"זאת אשתי, ג'ו."
"מה שלומך." מאוד מכובד.
"אני רוצה לזיין אותך," אמרתי.
אף אחד לא היה קרוב מדי אלינו.
תדהמה והלם. בוהה בי.
"מה?!"
15/10/2005 14:16:00
התרגומים בבלוג מכילים תיאורים אירוטיים מפורשים, גסויות וקטעים בוטים העלולים לפגוע ברגשות קוראים מסויימים. אלה מכם הממשיכים לקרוא מצהירים בעשותם כן שמלאו להם 18, ושחוקי המדינה בה הם נמצאים מתירים להם קריאת סיפורים גסים במיוחד. תהנו!
ו.פ. וידלר הוא אולי הכותב הפורנוגרפי הכי בוטה שאני מכיר, סיפוריו עוסקים בצדדיה האפלים משחור של המיניות, וחלקם מרתיעים ביותר. חרף זאת, מדובר בטקסטים חריגים בעוצמתם, הכתובים בדרך כלל בצורת דיאלוג וזכו להערצה ומחוות רבות: "היי, זאת ג'יימי", למשל, נכתב במוצהר כמחווה לדיאלוגים של וידלר. "חזירונת" הוא לטעמי הטוב בסיפוריו ורחוק מלהיות הקשה שבהם – ועדיין, בוטה מאוד מאוד. למרות שיש לשער שיהיו פה ושם קוראות שתמשוכנה כתף תמהה בתגובות או במייל, ותאמרנה שזה לא מי יודע מה גס במיוחד, אשאר בדעתי – בעצם, אם איכותו לא היתה כה ברורה (ספרותית, זה אולי הפורנו הכי טוב שקראתי, במיוחד הדיאלוג עם רעיית הדיפלומט במסיבה המאוד-מכובדת), לא הייתי מעלה בדעתי להעלותו.
הסיפור כתוב היטב, מה שמוסיף להילתו המייראת, אמין פסיכולוגית (אולי, במקרה הזה, פסיכופטית) ושופע אלימות קשה, השפלה קיצונית שאינה מרצון ונהרות דמעות. אם אינכן רוצות לקרוא (ואני מבין לליבכן) פשוט דלגנה – ואף יפה תעשו, שכן זכורנה זכור, "בייבי במבי" הוא חתיכת עוגת תפוחים של סבתא ליד הדבר המזויין הזה. ראו נא כי הוזהרתן!
ברצינות.
ברצינות.
נאלצתי לחלק את הסיפור לכמה חלקים, כי המערכת של ישראבלוג לא מסוגלת לאכול קובץ ארוך מדי – לא בנפח, הכוונה, ממש באורך! כאילו, בגלל שזה דיאלוג. את החלק האחרון נמנעתי מלהעלות, כי הוא עוד גרוע בהרבה ומערב בפועל ממש את האבא שלה, מגלבים, סיגריות בוערות ושאר תענוגות שנויים במחלוקת. אם מישהי רוצה בו, היא מוזמנת לכתוב מייל ולהביע במפורש את רצונה זה, המפוקפק. מיותר לציין כי יהיה לי לעונג פרוורטי לשלוח, נכון?
(-:
M/F MM/F nc? viol bd humil ws
בוטה ביותר (ועוד קצת. יותר מכל מה שיש בבלוג. קראו את האזהרות לעיל!)
ממש בטוח/ה?
טוב, נו.
"היא תעשה כל מה שתרצה," אמרתי. "נכון, ג'ו."
"אלוהים, לא," אמרה ג'ו. "אל תעשה לי את זה."
"תגידי לו," אמרתי.
"בבקשה, אלוהים, בבקשה."
"תגידי לו, זונה. תגידי לו, חזירונת קטנה."
"ג’יזס," אמר בראד.
"אמרתי לך," אמרתי.
"אבל היא מדהימה. היא פצצה מזויינת."
"אני יודע," אמרתי. "את שומעת, חזירונת? תגידי תודה."
"אוה אלוהים בבקשה בבקשה אלוהים המתוק...."
"חתיכת זונה. זונה קטנה ומטומטמת. זה לא מה שאת? תגידי לו."
"תודה." אמרה ג'ו.
"תגידי שאת זונה."
"אני..."
"אני מחכה, חזירונת."
"אני זונה."
"את תעשי מה שנרצה."
"אני..."
"תגידי, חזירונת."
"אני אעשה מה שתרצו."
"את לא יכולה לשלוט בזה, נכון חזירונת."
"נכון."
"תגידי את זה."
"אני לא יכולה לשלוט בזה."
"מה אתה רוצה שהיא תעשה, בראד," אמרתי.
"ג’יזס," אמר בראד.
"תשאלי אותו את, זונה," אמרתי לג'ו.
"אני לא יכולה." אמרה ג'ו.
"בטח שאת יכולה. את יודעת שאת יכולה. את יודעת שתעשי את זה. נכון, חזירונת?"
"לך לעזאזל."
"מה?"
"כן."
"כן מה?"
"כן, אני אעשה את זה."
"תעשי מה?"
"אשאל אותו."
"תשאלי אותו מה, חזירונת?"
"אם הוא רוצה שאני.. אעשה את זה."
"תעשי מה, זונה?"
"אוריד את הבגדים."
"בסדר. תשאלי אותו."
"אתה..."
"קוראים לו בראד," אמרתי.
"בראד," אמרה ג'ו. "אתה רוצה שאני..."
"תפסיקי לבכות." אמרתי.
"אני לא יכולה."
תפסתי אותה בשיער. הוא היה כהה וקצר. משכתי את הראש שלה אחורה חזק. "את יכולה עכשיו," אמרתי.
"כן. סליחה."
"תעשי את זה."
"בסדר."
"תשאלי אותו עכשיו."
"אתה..."
"יש לו שם."
"בראד... אתה רוצה שאני... אוריד את הבגדים."
"ג’יזס קרייסט," אמר בראד.
"זונה קטנה." אמרתי.
"היא תעשה כל דבר?" אמר בראד.
"חרא," אמרתי. "מה אתה צריך, הצהרה נוטריונית? אז יש לך. ג'ו נוטריונית, נכון חזירונת?"
"כן."
"לעזאזל."
"כן, ג'ו שלנו היא חזירונת נורא חכמה. מאוד מלומדת. בוגרת קולג'. הרבה שכל מזויין. זה לא ככה, זונה?"
"כן."
"אבל כל זה לא משנה בכלל כשאני בסביבה. זה משנה, חזירונת?"
"לא."
"לא. נכון. כי כשאת איתי את סתם זבל. כל השכל שלך שווה לתחת. זה לא ככה, זונה?"
"כן."
"כן מה."
"כן, זה ככה."
"תגידי את זה."
"כל השכל שלי שווה לתחת כשאני איתך."
"אז כן, בראד, חתיכת מפגר, היא תעשה כל דבר. מה אתה רוצה? אתה רוצה שהיא תמצוץ לך את הזין? זה העניין? אתה רוצה שהחזירונת הקטנה והיפה תרד על הברכיים ותכניס את הזין שלך בפה החכם שלה ותמצוץ עד שתגמור לה בגרון? היא תעשה את זה בשבילך. לא תעשי את זה, זונה?"
"תפסיק... למען השם... תפסיק..."
"לא תעשי את זה, זונה?"
"כן."
"כן מה?"
"כן, אני אעשה. כן. אני אעשה את זה. אתה רוצה שאני אגיד את זה?"
"את יודעת שאני רוצה. את כבר יודעת את זה. נכון?"
"כן."
"תגידי את זה."
"זה לא מה שאני רוצה," אמר בראד.
"מה?"
"אני מתכוון, ג’יזס, ברור שכן, אבל... לא ישר בהתחלה. אוקיי?"
"יש לנו את כל הזמן שבעולם. נכון, חזירונת. את לא הולכת לשום מקום, נכון? את נשארת פה כמה זמן שאני ארצה שתישארי. כמה זמן שזה ייקח. כמה זמן שייקח לך לעשות כל מה שבראד רוצה. וכל מה שאני רוצה. ובשבילנו לעשות לך כל מה שנרצה. כמה שנרצה. את תישארי ותספגי את כל זה, ותעשי את כל זה, ואת תמותי על זה. על הכל. זה לא נכון, ג'ו? זה לא נכון, זונה? זה לא נכון, חזירונת קטנה?"
"אלוהים."
"תפסיקי לבכות."
"לא יכולה."
"את יכולה עכשיו?" אמרתי.
ג'ו גנחה בשקט. אני גרמתי לזה.
"את יכולה?" אמרתי.
"כן," אמרה ג'ו. "אני מצטערת," אמרה ג'ו. "בבקשה לא," אמרה ג'ו. "אני אפסיק."
"יופי,"אמרתי.
"אוה מאמא," אמר בראד.
"אז מה אתה רוצה שהיא תעשה קודם?"
"אני רוצה שהיא..."
"תגיד כבר, בשם אלוהים."
"אני רוצה שהיא תנשק אותי," אמר בראד.
"זהו?"
"להתחלה. אני מתכוון שבא לי על הפה הזה, אוקיי? אני מתכוון שאני רוצה שהיא תנשק אותי. ג’יזס..."
"בסדר. בסדר, טוב. זה מה שאתה רוצה, זה מה שתקבל. לא ככה, חזירונת?"
"כן..." אמרה ג'ו.
"לכי אליו, זונה. ותנשקי אותו. את מבינה? תנשקי אותו כמו שלא נישקו אותו בחיים. למעשה, תנשקי אותו כמו שלא נישקו אף אחד אי פעם. אני רוצה שזו תהיה הנשיקה הכי גדולה בהיסטוריה. אני רוצה שתכניסי לתוכה את כל מה שיש לך. את מבינה, זונה? אני רוצה שהוא יגמור מהנשיקה המזויינת. את קולטת? חזירונת?"
"כן."
"כן מה?"
"כן. אני קולטת. כן."
"תעשי את זה."
ג'ו עשתה את זה.
בראד גמר.
זו היתה רק ההתחלה.
*
פגשתי אותה במסיבה. אירוע רשמי. היא לבשה שמלת ערב חשופת כתפיים. שיער שחור קצר. שופעת. צוחקת. אשת שגריר. זו היתה מסיבה מאוד מכובדת.
"זאת אשתי, ג'ו."
"מה שלומך."
מאוד מכובד.
"אני רוצה לזיין אותך," אמרתי.
אף אחד לא היה קרוב מדי אלינו.
תדהמה והלם. בוהה בי.
"מה?!"
"אני רוצה לזיין אותך. עכשיו."
"אתה – אתה לא יכול לדבר איתי ככה!"
"הרגע דיברתי. נעלה למעלה."
"אתה בטח משוגע. שלום."
"אל תלכי."
"למה לא?"
"את לא רוצה ללכת."
"אני לא?"
"לא."
"מה אתה חושב שאני?"
"אני חושב שאת זונה," אמרתי.
בוהה בי. לא מאמינה. "מה?"
"אני חושב שאת זונה. זה לא נכון?"
בוהה.
"מבפנים," אמרתי. "הכי עמוק. אף אחד לא יודע. בעלך לא יודע. החברים שלך לא יודעים. אבל אני יודע."
"אתה... אתה לא יכול..."
"אני כן. ואני אעשה את זה. אני רוצה לזיין אותך עכשיו. למעלה."
"אני... בעלי... אני לא בוגדת... אף פעם..."
"עד עכשיו," אמרתי. "זונה."
"תפסיק..."
הושטתי יד לגעת בפנים שלה. היא התרחקה, מביטה לצדדים. נגעתי לה בפנים. מלטף.
"זונה," אמרתי.
"לא." מתנשמת.
"למעלה," אמרתי. "עכשיו."
"אני לא יכולה..."
"הייתי רוצה שתזחלי במדרגות," אמרתי.
"אוה."
"על ארבע כמו חיה."
"לא, אל..."
"אבל את לא יכולה לעשות את זה עכשיו. אז פשוט תלכי."
"בבקשה," היא אמרה.
"לכי," אמרתי. "למעלה. תמצאי חדר. אני אבוא אחרייך."
"למה?" בולעת אוויר. "אלוהים, למה?"
"כי את זונה." אמרתי.
"לא."
"כן."
"אוה לא."
"את יודעת את זה."
"לא."
"אני יודע את זה."
"אלוהים."
"תגידי את זה."
"אוה, אלוהים."
"תגידי את זה."
"אני זונה."
"כן. תעלי למעלה."
"בעלי..."
"שיזדיין."
"אוה."
"אבל קודם תזדייני איתי."
"אוה."
"לכי."
היא הלכה.
למעלה היא נשענה על קיר. באתי אליה.
"אני לא יודעת למה אני עושה את זה," אמרה ג'ו.
שמתי לה יד על הפנים.
"את לא יכולה להתנגד לזה," אמרתי.
"אלוהים שלי..."
ליטפתי לה את הפנים.
"אל תכאיב לי," היא אמרה.
ליטפתי לה את הגוף.
היא התנשמה.
"תראי לי את הציצים שלך," אמרתי.
"בן זונה אחד," היא אמרה.
סחטתי לה את החזה חזק.
נשיפה חדה. נעמדת על קצות האצבעות.
"לא, די, אלוהים..."
"תהיי זונה קטנה טובה," אמרתי.
"אלוהים... אתה חיה..."
"גם את. רדי."
"מה?"
"למטה. על ארבע. עכשיו."
"אבל - -"
סטרתי לה.
היא ירדה.
"את חיה עכשיו," אמרתי. "נכון?"
"כן," אמרה ג'ו.
"תגידי את זה."
"אני חיה."
"כלבה. לא. חזירה. זה מה שאת. חזירה קטנה. תגידי את זה."
"בבקשה..."
"תגידי את זה."
"אני חזירה."
"תזחלי בשבילי, חזירונת."
"אוה."
"תעשי את זה."
היא עשתה את זה.
זוחלת.
"חזירונת קטנה," אמרתי. "תגידי אוינק."
"בבקשה... אלוהים..."
"תגידי אוינק, חזירונת."
"אני..."
"תגידי."
"אוינק," היא אמרה.
"תגידי שוב."
"אוינק."
"שוב."
"אוינק."
"תמשיכי להגיד את זה. אל תפסיקי."
"אוינק," אמרה ג'ו. "אוינק. אוינק. אוינק." היא בכתה. "אוינק."
"תפסיקי לבכות."
"לא יכולה."
שלחתי יד למטה ותפסתי את השיער שלה ומשכתי את הראש אחורה עד הסוף. ג'ו התנשפה וגנחה.
"תפסיקי לבכות."
"בסדר. בסדר."
"תגידי אוינק."
"אוינק," היא אמרה. "אוינק."
"תעמדי."
היא נעמדה. היא רעדה.
היא היתה שלי.
"את תעשי כל מה שאני אגיד," אמרתי. "נכון, חזירונת?"
"כן."
"תמיד."
"כן."
"כל מה שאגיד. כל מה שארצה."
"כן."
"בכל זמן, בכל מקום."
"כן."
"תראי לי את הציצים שלך."
רועדת. לא מסתכלת עלי. גונחת. ג'ו פתחה את הרוכסן של השמלה והורידה את החלק העליון. החזיה היתה חלק מהשמלה. השדיים שלה היו חשופים.
הפטמות היו קשות ועומדות.
"זונה מלוכלכת," אמרתי.
"כן," אמרה ג'ו.
"אני אזיין אותך."
"אני יודעת."
"את רוצה את זה."
"בבקשה..."
"תגידי את זה."
"אני רוצה את זה."
"את רוצה מה?"
"שתזיין אותי."
"תורידי הכל."
היא הורידה הכל.
"יש לך גוף שנועד לזיונים."
"כן."
"הוא שלי."
"הוא שלך."
"איפה את רוצה שאזיין אותך?"
"מה?"
"זונה מטומטמת."
"בבקשה."
"התשובה היא, איפה שתרצה," אמרתי. "תגידי את זה."
"איפה שתרצה."
"את לא חושבת שאני אזיין אותך רק בכוס, נכון?"
"אוה, אלוהים..."
"אני אזיין אותך בתחת."
"אוה..."
"תגידי את זה."
"אתה תזיין אותי בתחת."
"אני אזיין אותך בפה."
"אתה תזיין אותי בפה."
"אני אעשה לך מה שאני רוצה."
"אתה תעשה לי מה שאתה רוצה."
"ואת תמותי על זה."
"ואני..."
"תגידי."
"אני אמות על זה."
"תגידי אוינק."
"אוינק."
"שוב."
"אוינק."
"שוב."
"אוינק."
"שוב."
"אוינק. אוינק. אוה אלוהים... אוינק..."
*
"אף פעם לא הזדיינת עם בעלך ככה," אמרתי. "נכון?"
"אף פעם."
"הלילה את תזדייני איתו ככה."
"מה?"
"אני רוצה שתזדייני עם בעלך הלילה בדיוק איך שהזדיינת איתי עכשיו."
"אוה אלוהים... בבקשה..."
"ואז אני רוצה שתמצצי לו את הזין לפחות חצי שעה, ותבלעי את השפיך שלו בגרון המתוק שלך, חזירונת."
"אני לא יכולה... בבקשה, אני לא יכולה..."
"למה לא?"
"בעלי... אלוהים..."
"את תעשי מה שאני אומר. נכון?"
"אני..."
"ג'ו," אמרתי. ואז עשיתי לה משהו.
"ג’יזס!" אמרה ג'ו.
"שוב?"
"לא. לא. לא..."
"אני אנסה שוב. את תעשי מה שאני אומר. נכון?"
"כן. אוה כן. כן."
"כל דבר. תמיד."
"כן."
"תגידי לי מה תעשי עם בעלך הלילה."
"אני אזדיין איתו." היא בכתה.
"איך?"
"כמו שהזדיינתי איתך."
"ו?"
"ואני אמצוץ לו את הזין לפחות חצי שעה."
"אני צריך לזרז אותך שוב?"
"לא. בבקשה. אני מצטערת. ואני... אני אבלע את כל השפיך שלו. עמוק בגרון שלי."
"חזירונת."
"מה?"
"תלקקי לי את התחת."
"אוה."
"זה יעמיד לי שוב, וכשיעמוד לי אני אזיין לך את הפרצוף. שוב."
"אוה."
"את תאהבי את זה, נכון, חזירונת?"
"כן."
"איזו חזירונת טובה. איזו זונה קטנה וטובה. יותר עמוק, זונה. כל הכבוד."
דפיקה בדלת.
"אלוהים," אמרה ג'ו.
"אל תפסיקי," אמרתי. "פשוט תמשיכי מה שאת עושה."
"אבל - -"
"עכשיו."
ג'ו המשיכה לעשות את זה.
"מי זה?" אמרתי.
"תסלח לי... זה פיליפ דונסטן. אני מחפש את אשתי. אולי ראית אותה?"
"אלוהים," אמרה ג'ו.
"אמרתי לך לא להפסיק." משכתי בשערות ושמתי את הפה המתנשף שלה איפה שהיה קודם. "היא עסוקה," אמרתי לדלת.
"מה?"
ג'ו גנחה בשקט.
"אמרתי שאשתך עסוקה. היא תרד למטה עוד מעט."
"אני לא - - מה היא עושה?"
"מוצצת לי את הזין," אמרתי.
ג'ו השמיעה צליל התנשפות פרוע. לא נתתי לה לזוז.
"אני - - מה אמרת?"
"לך מפה."
צלילים מתכתיים. הידית של הדלת. "תן לי להכנס!"
"זה נעול," אמרתי. "לך מפה. ג'ו עסוקה."
"ג'ו! ג'ו! את שם?"
ג'ו התייפחה.
"תגידי לו שילך מפה," אמרתי.
"אלוהים... אלוהים שלי..."
"ג'ו??"
"תגידי לו."
"פיליפ..."
"ג'ו?"
"לך - - לך מפה," אמרה ג'ו.
"ג'ו, מה את - - "
"פיליפ, למען השם..."
"מה הולך פה? ג'ו? מה את עושה?"
"תגידי לו," אמרתי.
"מה??"
"תגידי לו מה את עושה."
"לא."
"תגידי לו."
"לא. בבקשה."
"ג'ו."
"אני לא יכולה... למען..."
"תעשי את זה."
"ג'ו!!"
"פיליפ, אני - - אני עסוקה... בבקשה..."
"תנו לי להכנס! אני נכנס!"
רעשים ודפיקות.
"תגידי לו," אמרתי.
"פיליפ..."
"מה?"
"אוה אלוהים," אמרה ג'ו. "בן זונה אחד."
"תגידי לו."
"מי שם איתך? ג'ו?"
"גבר." אמרה ג'ו.
"מה?"
"גבר, פיליפ." היא התחננה בעיניים. משכתי לה בשערות. "אני פה עם גבר," היא אמרה.
"מה - - מה את עושה?"
"איזה מפגר," אמרתי. "תגידי לו."
"אתה הורס לי את החיים," אמרה ג'ו.
"נכון. תגידי לו."
"אני - - מוצצת לו את הזין," אמרה ג'ו.
"עכשיו תעשי את זה."
ג'ו עשתה את זה.
"ג'ו!!! אלוהים... מה..."
ג'ו מצצה לי והתייפחה.
"תגידי לו שהזדיינת איתי כמו ארנבת."
"בן זונה מלוכלך אחד."
"תגידי לו."
"הזדיינתי איתו כמו ארנבת," אמרה ג'ו.
שקט.
"תגידי לו שאת זונה."
"אני זונה."
"תגידי לו שאת חזירה."
"אני חזירה."
"תגידי אוינק."
"אוינק."
"יותר חזק."
"אוינק!"
"תשאלי אותו אם הוא עדיין רוצה להכנס."
"בבקשה לא..."
"ג'ו."
"כן."
"את שייכת לי עכשיו."
"אני יודעת."
"את לא יכולה לעשות כלום."
"אני יודעת."
"זו אשמתך."
"כן."
"את יכולה להפסיק את זה אם את רוצה."
ג'ו לא אמרה כלום.
"אבל את לא תעשי את זה."
שום דבר.
"נכון?"
"נכון."
"כי את צריכה את זה."
"אוה, אלוהים."
"את שונאת את זה אבל צריכה את זה."
"כן."
"אפילו שזה הורס לך את החיים."
"כן."
"אז את עושה מה שאני אומר."
"כן."
"כל מה שאני אומר."
"כן."
"אני לא צריך להכאיב לך."
"לא."
"אבל לפעמים אני רוצה להכאיב לך."
"אני יודעת."
"וגם את רוצה שאני אכאיב לך."
"לא."
"כן."
"לא."
"כן."
"אלוהים שלי..."
"תגידי את זה."
"כן. אני רוצה. כן."
"תבקשי ממני להכאיב לך."
"אוה..."
"תבקשי ממני. תגידי בבקשה."
"בבקשה."
"בבקשה מה?"
"בבקשה תכאיב לי."
"בסדר." הכאבתי לה.
היא השמיעה קול רם.
"ג'ו??" מבחוץ.
"עכשיו," אמרתי. "תשאלי אותו אם הוא עדיין רוצה להכנס."
"פ-פיליפ?"
"מה?"
"אתה... עדיין רוצה... ל-להכנס?"
"אני - - אני - - "
"תגידי לו שהוא יכול ללכת מפה ואת תזדייני איתו ותמצצי לו הלילה עד שהוא ימות כמעט."
ג'ו אמרה, "פיליפ, אם תלך מפה... אני אזדיין איתך ואמצוץ לך עד שתמות כמעט."
"ג'ו..."
"או שהוא יכול להכנס עכשיו ולהעניש אותך על החטאים שלך," אמרתי.
"מה?"
"תגידי לו."
"ל-להעניש אותי..."
"תגידי לו."
"או... או שאתה יכול להכנס ו... ולהעניש אותי," אמרה ג'ו.
"על החטאים שלך."
"על החטאים שלי."
"ג'ו..." אמר פיליפ.
"אלוהים."
"אתה רוצה להעניש אותה, פיליפ?" אמרתי.
"ג’יזס!" אמר פיליפ. אני לא - - אני - - "
"חרא. לך מפה, פיליפ. לאשתך ולי יש עוד הרבה מה לעשות פה."
"ג'ו... ג'ו..."
"אני מצטערת, פיליפ," אמרה ג'ו. "אני מצטערת. אני מצטערת. אני לא יכולה לשלוט בזה, אני זונה, אני מצטערת..."
"תפסיקי לבכות ותמצצי," אמרתי. בקול.
פיליפ לא אמר כלום.
"אשתך מוצצת משגעת, פיליפ," אמרתי. "אתה בטח לא יודע את זה. הפה של ג'ו מדהים. היא גם זיון מדהים. והיא כזאת זונה. ילדה חזירונת קטנה וזונה ושפחה שרמוטה כלבה זוחלת. זה מה שהיא באמת, ואף פעם לא גילית את זה. זה מה שאת, נכון, ג'ו? תגידי לו."
"כן," אמרה ג'ו. "זה מה שאני. כן."
"תגידי אוינק, חזירונת," אמרתי. "בקול רם."
"אוינק," אמרה ג'ו, בוכה מאוד. "אוינק. אוינק. אוינק! אוינק! אוינק..."
*
אני רוצה להכאיב לה," אמר בראד. "אני רוצה לעשות שהיא תבכה. אני יכול?"
"ישו המתוק שלי," אמרה ג'ו.
"תבקשי את זה, ג'ו. תבקשי מבראד להכאיב לך ולגרום לך לבכות. תתחנני."
ג'ו נאנחה אנחה נוראה ומוזרה, וצללה על הברכיים. "בבקשה... תכאיב לי." לחישה חנוקה. "תכאיב לי, תגרום לי לבכות. תגרום לי לצרוח בשבילך... "
*
בדקתי את העמידות שלה לכאב.
שוכבת על המיטה שלי עם הידיים מתוחות מעל לראש.
לא טרחתי לקשור אותה.
ג'ו לא הלכה לשום מקום.
"תישארי בלי לזוז!"
"לא יכולה."
"את יכולה."
"בבקשה."
"אל תזוזי או שזה יהיה יותר גרוע."
"לא."
"תבקשי ממני לעשות את זה."
"לא."
"תבקשי ממני לעשות את זה."
"אני לא יכולה."
"לכי מפה."
"מה?"
"אני לא מחזיק אותך כאן. לכי מפה."
"בבקשה."
"אני לא רואה שאת קמה."
"אני..."
"תתלבשי ולכי."
"לא יכולה."
"למה לא?"
"אתה יודע שאני לא יכולה."
"אז תעשי מה שאני אומר."
"לך לעזאזל."
"את תעשי מה שאני אומר, ג'ו?"
"אני..."
"ג'ו."
"כן."
"כן מה?"
"כן. אני אעשה מה שתגיד."
"אז תעשי את זה."
"ב... בסדר."
"תבקשי ממני."
"בבקשה."
"בבקשה מה?"
"בבקשה תעשה את זה."
"בבקשה תעשה מה?"
"בבקשה... תכאיב לי."
"את רוצה שאני אכאיב לך?"
"לך לעזאזל."
"ג'ו?"
"כן."
"כן מה?"
"אני רוצה שתכאיב לי."
"תמשיכי."
"אוה, בבקשה, אני לא יכולה, בבקשה..."
"תגידי את זה."
"אני רוצה שתכאיב לי. תעשה את זה. בבקשה תעשה את זה."
"בסדר. אל תזוזי."
"אני מנסה."
"עכשיו."
"ג’יזס ג’יזס ג’יזס ג’יזס לא ג’יזס תפסיק אוה ג’יזס המתוק ג’יזס אני לא יכולה..."
"אהבת את זה?"
"לא."
"כן נכון."
"לא."
"תגידי לי שכן."
"כן."
"אהבת את זה."
"אהבתי את זה."
"את רוצה את זה שוב."
"אני..."
"תגידי את זה."
"בבקשה אני לא יכולה אל תכריח אותי."
"רוצה ללכת מפה?"
"לא."
"את יכולה ללכת מתי שתרצי, את יודעת."
"אני יודעת."
"את לא הולכת."
"לא."
"תגידי את זה."
"אני..."
"אני מחכה."
"אני רוצה את זה שוב."
"יותר כואב."
"אלוהים."
"תגידי."
"יותר כואב."
"תבקשי ממני."
"בבקשה תעשה לי את זה שוב."
"תמשיכי."
"יותר כואב."
"תתחנני."
"אלוהים, אתה - - "
"תתחנני, ג'ו."
"בבקשה, אוה בבקשה.... אני מתחננת בפניך... אני מתחננת מכל הלב... בבקשה תעשה לי את זה שוב, יותר כואב הפעם, תגרום לי לסבול בשבילך... בבקשה... בבקשה תעשה את זה..."
"זה הולך לכאוב הרבה יותר הפעם."
"אלוהים המתוק שלי..."
"אני לא רוצה שתצרחי."
"אני אנסה."
"לא. אל תנסי. פשוט אל תצרחי."
"אני - - בסדר."
"זה לא שאני לא רוצה לגרום לך לצרוח."
"אני יודעת."
"אני רוצה. אני מצפה לזה."
"אני יודעת."
"אבל אני לא רוצה שתעשי את זה עכשיו."
"בסדר."
"בלי לזוז, חזירונת."
"לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאווווווווווווווווגגגגגגגגגגגגגגגייייייייאאאההההה..."
"ילדה טובה."
"אלוהים מתוק לא לא עוד לא עוד ג’יזס אלוהים."
"זונה קטנה מתוקה ומתענה."
"אתה..."
"רוצה ללכת, חזירונת?"
"לא..."
"את בטוחה?"
"כן."
"את רוצה שאני אעשה את זה שוב?"
"לא."
"מה את רוצה לעשות?"
"אני רוצה למצוץ לך את הזין."
"בפה המתוק והכואב שלך?"
"כן."
"תמצצי לי שעות אם אני לא אכאיב לך יותר?"
"כן."
מה עם בעלך?"
"מה איתו?"
"צלצלי לו."
"מה?"
"שמעת אותי, זונה. צלצלי אליו."
"למה?"
"אני רוצה שהוא ידע שאת הולכת למצוץ לי את הזין."
"הוא יודע."
"תעשי את זה בכל זאת."
"בבקשה..."
"אל תזוזי."
"מה..."
"אני עומד להכאיב לך שוב."
"לא... בבקשה לא..."
"את צריכה להבין מה את."
"אני יודעת. אני יודעת עכשיו."
"לא את לא."
"אני כן. אני כן, אני כן..."
"מה את?"
"אני זונה."
"זונה של מי?"
"שלך."
"מה עוד?"
"חזירה."
"חזירה של מי?"
"חזירה שלך."
"מה עוד?"
"שרמוטה. שרמוטה מלוכלכת."
"תמשיכי."
"כלבה. מוצצת."
"ו?"
"שפחה."
"שפחה?"
"כן."
"שפחה שלי."
"כן."
"שפחות מצייתות."
"אני מצטערת."
"לא מצטערת מספיק."
"אני מצטערת, אני מצטערת..."
"אל תזוזי."
"תרחם עלי, אלוהים..."
"עכשיו."
"האאאוווגההה. האאאאאוווווווגגגגגגגההההה. האאאאארררררגגגגגההההה...."
"תצלצלי אליו עכשיו?"
"כן. כן כן אלוהים כן בבקשה כן..."
"תעשי את זה."
היא עשתה את זה.
"פיליפ..."
"תגידי לו איפה את."
"כן, אני איתו. כן."
"תגידי לו שאת עירומה."
"אני עירומה, פיליפ."
"תגידי לו מה עשינו."
"אנחנו... הוא הכאיב לי."
"תגידי לו כמה כאב לך."
"אני סובלת, פיליפ. אני לא עומדת בזה."
"תגידי לו שאת לא רוצה ללכת."
"אני לא רוצה ללכת, פיליפ."
"היית יכולה ללכת אם היית רוצה."
"הייתי יכולה אם הייתי רוצה."
"אבל את לא רוצה."
"אבל אני לא רוצה."
"את לא יכולה."
"אני לא יכולה."
"את הזונה החזירונת הקטנה שלי."
"אני הזונה החזירונת הקטנה שלו."
ג'ו בכתה.
"אני מצטערת, פיליפ."
"תגידי לו מה את עומדת לעשות עכשיו."
"אני עומדת למצוץ לו עכשיו את הזין."
"תשאלי אותו אם הוא רוצה לדבר איתי כשאת מוצצת לי את הזין."
"פיליפ... אתה רוצה לדבר איתו כשאני מוצצת לו את הזין?"
היא בקושי יכלה לדבר.
"אני יודעת... אני יודעת שאני... אני יודעת, אני מצטערת..."
היא התייפחה.
"תני לי את הטלפון."
"שלום, פיליפ." היא נתנה לי את הטלפון.
"עכשיו תמצצי לי. לאט."
הפה של ג'ו רך ומתייפח ומתוק על הזין שלי.
"הלו, פיליפ."
"חתיכת מניאק מסריח."
"אשתך מוצצת לי את הזין, פיליפ."
"הייתי הורג אותך."
"תשתמשי בלשון, ג'ו. ככה."
"בן זונה."
"תיכף אני אגמור לה בפה, פיליפ."
שקט.
"והיא תבלע את זה."
שקט.
"היא עשתה את זה בשבילך פעם, פיליפ?"
"לך לעזאזל."
"אני מסתכל על האשה הערומה שלך עכשיו, פיליפ. אני מסתכל על השדיים העגולים והרכים שלה והתחת העגול והשופע והירכיים הנפלאות והחטובות שלה, ואני מסתכל בפה שלה עולה ויורד על הזין שלי."
"לך לעזאזל!"
"אשתך זונה, פיליפ. הזונה שלי. אני יכול לגרום לה לעשות כל דבר. אני יכול להכאיב לה כמה שבא לי. היית רוצה לשמוע אותה צורחת, פיליפ?"
"אני ארצח אותך."
"אתה יודע מה אני הולך לעשות, פיליפ? ממש בימים הקרובים, כשימאס לי לשמור אותה רק לעצמי?"
שקט.
"אני הולך לתת לכמה חברים לשחק איתה."
צליל יבבה רך מג'ו.
"אתה רוצה להסתכל, פיליפ?"
שקט.
"לראות את אשתך זוחלת בשביל חבורה של גברים זרים? מזדיינת איתם ומוצצת להם ועושה כל מה שבא להם כל הלילה? זה היה מוצא חן בעיניך, פיליפ?"
"אני מנתק עכשיו."
"אה, לא לפני שאגמור, פיליפ. זה יהיה חבל. זה לא יקח הרבה זמן עכשיו. אשתך יותר מדי טובה עם הפה הרך והמתוק שלה. אני חושב שאני אגמור ממש עכשיו. ואתן לה לבלוע הכל."
"אתה..."
"תמצצי יותר חזק, ג'ו מותק. חזירונת מוצצת קטנה. תלקקי אותו, כן, ככה חזירונת, לעזאזל, כן, תקחי את כולו, עמוק, עמוק חזירונת, כן, הנה זה בא עכשיו, זונה חזירונת, תבלעי הכל עכשיו, כן.... עכשיו.... אני גומר, פיליפ... אה... עכשיו... הנה, חזירונת.... הנה.... אההה....."
פיליפ השמיע צליל של השתנקות.
ג'ו נחנקה.
"תבלעי, מותק... זהו... היא בולעת, פיליפ... הכל, חזירונת... היא עושה את זה כל כך טוב, פיליפ... אתה תהיה גאה בה... זה כל כך טוב... תבלעי שוב, חזירונת... כן..."
פיליפ ניתק.
"בעלך ניתק לי," אמרתי לג'ו. "מאוד גס מצידו. אנחנו נצטרך להעניש אותך על זה..."
*
"בא לי פיצה," אמרתי.
"אתה תמיד מקבל מה שבא לך," אמרה ג'ו.
"במיוחד אותך."
"כן. במיוחד אותי."
"תצלצלי ותזמיני."
"בסדר."
היא הזמינה.
"אני מכיר את השליח," אמרתי.
ג'ו הסתכלה עלי.
"הוא שמן."
היא הסתכלה עלי.
"מחוצ'קן," אמרתי. "שיניים מחורבנות."
"מה - - "
"בטח יש לו ריח מהפה."
"חכה רג - - "
"מכוער כמו תחת."
ג'ו לא אמרה כלום.
"אנחנו יכולים להתחיל בו."
"לא."
"הוא ימות על זה."
"לא. אלוהים לא."
"את בטח לא תמותי על זה."
"בבקשה לא. בבקשה. בבקשה."
"רוצה ללכת מפה?"
"תפסיק. אני לא יכולה. אתה יודע שאני לא. בבקשה."
"את הזונה שלי."
"כן."
"ואת תלמדי להיות זונה."
"בן זונה אחד."
"כשהוא יבוא את תפתחי לו."
"בבקשה... אם אני..."
"כמו שאת."
"מה?"
"למה לבזבז זמן?"
"אני..."
"עירומה."
"אוה, לא..."
"אני רוצה לראות את הפרצוף שלו."
"בבקשה לא, בבקשה..."
"ואת הפרצוף שלך."
"אני לא יכולה."
"את תעשי את זה."
"לא..."
"בואי הנה."
"חכה..."
"עכשיו."
"חכה... בבקשה..."
"בואי."
"אלוהים..."
"ג'ו..."
"נננננננננגגגגגגגגגההההההאאאאאהההה...."
"תעשי את זה?"
"כן..."
"מה?"
"כן כן אני אעשה כן אני אעשה כן כן..."
"אני רק אוודא..."
"לא. לא. נננאאאווווגגגגהההה תפסיק תפסיק תפסיק בבקשה תפסיק בבקשה ג’יזס אלוהים אוווגגגהההה..."
דפיקה בדלת.
"תפסיקי לבכות."
"בבקשה, אלוהים בבקשה..."
"תפתחי לו."
"אני לא יכולה, אולי..."
"את מעדיפה לזחול אל הדלת?"
"לא."
"אז לכי."
היא הלכה.
"ג’יזס קרייסט!" אמר השליח של הפיצה.
"תזמיני אותו פנימה, ג'ו."
"תיכנס... תיכנס בבקשה."
"ג’יזס קרייסט!"
"תגידי לו תודה על הפיצה. כמה אני חייב לך?"
"אה... תשע דולר."
"אני רואה שהחברה שלי מוצאת חן בעיניך."
"ג’יזס!"
"אתה חושב שהיא מושכת?"
"חרא מזויין... היא ערומה!"
"איזו אבחנה דקה. אתה חושב שהיא שווה תשעה דולרים?"
"אלוהים..."
"הא?"
"רוצה לזיין אותה?"
"בבקשה... אלוהים..."
"ג’יזס! אם אני רוצה!"
"אני אקבל את הפיצה בחינם?"
"בן זונה אחד..."
"אתה מתכוון..."
"אם אני אתן לך לזיין אותה."
"חרא! ברור שכן!"
"ג'ו."
"בן זונה מלוכלך אחד."
"ג'ו, האיש הזה רוצה לזיין אותך."
ג'ו בכתה.
"היא לא נראית כאילו היא רוצה את זה."
"אוה, כן, היא רוצה. נכון ג'ו?"
"בבקשה... אוה, אלוהים..."
"ג'ו?"
"כן."
"תגידי לאיש הזה שתזדייני איתו."
"אני..."
"תגידי לו, ג'ו."
"אני..."
"תסתכלי עליו."
ג'ו הסתכלה עליו. מנגבת את הדמעות.
הוא הסתכל בגוף שלה. הוא התנשף.
"אני אזדיין איתך," אמרה ג'ו. בלי רגש.
"ג’יזס!"
"ובתור טיפ היא תמצוץ לך את הזין. נכון ג'ו?"
"אלוהים אדירים!"
"אני.. אני אמצוץ לך את הזין."
"תגידי לו שהוא יכול לזיין אותך בתחת."
"אתה... אתה יכול לזיין אותי בתחת."
"את תהיי הזיון הכי טוב שאי פעם היה לו. נכון, חזירונת קטנה?"
"אני... כן..."
"תגידי לו את זה."
"אני אהיה... הזיון הכי טוב שהיה לך."
"זה שווה תשעה דולר?" אמרתי.
"חרא..."
"למה אתה מחכה? אתה רוצה שהיא תוריד לך את הבגדים?"
"תפסיק בבקשה תפסיק..."
"האשה הזאת היא שפחה," אמרתי. "לא ככה, חזירונת?"
"כן," אמרה ג'ו.
"תגידי את זה."
"אני שפחה."
"שפחה שלי."
"כן. שפחה שלך."
"והלילה את תהיי גם השפחה שלו."
"אני..."
"תגידי את זה."
"הלילה אני... אני אהיה גם השפחה שלו."
"ותתני לו את הגוף שלך."
"ואני אתן לו את הגוף שלי."
"את כולו."
"את כולו."
"לעשות איתו מה שבא לו."
"לעשות איתו מה שבא לו."
"שמעת את זה?"
"לעזאזל כן."
"אתה רוצה שהיא תפשיט אותך?"
"יה."
"היא תעשה את זה. נכון, חזירונת?"
"כן. אני אעשה את זה."
"היא תזחל אם אתה רוצה. נכון, חזירונת?"
"כן. אני אזחל."
"היא תזדיין איתך כמו משוגעת. נכון חזירונת?"
"כן."
"תגידי את זה."
"אני אזדיין איתך כמו משוגעת."
"למה היא בוכה?"
"אתה לא אוהב לראות אותה בוכה?"
"אני לא... נו... אני מתאר לי...."
"אתה רוצה לגרום לה לבכות יותר חזק?"
"ג’יזס!"
"רוצה שהיא תצרח?"
"בבקשה... אל תעשו את זה... בבקשה... זה לא..."
"אתה רוצה?"
"אתה מתכוון..."
"אתה יכול אם אתה רוצה. הוא יכול, ג'ו?"
"חכה..."
"הוא יכול, חזירונת?"
"בבקשה..."
"הוא יכול, זונה?"
"לא..."
"תגידי כן."
"אוה לא..."
"תגידי כן, חזירונת."
"בבקשה בבקשה בבקשה..."
"תגידי."
"כן."
"מה?"
"כן."
"כן מה?"
"כן... הוא יכול לגרום לי לצרוח."
"תגידי לו את זה."
"אתה יכול... לגרום לי לצרוח."
"זה לא נורמלי."
"למה?"
"לעזאזל, תראה... אני רוצה לזיין אותה עכשיו, אוקיי?"
"ג'ו."
"כן."
"האיש הזה רוצה לזיין אותך עכשיו."
"כן."
"תשכבי ותפתחי רגליים."
"אני... פה?"
"תשכבי, זונה, ותפתחי את הרגלי חזירונת שלך בשבילו."
"אוה."
"תסתכלי על עצמך."
"אוה."
"כלבה מלוכלכת ומושפלת."
"אוה, כן."
"חתיכת זבל מושפלת וזוחלת."
"אוה כן כן..."
"תתחנני שיזיין אותך."
"בבקשה תזיין אותי. בבקשה תיקח אותי. אני כזאתי זונה מלוכלכת, בבקשה תעשה לי את זה, תעשה לי מה שבא לך, תעשה שאמצוץ לך את הזין ותגרום לי לצעוק ולזחול בשבילך, תשפיל אותי ותעניש אותי ותטנף את הגוף של הזונה שרמוטה שלך. מה שבא לך, אני שלך, אני השפחה שלך, תשחק בי, תשתמש בי, תהרוס אותי, בבקשה, אני מתחננת, אני אהיה טובה בשבילך, אני אהיה הזונה המוצצת השפחה המתוקה שלך, תעשה את זה, תאנוס אותי, תחלל אותי, תשפיל אותי, תשתין עלי, תשתין לי בפה ותגרום לי לשתות את זה, אני לא יכולה..."
"את חייבת," אמרתי. "את השפחה שלי לנצח."
השליח של הפיצה התפשט.
"אני הולך לצלם את זה."
"אלוהים..."
"זו תהיה מתנת חג מולד יפה לבעלך."
"אוה..."
צילמתי הכל.
כשהוא זיין אותה.
כשג'ו הזדיינה איתו בחזרה.
כשהיא מצצה לו את הזין.
כשהיא בלעה את השפיך שלו.
כשהיא זחלה בשבילו.
כשהוא השתין לה על כל הגוף.
כשג'ו שתתה את השתן שלו.
ובסוף כשהוא גרם לה לצרוח.
שוב ושוב.
עד שהיא נהיתה צרודה.
ועדיין צורחת.
ואז לקח אותה שוב.
ואני לקחתי אותה.
ושנינו לקחנו אותה.
אף פעם לא הגענו לאכול את הפיצה.
תגובות מישראבלוג (התפרסם במקור בשלושה חלקים - התגובות מופיעות כאן ברצף):
הנץ ronny40s@yahoo.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=24640) , 23:51 17/10/2005:
מסיבה כלשהי הקישור לחלק ב’ לא עובד. סיפור טוב, אהבתי אותו.
מסיבה כלשהי הקישור לחלק ב’ לא עובד. סיפור טוב, אהבתי אותו.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 01:56 18/10/2005:
ניסיתי ועובד (-: הנה הקישור, לכל מקרה:
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947&blogcode=2652325
ניסיתי ועובד (-: הנה הקישור, לכל מקרה:
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947&blogcode=2652325
איסולד isolde1983@gmail.com (http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541860) , 18:59 29/12/2008:
מתחיל טוב...
מרטיב..
מחרמן
היא נכנעה טיפה מהר מדי.. אבל ניחא
מתחיל טוב...
מרטיב..
מחרמן
היא נכנעה טיפה מהר מדי.. אבל ניחא
-------
werewolf , 03:51 19/10/2005:
מצויין סה"כ, למרות שלגבי חלק ד’, אני נוטה להסכים עם ש. כהן. הוא קצת מיותר, חלק ג’ עשה את העבודה מצויין, אח"כ גם פיליפ גם האבא, הסיגריות, שוב בראד- קצת חוזר על עצמו, קצת downhill למרות הגימיקים. ובכל זאת , שורה תחתונה- מצויין.
בתודה, זאב.
מצויין סה"כ, למרות שלגבי חלק ד’, אני נוטה להסכים עם ש. כהן. הוא קצת מיותר, חלק ג’ עשה את העבודה מצויין, אח"כ גם פיליפ גם האבא, הסיגריות, שוב בראד- קצת חוזר על עצמו, קצת downhill למרות הגימיקים. ובכל זאת , שורה תחתונה- מצויין.
בתודה, זאב.
Lady J lady_j@walla.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=32057) , 15:37 15/10/2005:
האמת?... לא כזה גליק. היו לך כאן גרועים יותר ובוטים יותר.
מהדו שיח בקושי אפשר להבין מה הלך שם.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 16:31 15/10/2005:
כפי שציינתי בפתיחת הסיפור, ציפיתי שתהיינה כאלה שימשכו בכתפן הנאה ויפטירו: "מה הקטע?" - אישית, דוקא הערפול שבדיאלוג הטהור נראה לי בוטה עוד יותר. (-:
כפי שציינתי בפתיחת הסיפור, ציפיתי שתהיינה כאלה שימשכו בכתפן הנאה ויפטירו: "מה הקטע?" - אישית, דוקא הערפול שבדיאלוג הטהור נראה לי בוטה עוד יותר. (-:
רוזאלי , 21:49 15/10/2005:
החלק הראשון עשה לי את זה יותר, והערפול שבדיאלוג הטהור, כפי שניסחת את זה, באמת מעלה את זה בכמה רמות.
החלק הראשון עשה לי את זה יותר, והערפול שבדיאלוג הטהור, כפי שניסחת את זה, באמת מעלה את זה בכמה רמות.
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 21:54 15/10/2005:
אני מסכים בתכלית - הקטע הטוב ביותר בסיפור הזה, לטעמי, מתחיל במסיבה ונגמר בסוף הסצינה עם הבעל-מעבר-לדלת-הסגורה. (-:
אני מסכים בתכלית - הקטע הטוב ביותר בסיפור הזה, לטעמי, מתחיל במסיבה ונגמר בסוף הסצינה עם הבעל-מעבר-לדלת-הסגורה. (-:
רוזאלי , 23:21 15/10/2005:
גורע , 11:58 16/10/2005:
מישהו כבר אמר שמה שמגרה בסטריפטיז זה מה שאתה לא רואה. היופי פה זה שהסיפור הזה מכוונן את עצמו לרמת הפרוורסיה של הקורא, ככל שהדמיון / ניסיון עשירים יותר - חווית הקריאה שלו קינקית יותר. ואני מקווה שלא העלבתי אף קורא/ת
מישהו כבר אמר שמה שמגרה בסטריפטיז זה מה שאתה לא רואה. היופי פה זה שהסיפור הזה מכוונן את עצמו לרמת הפרוורסיה של הקורא, ככל שהדמיון / ניסיון עשירים יותר - חווית הקריאה שלו קינקית יותר. ואני מקווה שלא העלבתי אף קורא/ת
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 00:49 17/10/2005:
דומני שזה תיאור מדוייק למדי של קריאת דיאלוג - אולי הצורה העירומה ביותר של תיאור ספרותי. (-:
דומני שזה תיאור מדוייק למדי של קריאת דיאלוג - אולי הצורה העירומה ביותר של תיאור ספרותי. (-:
ע.... , 12:25 16/10/2005:
מדליק
מה עם החלק הרביעי
אשמח לקבל אותו גם למייל
ודרך אגב מה קרה למורה .......... היא נעלמה אחרי הפרק ההוא?
מדליק
מה עם החלק הרביעי
אשמח לקבל אותו גם למייל
ודרך אגב מה קרה למורה .......... היא נעלמה אחרי הפרק ההוא?
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 00:50 17/10/2005:
תודה (-:
אם את/ה רוצה את החלק הרביעי, שלח לי מייל ואשלח אותו ברצון.
ועל המורה הנחמדה, מה לעשות, סליה גאר כתבה רק שמונה פרקים ותו לא, שתורגמו כאן כולם.
תודה (-:
אם את/ה רוצה את החלק הרביעי, שלח לי מייל ואשלח אותו ברצון.
ועל המורה הנחמדה, מה לעשות, סליה גאר כתבה רק שמונה פרקים ותו לא, שתורגמו כאן כולם.
ש. כהן nmotek@gmail.com , 12:47 18/10/2005:
אני רוצה את הרביעי
אני רוצה את הרביעי
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 14:34 18/10/2005:
שלחתי (-:
שלחתי (-:
ש. כהן nmotek@gmail.com , 15:15 18/10/2005:
תודה
זה היה קצת יותר מידי בשבילי
תודה
זה היה קצת יותר מידי בשבילי
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 15:23 18/10/2005:
כן, חשבתי שזה עשוי להיות קצת יותר מדי עבור אנשים מן היישוב, וכל זה (-:
כן, חשבתי שזה עשוי להיות קצת יותר מדי עבור אנשים מן היישוב, וכל זה (-:
Noki noki124@yahoo.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=83646) , 13:14 18/10/2005:
היו קטעים שמאוד דיברו אלי, וכאלה שפחות.
אהבתי שהיה אפשר ממש לקרוא אותה, כתוב לה על המצח "זונה".
אהבתי, פקודות ברורות מזר גמור. :)
"האשה הזאת היא שפחה".
מיד מתקתקת מייל.
:)
היו קטעים שמאוד דיברו אלי, וכאלה שפחות.
אהבתי שהיה אפשר ממש לקרוא אותה, כתוב לה על המצח "זונה".
אהבתי, פקודות ברורות מזר גמור. :)
"האשה הזאת היא שפחה".
מיד מתקתקת מייל.
:)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 14:35 18/10/2005:
כן, אני מסכים כאמור בתגובות לעיל, הסיפור לא אחיד ברמתו - אבל כשהוא טוב, כמו מיי ווסט, הוא טוב *מאוד* (-:
כן, אני מסכים כאמור בתגובות לעיל, הסיפור לא אחיד ברמתו - אבל כשהוא טוב, כמו מיי ווסט, הוא טוב *מאוד* (-:
luccka , 21:24 18/10/2005:
אהבתי את הפסיכולוגיה אבל היו חסרים לי התיאורים. הדיאלוג עצמו לא סיפק אותי...
ודרך אגב, מאוד אהבתי את הסיפור הקודם של המורה...
אהבתי את הפסיכולוגיה אבל היו חסרים לי התיאורים. הדיאלוג עצמו לא סיפק אותי...
ודרך אגב, מאוד אהבתי את הסיפור הקודם של המורה...
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 23:14 18/10/2005:
הדיאלוג, במקרה הזה, עירום ממש כמו הגיבורה (-: או במילים אחרות, הסיפור מכיל רק את המרכיב הפסיכולוגי, שבסיפורים אחרים הוא רק אחד מכמה מרכיבים מהם נרקחת המרקחת.
ותודה (-: לא הרבה אנשים כאן אהבו אותו, אבל אני - כפי שציינתי בהקדמה לסיפור - מאוד אוהב את הכתיבה של הגב’ גאר.
הדיאלוג, במקרה הזה, עירום ממש כמו הגיבורה (-: או במילים אחרות, הסיפור מכיל רק את המרכיב הפסיכולוגי, שבסיפורים אחרים הוא רק אחד מכמה מרכיבים מהם נרקחת המרקחת.
ותודה (-: לא הרבה אנשים כאן אהבו אותו, אבל אני - כפי שציינתי בהקדמה לסיפור - מאוד אוהב את הכתיבה של הגב’ גאר.
Lucka , 01:08 21/10/2005:
בוא נגיד שאם הוא לא היה בן 13 זה היה יותר נחמד. אבל ניסיתי להדחיק את הפרט הזה :)
בוא נגיד שאם הוא לא היה בן 13 זה היה יותר נחמד. אבל ניסיתי להדחיק את הפרט הזה :)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 22:46 21/10/2005:
בהזדמנות הראשונה אני אכנס לסיפור ואחליף לו את הגיל ל16. לא יודע למה לא עשיתי זאת מלכתחילה (-:
בהזדמנות הראשונה אני אכנס לסיפור ואחליף לו את הגיל ל16. לא יודע למה לא עשיתי זאת מלכתחילה (-:
werewolf , 21:32 18/10/2005:
מר סווידריגאילוב היקר
גם אני רוצה את חלק ד’
אני רשום אצלך בתור wolfgang
zeevdx@zahav.net.ilhref="mailto:zeevdx@zahav.net.il">zeevdx@zahav.net.il</A>
בתודה מראש
מר סווידריגאילוב היקר
גם אני רוצה את חלק ד’
אני רשום אצלך בתור wolfgang
zeevdx@zahav.net.ilhref="mailto:zeevdx@zahav.net.il">zeevdx@zahav.net.il</A>
בתודה מראש
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 23:14 18/10/2005:
שלחתי.
שלחתי.
לויזער מאגען bile_pigments@yahoo.com , 16:27 22/10/2005:
שלח לי את חלק ד’ במייל, אנא ממך.
שלח לי את חלק ד’ במייל, אנא ממך.
אדוה advash2000@yahoo.com , 00:15 25/10/2005:
אשמח לקבל את החלק הרביעי במייל(:
אשמח לקבל את החלק הרביעי במייל(:
זו ש, פרוקה למחצה zooshe@gmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=8888) , 14:57 3/11/2005:
יש לך המייל שלי, נכון?
יש לך המייל שלי, נכון?
Fred aviv_boro@hotmail.com (http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=210029) , 09:24 25/4/2006:
חצי מבקש, חצי מתחנן- תשלח לי את חלק ד’ במייל, בבקשה.
סיפור מעולה, ובכלל כל הקונספט של הבלוג ממש טוב.
גם הביצוע.
חצי מבקש, חצי מתחנן- תשלח לי את חלק ד’ במייל, בבקשה.
סיפור מעולה, ובכלל כל הקונספט של הבלוג ממש טוב.
גם הביצוע.
