לכנסיה ולמקומות אחרים. טיפלתי בילדים. ניסיתי לטפל גם בבעלי, כמה שיכולתי, למרות שלא יכולתי להנות איתו במיטה יותר, יודעת שאני צריכה לדווח למאסטר מה עשיתי.
לבסוף הוא החליט שאין די בלשלוט בחיי המין שלי עם בעלי. הוא החליט להכניס השפלה ובושה לנישואי, כמו למקום עבודתי.
הוא הורה לי לבקש מבעלי לזיין אותי בתחת.
"הלילה," הוא אמר, "את תבקשי מבעלך שיפליק לך, ואז תתחנני שיזיין אותך בתחת." הייתי מזועזעת. הוא אמר שהסיבה שאני לא נהנית יותר מהסקס עם בעלי היה שהוא לא משפיל דיו עבורי.
הוא הורה לי ללבוש את החזיה והתחתונים הכי סקסיים שלי; לרדת על הברכיים, ולהתחנן שיתן לי מה שאמר שאני צריכה.
"תוודאי שהוא יפליק לך חזק מספיק. אני רוצה לראות סימנים על התחת שלך מחר. כשתהיי בטוחה שהוא עשה לך סימנים, תגידי לו שיש משהו שתמיד רצית שיעשה לך. משהו שהתביישת לבקש. תגידי לו שתמיד רצית להרגיש את הזין הקשה שלו בתחת שלך. הוא יזיין אותך שם, שרמוטה. תסמכי עלי."
בכיתי והתחננתי, אבל הוא היה נוקשה. אני חושבת שממש חירמן אותו לעשות ממני זונה לפני בעלי. הוא אמר שאם לא אעשה את זה, הוא ישכיר אותי לזרים.
באותו אחר צהריים, שלחתי את הילדים מהבית. התפשטתי ולבשתי את החזיה והתחתונים שמאסטר בחר. התחתונים נתלו ברפיון על לחיי התחת, וגילו יותר משהסתירו. זו היתה חזיית פושאפ, שקופה וחושפנית. כשבעלי הגיע הביתה מהעבודה פגשתי אותו בחדר השינה.
"מותק," אמרתי לו, מחליקה במהירות על ברכי, "אני רוצה לבקש ממך משהו." הוא בהה למטה אלי, המום לראות אותי כורעת עירומה למחצה, כמו זונה מושלמת. "אני-אני..." אמרתי, לא מצליחה לפגוש בעיניו, "אני צריכה שתפליק לי."
הרכנתי את ראשי בכלימה. היתה דממה לזמן שנדמה כנצח. ואז הוא התחיל להוריד את החגורה. שמחתי שהוא יצליף בי; החגורה בטוח תשאיר סימנים.
אחר כך ביקשתי ממנו שיזיין אותי בתחת. "מותק," אמרתי, "יש משהו שתמיד רציתי שתעשה לי..."
הופתעתי מהמהירות שבה הסכים. גם זה כאב, כמובן, אבל החנקתי את יבבותי, והצלחתי להתחנן שידפוק אותי חזק יותר. רציתי שיהנה מזה, אפילו אם אני לא יכולה. הרגיש לי נכון שהעונג שלו מכאיב לי.
אחרי זה נתתי לו לראות אותי נוגעת בעצמי עד שגמרתי, בפעם הראשונה.
הראיתי את הסימנים למאסטר שלי למחרת, וגם הוא היה מרוצה ממני. הוא אמר לי שהוא גאה בי, עכשיו כשבעלי "לימד אותי לקח." הוא אמר לי ללקק אותו עד שירטב, ואז זיין אותי גם הוא שם. לא נהניתי בכלל, למרות שהוא נתן לי לגעת בעצמי כשזיין אותי.
הוא אמר שאני צריכה לתת לבעלי לזיין אותי בתחת מתי שהוא רוצה, כי אני לא נהנית מזה.
זה היה משפיל להחריד. ידעתי שלעולם לא אתגבר על זה.
הדברים המשיכו ככה עוד חודשיים.
ואז בעלי גילה הכל.
תגובות מישראבלוג (במקור פורסם בשני חלקים):
just jo joey1986@hotmail.co.il (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=31335) , 23:24 17/12/2006:
פעם ראשונה אני חושבת, שאני מגיבה פה, אתה יודע שאני קוראת אבל אני לא חושבת שהגבתי עד עכשיו.
כתוב מדהים, עשה לי דיגדוגים.
שבוע טוב שיהיה.
נ.ב
לינקקתי אותך בבלוג שלי.
ג’ו.
פעם ראשונה אני חושבת, שאני מגיבה פה, אתה יודע שאני קוראת אבל אני לא חושבת שהגבתי עד עכשיו.
כתוב מדהים, עשה לי דיגדוגים.
שבוע טוב שיהיה.
נ.ב
לינקקתי אותך בבלוג שלי.
ג’ו.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 16:01 18/12/2006:
שבוע טוב גם לך, יקירה (: ותודה רבה. אלנקק בחזרה בפעם הבאה שאערוך.
שבוע טוב גם לך, יקירה (: ותודה רבה. אלנקק בחזרה בפעם הבאה שאערוך.
אורלנדו , 11:18 18/12/2006:
אתה חושב שזו אישה כתבה את זה?
כי אם כן, היא בטח soccer mom מהזן הגרוע ביותר.
בכל מקרה, סיפור טוב.
אתה חושב שזו אישה כתבה את זה?
כי אם כן, היא בטח soccer mom מהזן הגרוע ביותר.
בכל מקרה, סיפור טוב.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 16:04 18/12/2006:
האמת שאני חושב שסנדיה היא אשה, כן - ובהחלט, היא נשמעת (גם בסיפורים האחרים שלה שתרגמתי, כמו סיפור משטרתי ועוד אחד או שניים), כמו מישהי שמאוד, איך לומר, מנוסה בהוויית החיים הפרברית. מצד שני, אני סבור שהפרברים האמריקאיים, המושמצים כל כך, הם מקומות סקסיים להפליא (: כאילו, לא הסוקר מאמז דוקא, אבל את יודעת, רכבת הביתה בערב, ספסל מול ספסל, והיא יושבת לאו דוקא בצניעות, הפרברית, מנומנמת מעט אחרי יום עבודה, ותחתוניה לבנים-לבנים.
האמת שאני חושב שסנדיה היא אשה, כן - ובהחלט, היא נשמעת (גם בסיפורים האחרים שלה שתרגמתי, כמו סיפור משטרתי ועוד אחד או שניים), כמו מישהי שמאוד, איך לומר, מנוסה בהוויית החיים הפרברית. מצד שני, אני סבור שהפרברים האמריקאיים, המושמצים כל כך, הם מקומות סקסיים להפליא (: כאילו, לא הסוקר מאמז דוקא, אבל את יודעת, רכבת הביתה בערב, ספסל מול ספסל, והיא יושבת לאו דוקא בצניעות, הפרברית, מנומנמת מעט אחרי יום עבודה, ותחתוניה לבנים-לבנים.
אורלנדו , 12:19 19/12/2006:
אני חושבת שאתה קצת מפנטז :)
סוקר מאמז לא יסעו ברכבת גם אם העולם יתהפך.
אני חושבת שאתה קצת מפנטז :)
סוקר מאמז לא יסעו ברכבת גם אם העולם יתהפך.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:02 19/12/2006:
הרשיני לחלוק עלייך נמרצות, יקירתי - נגיד, סוקר מאם שגרה בקונטיקט, ונוסעת לעשות שופינג במנהטן, תיסע ברכבת!
(לפחות, הן נראות כמו סוקר מאמז, את יודעת, עם התחתונים הלבנים והכל)
הרשיני לחלוק עלייך נמרצות, יקירתי - נגיד, סוקר מאם שגרה בקונטיקט, ונוסעת לעשות שופינג במנהטן, תיסע ברכבת!
(לפחות, הן נראות כמו סוקר מאמז, את יודעת, עם התחתונים הלבנים והכל)
אורלנדו , 20:26 22/12/2006:
אני לא בטוחה כלל. אני דווקא מדמיינת אותה "עושה עניין" מלהיכנס עם ה-SUV שלה לתוך העיר, וכל זה. אבל זה בסדר מבחינתי, ל-SUV יש שיק סליזי משל עצמה.
אני לא בטוחה כלל. אני דווקא מדמיינת אותה "עושה עניין" מלהיכנס עם ה-SUV שלה לתוך העיר, וכל זה. אבל זה בסדר מבחינתי, ל-SUV יש שיק סליזי משל עצמה.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 21:10 23/12/2006:
יש מצב שהיא תבוא באוטו, נכון (גירד סווידריגאילוב במצחו) - את צודקת. אולי יותר הולם אותה אפילו מהרכבת. אבל העיקר שיש לה את החן הסליזי משלה, עם הבגדים היפים והנקיון הנוצץ והבטחון העצמי - שקשיותו עומדת ביחס הפוך לקושי פטמותיה, או לפחות כך נעים לחשוב.
יש מצב שהיא תבוא באוטו, נכון (גירד סווידריגאילוב במצחו) - את צודקת. אולי יותר הולם אותה אפילו מהרכבת. אבל העיקר שיש לה את החן הסליזי משלה, עם הבגדים היפים והנקיון הנוצץ והבטחון העצמי - שקשיותו עומדת ביחס הפוך לקושי פטמותיה, או לפחות כך נעים לחשוב.
ללא שמית dina_1@walla.com , 13:12 18/12/2006:
אווו...
אהבתי את הסיום המותח, את ה"המשך יבוא".
מעניין ומגרה.
בהחלט פורנו כתוב (ומתורגם ) היטב.
מה שכן, בהתחלה הוא הזכיר לי תרגום אחר שקראתי כאן,
השם עומד לי על קצה הלשון (:
גם כן עובדת ששוכבת עם אדם בכיר, רק שבסוף, אם אינני טועה, הוא מאשים אותה בגניבה, מאחר והכסף שהבטיח לה נעול במגירה,
או משהו כזה...
על כל פנים, בחירה משובחת (:
כיף מאוד לקרוא, כתמיד.
אווו...
אהבתי את הסיום המותח, את ה"המשך יבוא".
מעניין ומגרה.
בהחלט פורנו כתוב (ומתורגם ) היטב.
מה שכן, בהתחלה הוא הזכיר לי תרגום אחר שקראתי כאן,
השם עומד לי על קצה הלשון (:
גם כן עובדת ששוכבת עם אדם בכיר, רק שבסוף, אם אינני טועה, הוא מאשים אותה בגניבה, מאחר והכסף שהבטיח לה נעול במגירה,
או משהו כזה...
על כל פנים, בחירה משובחת (:
כיף מאוד לקרוא, כתמיד.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 16:05 18/12/2006:
את צודקת לחלוטין - העלילה באמת דומה מאוד, כאן ובעוד סיפורים, שכן יש מספר מועט למדי של דרכים לדמיין מישהי המובאת, בעל כורחה פחות או יותר, למצב בו נכפית עליה כניעות מינית (ואם מדובר בסיפורים כאן בבלוג, היא גם נהנית מזה, הזנזונת).
תודה רבה על המחמאות (: כיף לתרגם לכן, כתמיד.
את צודקת לחלוטין - העלילה באמת דומה מאוד, כאן ובעוד סיפורים, שכן יש מספר מועט למדי של דרכים לדמיין מישהי המובאת, בעל כורחה פחות או יותר, למצב בו נכפית עליה כניעות מינית (ואם מדובר בסיפורים כאן בבלוג, היא גם נהנית מזה, הזנזונת).
תודה רבה על המחמאות (: כיף לתרגם לכן, כתמיד.
פטאל , 20:31 20/12/2006:
אפשר להגיד שהיה עדין מדי לטעמי ולא לצאת זנזונת מושחתת בעצמי?
אבל תרגום מעולה, כתמיד.
אפשר להגיד שהיה עדין מדי לטעמי ולא לצאת זנזונת מושחתת בעצמי?
אבל תרגום מעולה, כתמיד.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 21:12 23/12/2006:
עדין, בהחלט - הפרקים הבאים, כפי שבודאי שמת לב, עדינים פחות.
אבל לא, אי אפשר (מצד שני, מכפת לך לצאת זנזונת מושחתת? זה פה בורדל, פראוליין!)
ותודה רבה (:
עדין, בהחלט - הפרקים הבאים, כפי שבודאי שמת לב, עדינים פחות.
אבל לא, אי אפשר (מצד שני, מכפת לך לצאת זנזונת מושחתת? זה פה בורדל, פראוליין!)
ותודה רבה (:
פטאל , 21:18 23/12/2006:
כנראה שיצאתי זנזונת...
וכן, ממש לא עדין. ממש ממש לא עדין. אפילו קצת אכזרי מדי לטעמי כי היא לא נהנית. שמתי עכשיו לב לכך שאני נעה בקיצוניות בתגובותי אליה. אולי אתה הפנית את תשומת לבי בכך שענית על התגובה לסיפור מלפני שבוע כשהעלית את החלק של השבוע.
סווידרי, אתה ערמומי :)
כנראה שיצאתי זנזונת...
וכן, ממש לא עדין. ממש ממש לא עדין. אפילו קצת אכזרי מדי לטעמי כי היא לא נהנית. שמתי עכשיו לב לכך שאני נעה בקיצוניות בתגובותי אליה. אולי אתה הפנית את תשומת לבי בכך שענית על התגובה לסיפור מלפני שבוע כשהעלית את החלק של השבוע.
סווידרי, אתה ערמומי :)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 21:47 23/12/2006:
הומ, הומ (גיחך המתרגם בערמומיותו הרגילה).
הומ, הומ (גיחך המתרגם בערמומיותו הרגילה).
תאווה. (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=106751) , 19:13 22/12/2006:
מצויין, מחכה בקוצר רוח להמשך. :)
מצויין, מחכה בקוצר רוח להמשך. :)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 21:12 23/12/2006:
הנהו פה (:
הנהו פה (:
יהונתן ההולך , 00:41 24/12/2006:
סויינ, לפעמים אתה נשמע נורא מכאן ולפעמים אתה מסגיר את הריחוק. clearing his throat הוא כמובן "כחכח בגרונו", ולא "ניקה" המילולי.
סויינ, לפעמים אתה נשמע נורא מכאן ולפעמים אתה מסגיר את הריחוק. clearing his throat הוא כמובן "כחכח בגרונו", ולא "ניקה" המילולי.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 00:57 24/12/2006:
הכל תלוי למה אנו מתכוונים באומרנו "ריחוק", לא כן? (:
האמת היא שאני נוטה לאינגלוזים מילוליים גם מטבעי (איני מהטהרנים כלל, ותרגומיו עתירי היידישיזמים של אריה אהרוני לשלום עליכם, למשל, נושאים בעיני חן רב), וגם בשל המהירות הרשלנית המאפיינת את התרגומים לבלוג. במקרה זה, מכל מקום, התכוונתי בהחלט ל"טיהר את גרונו" - צירוף שכיח למדי בתרגומים לעברית אשר הולם לטעמי את המשפט, גם בקריאה חוזרת, יותר מכחכוח.
הכל תלוי למה אנו מתכוונים באומרנו "ריחוק", לא כן? (:
האמת היא שאני נוטה לאינגלוזים מילוליים גם מטבעי (איני מהטהרנים כלל, ותרגומיו עתירי היידישיזמים של אריה אהרוני לשלום עליכם, למשל, נושאים בעיני חן רב), וגם בשל המהירות הרשלנית המאפיינת את התרגומים לבלוג. במקרה זה, מכל מקום, התכוונתי בהחלט ל"טיהר את גרונו" - צירוף שכיח למדי בתרגומים לעברית אשר הולם לטעמי את המשפט, גם בקריאה חוזרת, יותר מכחכוח.
מרג’ , 17:10 24/12/2006:
קרא לי זנזונת טפשונת, אבל אני נוטה לא להתרשם מקוראים שמקפידים על נכונות התרגום בזמן שהם קוראים טקסטים מסוג זה
קרא לי זנזונת טפשונת, אבל אני נוטה לא להתרשם מקוראים שמקפידים על נכונות התרגום בזמן שהם קוראים טקסטים מסוג זה
אנה , 13:57 25/12/2006:
אני יכולה לקרוא לך גם?
-מה נסגר, פוסטמונת לא מספיק לך?-
אני יכולה לקרוא לך גם?
-מה נסגר, פוסטמונת לא מספיק לך?-
מרג’ , 17:04 25/12/2006:
אהממ
כן. אבל עד שאני אשטוף ידיים אני לא באה. לא נעים.
אהממ
כן. אבל עד שאני אשטוף ידיים אני לא באה. לא נעים.
אנה , 19:23 25/12/2006:
חשבתי שקודם את באה אחר שוטפת ידיים. אבל תמיד ליגלגו על הרגלי ההגיינה המוקפדים שלי.
חשבתי שקודם את באה אחר שוטפת ידיים. אבל תמיד ליגלגו על הרגלי ההגיינה המוקפדים שלי.
א , 23:06 25/12/2006:
אני עם יהונתן. במיוחד לאור העובדה שבחרת באפשרות ביניים. כלומר, אני מבינה למה "כחכח בגרונו" נשמע מצוץ מן הספרות. אבל בשפת הדיבור אף אחד לא אומר טיהר את גרונו. הוא יכול להגיד כחכח, הוא יכול להגיע השתעל, הוא יכול להגיד ניקה את הגרון. אבל טיהר?
בלי קשר, תמיד תהיתי מה הקטע עם השפיך. אני לא חושבת שאני אחוש הנאה גדולה מכך שאני אדע שמישהו בעולם מסתובב עם הברטולין שלי עליו.
אני עם יהונתן. במיוחד לאור העובדה שבחרת באפשרות ביניים. כלומר, אני מבינה למה "כחכח בגרונו" נשמע מצוץ מן הספרות. אבל בשפת הדיבור אף אחד לא אומר טיהר את גרונו. הוא יכול להגיד כחכח, הוא יכול להגיע השתעל, הוא יכול להגיד ניקה את הגרון. אבל טיהר?
בלי קשר, תמיד תהיתי מה הקטע עם השפיך. אני לא חושבת שאני אחוש הנאה גדולה מכך שאני אדע שמישהו בעולם מסתובב עם הברטולין שלי עליו.
קיקה , 18:38 24/12/2006:
"מנוגד למדיניות החברה"! אהבתי..
"מנוגד למדיניות החברה"! אהבתי..
ללא שם , 09:56 25/12/2006:
מסכים לגמרי עם מרג’. למרות אהבתי לשפה האנגלית לא נכנס ל"נכונות" התרגום. הטקסט מעניין, קולח ומגיעות תשבוחות לסיווד על בחירת הטקסט לתרגום,
לא פחות מהתרגום עצמו. או בקצרה: מחרמן לאללללה.
מסכים לגמרי עם מרג’. למרות אהבתי לשפה האנגלית לא נכנס ל"נכונות" התרגום. הטקסט מעניין, קולח ומגיעות תשבוחות לסיווד על בחירת הטקסט לתרגום,
לא פחות מהתרגום עצמו. או בקצרה: מחרמן לאללללה.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 19:12 25/12/2006:
תודה רבה (:
אני דוקא אוהב להתדיין על תרגומים - כאילו, זה משעשע בתכלית, אין מה לומר, הדיון בדקויות מילוליות בהקשרים כה מגונים+חוטאים, אבל בהשתדלי (כיכולתי הצנועה, שהרי איני מתרגם מקצועי) להיענות לקונבנציות מקובלות של שפה ותרגום - אני שש לדון בהבדל טיהור הגרון המאונגלז ובין הכחכוח המקומי, למרות העובדה שבעוד הגיבור מכחכח, עוסקת הגיבורה בטפטוף "כמו כלבה" על שטיח משרדו - ואולי בשל עובדה זו, דוקא (:
תודה רבה (:
אני דוקא אוהב להתדיין על תרגומים - כאילו, זה משעשע בתכלית, אין מה לומר, הדיון בדקויות מילוליות בהקשרים כה מגונים+חוטאים, אבל בהשתדלי (כיכולתי הצנועה, שהרי איני מתרגם מקצועי) להיענות לקונבנציות מקובלות של שפה ותרגום - אני שש לדון בהבדל טיהור הגרון המאונגלז ובין הכחכוח המקומי, למרות העובדה שבעוד הגיבור מכחכח, עוסקת הגיבורה בטפטוף "כמו כלבה" על שטיח משרדו - ואולי בשל עובדה זו, דוקא (:
כבר לא נזיר , 09:57 25/12/2006:
הי, יש לי שם. הוא פשוט נמחק....מהתגובה הקודמת.
הי, יש לי שם. הוא פשוט נמחק....מהתגובה הקודמת.
מרג’ , 16:59 25/12/2006:
ברגע שאתה מסכים לגמרי איתי
לא משנה אם יש לך שם או לא
:)
ברגע שאתה מסכים לגמרי איתי
לא משנה אם יש לך שם או לא
:)
יוד , 15:47 30/12/2006:
גמרתי עוד לפני שהוא מפליק לה. תודה. http://israblog.nana.co.il/moodicons/blink.gif";>
גמרתי עוד לפני שהוא מפליק לה. תודה. http://israblog.nana.co.il/moodicons/blink.gif";>
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 22:22 30/12/2006:
לעונג (:
לצערי, לא אספיק להעלות את החלק הבא היום, אך אשתדל לעשות משהו בעניין בימים הקרובים ממש.
לעונג (:
לצערי, לא אספיק להעלות את החלק הבא היום, אך אשתדל לעשות משהו בעניין בימים הקרובים ממש.
