"למה דפנה רוצה לפטר אותך? פטפוטים. אחרי דקה שתיים אני מבין. שלחה דברים למקום לא נכון. עשתה נזק. מגיע לה פעמיים שיפטרו אותה. מגיע לך פעמיים שיפטרו אותך. מתחילה לבכות. תפסיקי לבכות פוסטמה. מתאפקת כמו ילדה. בת כמה את. עשרים וארבע. גיל טוב. שדיים טובים. פרצוף טוב. שפתיים. עיניים. שיער. חתיכה דה לוקס. מגיע לך עונש, את מבינה? לא. כן. פטפוטים. מתכופף ומביא לה סטירה קטנה שתירגע. ככה הייתי עושה לבחורים חדשים ביחידה. אתם חושבים שגבר, צנחן, לא יכול להיות היסטרי? יכול יופי."
19/01/2009 18:32:00
שלום חתולות, שלום! מה שלומכן? אני יושב בבית קפה קטן ותל אביבי להבעית, בצפון הישן, המלצרית שטוחה אבל עיניה חצופות-כה, בחוץ ינואר תל אביבי, שזה רחוק מלהיות ינואר אירופאי, בודאי לא צפון-מזרח-אירופאי, אבל הנה, בכל זאת, חורף אמיתי. ומה יש לי עבורכן, לחות תחתונים קטנות שכמותכן, זקורות פטמות, חייכניות, לוהטות-לחיים? ובכן, סיפור גס להפליא ומהיר-קצב - והתרגום הראשון בבלוג מזה עידן ועידנים - כן, כן. זה לא חלק מהפרוייקט הזנותי (שכבודו, או אי-כבודו, במקומו מונח) - גם לא תרגום-אורח (באמת, מה אתכן? אולי תתרגמו משהו?) - אלא ממש סיפור מהסוג, או לפחות מהז'אנר, שלשמו קם הבלוג הזה בכלל, מתישהו לפני המון שנים.
ספרו לי מה דעתכן, המשיכו לכתוב לי מיילים מלוכלכים כדרככן (תמונות! גם תמונות אני מאוד אוהב), ובעיקר קראנה בשקיקה, חתולות קטיפתיות, קראנה, גמורנה, והשארנה את תריסיכן פתוחים בלילות, כמו גם וילונותיכן המתבדרים ברוח - הניחו לשכניכן להנות מעט מעירום גנוב. למה לא בעצם? כן, בודאי. גם אם אתן נשואות. גם אם יש חבר. הוא לא חייב לדעת.
אה, ועוד שאלה אחת: אני רוצה להוציא את הבלוג מישראבלוג למסגרת נשלטת יותר. בלוגריות (ובלוגרים, נו) בקרב הקוראות - והקוראים, מה לעשות - מוזמנות לשלוח הצעות.
M/F nc? bd
זה היה פעם. לפני שלושים-ארבעים שנה. הייתי הבוס שם. סניף של בנק שנסגר בינתיים. בנק קטן. השתחררתי סגן אלוף. לקחו אותי על המקום, הייתי שם כבר כמה שנים כשזה קרה. בקושי שמתי לב אליה. בחורה חדשה, רק איזה חודשיים שלושה. פקידה קטנה, מתייקת כל היום. רוצה לדבר איתי. מוקדם בבוקר. תמיד הגעתי לפני כל העובדים. גם היום. אין דרך אחרת. אתה לא יכול לצפות שאנשים יתפקדו אם אתה לא בודק. תיכנסי למשרד. מתחילה סיפורים. יש לה בעיה עם הבוסית שלה. דפנה קראו לה. לבוסית. קשוחה, זה נכון. היתה מעשנת כמו קטר. אז זה היה מותר. לעשן במשרד ולזיין פקידות. היום גם זה וגם זה אסור. מה אכפת לי. כבר עשר שנים אני פעם בשלושה חודשים כמו שעון בתאילנד. מותר גם לעשן וגם לזיין.
אוקצור. הבחורה הזאת, הפקידה. זיוה. מקטרת. הבוסית שלה קשוחה. היא כל הזמן עושה עבודה הכי טובה ודפנה צועקת סתם. רוצה לפטר אותה. זה לא נכון מה שדפנה אומרת. היא בסדר ודפנה לא בסדר. היא ובעלה קנו דירה. אם יפטרו אותה מה היא תעשה. כל הסיפורים. וכל הזמן מדברת בקול של בכיינית. דמעות בעיניים. רק מעצבן אותי. אין לי עצבים לכאלה. הייתי ב101.
לא אומר כלום. נותן לה להוציא הכל. בחורה יפה. לא רזה כמו שהיום אוהבים. בשעתו החזיקו ממנה חתיכה דה לוקס. תחת גדול, חזה גדול. פותחת כפתור שניים יותר מדי. עוברים ליד השולחן שלה, כדאי להסתכל. מחייכת. מראה שדיים. ריח טוב. ישבנו בפינת ישיבה שהיתה לי שם. ספה. היא מולי על הכורסא. מדליק סיגריה ועושה לה כן בראש, שתמשיך לדבר. מפסיק להקשיב לשטויות שלה. הסתכלתי עליה. גם היא מוציאה סיגריה. מחכה שאדליק. אני ג'נטלמן, זה ידוע. עד היום בתאילנד כשאני מסתובב, הבנות אומרות ככה. אנחנו נוסעים כמה גברים ביחד כבר שנים, הם תמיד אומרים, יגאל ג'נטלמן. אוקצור. אני מדליק לה. מתכופפת יותר מדי בכוונה. חצי החזה יוצא בחוץ. חזיה שחורה. מתיישבת, ממשיכה לדבר בקול יללני. תפסיקי. דברי כמו בן אדם.
אני ככה ואני ככה ודפנה ככה וככה. מרוב התרגשות נפתחות לה הרגליים. תחתונים ורודים. לא יודעת להתאים צבעים. בתאילנד אחת כזאת אני לא לוקח. אלף בית של בחורה זה להתאים צבעים. אם את זה היא לא יודעת מה היא יודעת. פוסטמה. מסתכל עליה בלי להקשיב. אחרי כמה זמן נמאס לי.
מה את חושבת לעצמך. דפנה הבוסית שלך. סומך עליה אלף אחוז. אייזן בטון. מה שאומרים לה לעשות לא צריך להגיד פעמיים. מה את חושבת, שאם את תבכי לי אני אפטר אותה? מה את מצפה? את זה למדתי בצבא דרך אגב. בא אליך פקוד ליילל, תשאל אותו מה הוא בכלל רוצה. הרבה פעמים זה סותם לו את הפה. כבר אני לא מדבר מה היינו עושים לחיילות שמתלוננות. אוקצור. דפנה כבר אמרה לה שכנראה היא נפטרת ממנה. קבעה לה פגישה בצהריים. ההיא באה אלי בבוקר, חושבת שאני אבטל את זה. מטומטמת. אבל אני רואה הזדמנות. היא רואה שאני מסתכל ברגליים. החצאית כבר עלתה. קצת פתוחות. לא סוגרת. אפשר להגיד פוחדת. מבולבלת. אפשר להגיד זונה. אני תמיד, כלל ברזל. כשיש ספק, אין ספק. תסתמי את הפה.
ההיא מתעלפת. איך אתה מדבר. תסתמי אמרתי. מה את חושבת? מי יותר חשובה? את או דפנה? לא עונה. את או דפנה? אומרת דפנה. בקושי יוצא מהפה. דפנה, אבל דפנה טועה ואני צריך להקשיב וזה וזה. תסתמי את הפה אמרתי. סותמת. למה דפנה רוצה לפטר אותך? פטפוטים. אחרי דקה שתיים אני מבין. שלחה דברים למקום לא נכון. עשתה נזק. מגיע לה פעמיים שיפטרו אותה. מגיע לך פעמיים שיפטרו אותך. מתחילה לבכות. תפסיקי לבכות פוסטמה. מתאפקת כמו ילדה. בת כמה את. עשרים וארבע. גיל טוב. שדיים טובים. פרצוף טוב. שפתיים. עיניים. שיער. חתיכה דה לוקס. מגיע לך עונש, את מבינה? לא. כן. פטפוטים.
מתכופף ומביא לה סטירה קטנה שתירגע. ככה הייתי עושה לבחורים חדשים ביחידה. אתם חושבים שגבר, צנחן, לא יכול להיות היסטרי? יכול יופי. אחרי כמה זמן הוא לומד. לא חשוב. גם היא ישר נרגעת. מפסיקה לבכות, מסתכלת עלי. פתחה רגליים לגמרי מרוב פאניקה. פתאום שמה לב שאני מסתכל וסוגרת. צוחק לה בפרצוף. מגיע לך עונש. כן, היא אומרת. אבל לא פיטורים. השעיה אולי. קנס. שיורידו לה במשכורת. תפקיד אחר. היא לא יודעת. רק שלא יפטרו אותה. אין דבר כזה. אנחנו לא בגן ילדים. עשית בלגן תשלמי. שוב מתחילה לבכות. איך שמתחילה נפתחות הרגליים שוב. לא יודע אם בכוונה, לא בכוונה. מה אכפת לי. מגיע לך עונש. אומרת כן, מגיע. עונש. רק לא פיטורים.
אני יכול לקחת אותך מדפנה. לשים אותך פה. במשרד שלי. שתעבדי תחת מזל. המזכירה שלי. תתייקי בשבילי. נדלקת, שמחה, מפסיקה לבכות, סוגרת רגליים. מה את חושבת, פוסטמה. שזה העונש? לא יודעת מה להגיד. כן, לא, פטפוטים. חושבת שלבוא לעבוד אצלי זה עונש? זה פרס. אה, היא אומרת. אני מבינה. את מתנהגת כמו ילדה מפגרת, אני אומר. את יודעת? כן. יודעת. את יודעת מה עושים לילדה רעה? אני שואל. לא יודעת. אבל שוב מתחילה לבכות. כמו ברז מקולקל. כשאת בוכה בא לי להרביץ לך. בוכה יותר חזק ומסתכלת עלי. פוחדת. את רוצה לעבוד אצלי במשרד? כן. מתה לעבוד אצלי במשרד. הכל ולא דפנה. האמת, מפלצת הדפנה הזאת. אייזן בטון, אבל מפלצת.
אוקצור, אני קם. בלי הרבה חוכמות. מושך אותה מהשערות לקום גם. לא מבינה מה אני רוצה. מכופף אותה על השולחן. מרים את החצאית. מנסה לעשות בעיות. תופס את הגליל נייר-דבק שיש אצלי, קושר את הידיים מאחורי הגב. תסתמי פוסטמה. סותמת. נושמת חזק. בוכה. קורע את התחתונים. אומר לה זה מה שקורה למי שמראה תחתונים לבוס. הוא קורע לה. מפסיקה לבכות. מתחילה לחטוף מכות בתחת. אני בן אדם חזק. עד היום. כשאני תופס איזו ילדה בת 19 בתאילנד מהשערות ודופק. אז הייתי עוד יותר. ידיים קשות. גדולות. גם התחת גדול. קופץ במכות. מביא לה גם ברגליים למעלה. קודם בחוץ. אחר כך בפנים. נשארים סימנים. מה תגידי לבעלך, אני צוחק עליה. סימנים בתחת. מה תגידי לו. לא יודעת. מה הוא יחשוב עלייך. לא יודעת. אני אתפשט בחושך. לא יודעת.
שומע רעשים מבחוץ. מזל הגיעה. מזמזם באינטרקום. לא להפריע לי. שם מוזיקה ברדיו. זיוה נשארת מכופפת על השולחן. לא מעיזה לקום. אני שם מוזיקה בבוקר לפעמים. שום דבר יוצא דופן. חוזר להפליק לה. בתחת, ברגליים בחוץ. ברגליים בפנים. פותח לה קצת. היד מתחלקת. רטוב. מה. נרטבים, אה? נרטבים בשביל הבוס. מה יגיד בעלך? לא יודעת, לא יודעת. שום דבר לא יודעת. זיוה הסתומה. ככה דיברו עליה במשרד. אחת טיפשה. בלונדינית. עיניים של פרה. אני מסתכל מאחורה בין הרגליים הפתוחות. שחור. מחומצנת. חתיכת מחומצנת. למה לא חימצנת פה? איפה, אומרת, בקושי שומעים אותה. יש רעש מהרדיו. פה, טיפשה. פה. אני אחמצן. שוב בוכה. אני אחמצן אם אתה רוצה. אני אעשה מה שאתה רוצה. אלה דיבורים. ממשיך להפליק לה. אני אגיד לבעלי שזו פריחה. האדום בתחת? כן. בוכה. האדום. אני אגיד לו. אני מסכימה שתעניש אותי. מי שואל אותך, מי. כלבה. קומי. אני חותך את הנייר דבק מהידיים. תרקדי. רוקדת. תתפשטי. לא. בבקשה. לא זה. אני מסכימה שתעניש אותי. אני קם. יושב מאחורי השולחן שלי. קחי את התחתונים שלך ועופי מפה.
מה. הענשת אותי. אני צוחק. זה עונש? יאללה, תעיפי את הפרצוף המחומצן שלך מהמשרד שלי. אתה תדבר עם דפנה? מה יש לי לדבר עם דפנה. מתחילה שוב לרקוד. אמרתי לך לעוף. לא, לא. בבקשה. הנה. מתחילה לפתוח את הכפתורים של החולצה. תעשי לאט, אני אומר לה. סקסי. הצגה יפה תעשי. שאני אהיה מרוצה ממך. כן בוס. כן אדון תדמור. מורידה את החולצה. רוקדת. חזיה שקופה. רואים פטמות. תיכף קורעות את הבד מרוב שזקורות. היתה לי חיילת כזאת. היינו שמים אותה בש.ג. בחורף. בכוונה. עושים סיבוב לראות איך הפטמות בולטות. הרס"פ שלי היה דופק אותה. שמעתי שעשו עליה תור בשבתות. מה אכפת לי. תמשיכי, אני אומר לזיוה. אבל רק זה. בבקשה. רק זה. אני אשה נשואה. הענשת אותי. מורידה את החזיה. החזה לא עומד מי יודע מה. תרקדי חזק. תזוזי טוב. תקפיצי. מתביישת ועושה. רק זה. תעשה לי טובה. באמת. תורידי את החצאית. מורידה. רוקדת ערומה במשרד. הדלת נעולה? פתאום נזכרת. לכי תנעלי. הולכת, נועלת. התחת ורוד. תרקדי עם הגב אלי. רוקדת. כן בוס. יאללה. בואי הנה.
לא. לא. אני אמרתי. אתה אמרת. הענשת אותי כבר. אני ערומה. מה אתה רוצה. בבקשה. אני נשואה. בבקשה. תפסיק. אני תופס אותה וחולב. משאיר גם שם סימנים. שיהיה מה להסביר לבעלה. שתתפשט בחושך. מה אכפת לי. הפטמות עומדות חזק. עושה קולות הזונה. מוריד את היד למנוש. רטוב עוד יותר מקודם. מסובב אותה אלי. העיניים הפוכות. לבנות לגמרי. גומרת בלי להרגיש. לא יכולה להתאפק, אה? מתרוממת עם תחת גדול. זונה. כמה שאני מדבר ככה היא יותר גומרת. אני עוזב אותה. נופלת. לא יכולה לעמוד. שוכבת על השטיח ערומה על הבטן וממשיכה לגמור. מרביץ חזק בתחת וחוזר לשבת. מסתכל עליה מלמעלה. מתאוששת לאט לאט. קמה. קודם על ארבע, ואז יושבת. ואז מנסה לעמוד. תישארי למטה. במקום שלך. נוסע אליה עם הכיסא. מעליה.
די, די, בבקשה. אני מבקשת. אני לא רוצה. רואה שהוצאתי אותו. ערומה. אני יושב בכסא בחליפה. השמוק בחוץ. עומד חזק. תמצצי. לא רוצה. סטירה. תמצצי. בבקשה. בעלי. הענשת אותי. עשיתי מה שרצית. תמצצי מזרון. סטירה. באה למצוץ. כמו סוכריה על מקל. רק הקצה. תופס בשיער. מכניס בגרון שלה כמו כוס. תיחנקי. תסתכלי לי בעיניים. שלה עצומות. תסתכלי. מסתכלת. מוריד יד, צובט בפטמות. חזק. העיניים שוב מתהפכות. כשהיא מתחילה לגמור מכניס אותו עד הסוף בפה. האף שלה בשערות של הזין. עושה קולות של נחנקת.
יודעת למצוץ. בטח התחילה קטנה. מרים אותה. שואל. בצבא. סטירה. שקרנית מחורבנת. מכיר בחורות כמוך. תיכף תגידי שהתחתנת בתולה. לא, לא. אני לא אומרת. סטירה. טוב. בכיתה חית. זאת האמת. בכיתה חית. טוב לך? כל הכיתה, אני שואל. לא. רק אחד. גדול יותר. בתיכון. הוא פתח אותך? הוא פתח אותי. אהבת אותו? נורא אהבתי אותו. זאת האמת. לא אמרתי לאף אחד. באמת. באמת. בבקשה. מספיק בפה. זה מספיק. אני אמצוץ מתי שתגיד. תעניש אותי בוס. אבל זה מספיק. לא רוצה לבגוד. בגדת בבעלך עם ההוא מכיתה חית? מי. כן. פעם אחת. שקרנית. לא. באמת. הוא ירד מהארץ. אם לא היה יורד? אז כן. אני לא יכולה להגיד לו לא. אם הוא יבוא לבקר? כן. כן. הוא נשוי? כן. אשתו יודעת עלייך? חס וחלילה. לא. תמצצי. כן. אני אמצוץ מתי שתגיד. עכשיו לוקחת אותו פנימה עד הסוף. יודעת למצוץ. לא צריך לכוון אותה. מתאבדת על הזין החתיכה הזאת. מתה שאני אגמור בפה. אולי אני לא אזיין אותה. הצחיקה.
מהשערות. ישר לספה. אני אוהב להסתכל בעיניים כשאני מכניס. נכנס במכה. צועקת. בטח מזל שמעה. מה אכפת לי. לא פעם ראשונה שמישהי מקבלת ממני על הספה הזאת. כוס צר. בטח כאב לה. אפילו שרטוב כמו זונה. מסתכלת עלי כמו ילדה. מופתעת. מה קרה. לא זיינו אותך? לא ככה. איך, ככה? כן. לא ככה. אף פעם. לא ככה בלי כבוד. למה, בעלך עדין איתך? כן. עדין. ההוא היה עדין? אהב בפה, היא אומרת. היה מחכה לה אחרי בית ספר. לוקח לחורשה. למקלט. היתה באה אליו. הכירה את ההורים. נכנסת לחדר שלו. נועלים את הדלת. אחרי שעה הולכת. בדרך כלל רק מצצה. הכי אהבה למצוץ לו. גם שהיה לה חבר. גם הרבה זמן אחרי שהתחתנה. הוא ירד לפני שנתים. מדברת. אלף לילה ולילה. איך היה משפיך לה בפה. מי עוד עשה לך את זה. היו עוד. חברים שלו? לא. אז מי? היו עוד. העיניים שוב מתהפכות. רואה שהיא הולכת לגמור. סותם לה את הפה ביד. צועקת לתוך היד חזק. דקה רצוף אולי. כשהיא נרגעת אני מרים את היד. גמרת? כן. בשביל מי? בשבילך. גמרת פעם ככה? לא. לא. לא. והנה שוב. שוב סותם לה את הפה ודופק חזק. אין רחמים על אחת כזאת. בפעם הבאה בתחת, אני אומר לה. בתחת הגדול שלך. גומרת שוב. לא בתחת. אני בתולה שם. יופי. שם אותה על ארבע על השטיח. מחזיק ביד ימין מהשערות. הכי אוהב ככה. עד היום בתאילנד. בכל הכוח. זזה קדימה, אני מושך אחורה מהשיער.
אני שלך. אתה הבוס שלי. שקט פוסטמה. שקט. אל תצעקי. מרביץ בתחת ביד השניה. אתה הבוס אתה הבוס. אוהבת להגיד את זה. בחורה זולה. מתרוממת. מזרון מזויין של הבוס שלך. כן. כן. זה מה שאני. מזרון מזויין של הבוס שלי. מתי שאתה רוצה. בבקשה תיתן לי לעבוד אצלך במשרד ואתה תדפוק אותי כמו עכשיו מתי שאתה רוצה. זה מה שרצית כל החיים שלך. כן. זה מה שרציתי מאז שאני ילדה. בדיוק. תראה לי מה זה. תזיין אותי. מה יש לרחם על אחת כזאת. בטח שהיתה מוצצת. אולי למאה גברים מצצה. אולי יותר. את הכוס רק להוא ולחברים היו לה. ולבעלה. אבל היתה מוצצת. עד עכשיו. מצצה לפני כמה חודשים כשנפגשו כמה זוגות. איזה אחד לקח אותה לחדר כביסה. על הברכיים? כן. על הברכיים שלי תדפוק אותי אני כלבה בוגדת. כן גמר לי בפה. בלעתי. אני זונה. אני אוהבת שגומרים לי בפה. ההוא לימד אותי. ככה הוא לימד. אנשים צובטים, מפליקים. לא נותנת לזיין. ככה היא אומרת. עם כלבה כזאת לך תדע. כשנשארים סימנים אומרת לבעלה שזה פריחה. כן? כן. כן. גומרת. מתכווצת חזק על הזין. קשה להכניס לה. עוזב את השערות. תופס בתחת.
בכל הכוח עכשיו. יותר מרעיש מהמכות שקיבלה קודם. מחוספסת מבפנים. מתכווצת. קטנה כמו בתולה. דופק בלי חשבון. קורע אותה. יש כתם רטוב על השטיח. גומרת בלי להפסיק. עוד פעם ועוד פעם. מייללת. קם ממנה. יושב בחזרה בכיסא. בואי. באה. תביאי כיסא. קמה. מביאה. לא מבינה למה. תשבי עליו מולי. יושבת. אני אוהב את התנוחה הזאת. היתה אחת עוד בקיבוץ. הייתי בא אליה לחדר. מעיר אותה. יושב על הכיסא והיא על המיטה מולי נחנקת עליו. חנקתי עליו ככה את זיוה. יד אחת על העורף. השניה חולבת. מכניס בגרון כמו בכוס של זונה. חזק בכל הכוח. יודעת לעבוד. רק פה ולשון. בלי שיניים. נולדה מוצצת. שוב גונחת. מחזיק אותה עם האף לחוץ לשערות. הנה מחומצנת מתרוממת. הנה קחי זונה. כבר בכיתה חית היית זונה. תמיד. נכון? מרים אותה. כן, היא אומרת. כן כן כן. מחזיר אותה לזין. עד הסוף. אף בשערות. גומר ישר בגרון. ישר לבטן. אוכלת הכל. יודעת איך. נשארת על הזין עוד כמה רגעים אחר כך. נותנת לו להירגע בפה שלה. ממשיכה יפה. לאט לאט. מתמסרת. יודעת לעבוד. חלילנית.
קמה. מתלבשת. בקושי מסתכלת עלי. את רוצה לעבוד פה? כן. אצלי? כן. אצלך. מזל. מזל נכנסת. זיוה עוד סוגרת את החולצה. מה אכפת לי. זיוה תעבוד מעכשיו כאן, אני אומר למזל. תגידי לדפנה לדבר איתי. כן, מר תדמור. היא תעבוד תחתייך. מזל מחייכת. מה משנה תחת מי, אני מחייך חזרה. העיקר תחת. נכון זיוה? נכון מר תדמור. הפרצוף שלה יותר אדום מהתחת. תתלבשי ייצוגי מעכשיו. כמו ליציאה. אל תהיי לי ביישנית. אם כבר לוקחים אחת כמוך לשבת ליד הדלת שלי, שיהיה שווה. אני רוצה לשמוע מאנשים שבאים לכאן איזו מזכירה סקסית הבאתי. ברור? כן מר תדמור. כן מזל. בדלת היא מסתובבת. אני מודה לך מאוד שאתה מסכים לתת לי הזדמנות שניה. אני מבטיחה. כן. לא. פטפוטים. אני עושה בעין למזל. שמה לה יד על הכתף. מוציאה אותה. מושיבה אותה במקום. מדברת איתה כמה מילים.
אוקצור. למחרת בבוקר אני רואה אותה. שמלה צהובה. מחשוף גדול. רואים חצי שדיים. עד החזיה. על הימני סימן מאתמול. מחייכת יפה. בוקר טוב מר תדמור. תרצה לשתות משהו? אני מסתכל עליה. אין אף אחד. נותן לה אגודל. מוצצת. תעשי לי קפה. איך אתה שותה? תשאלי את מזל. מטומטמת קטנה. סליחה מר תדמור. מייד מר תדמור. נכנס למשרד. יושב. שומע את העקבים. הולכת למזל. עושה קפה. באה. מוציא את הזין. תסגרי את הדלת. בואי הנה. הקפה על השולחן. מושך ברגל את הכסא מולי. תשבי. יושבת. מנסה לדבר. תסתמי. יד על העורף. עד הסוף בגרון. אף נוגע. נשען אחורה. לוקח לגימה מהקפה. נהנה. עוד לגימה. היא למטה. עוד אחת. נותן לה להרים את הראש. ליפסטיק על הזין. מנשקת בקצה. באהבה. מסתכלת עלי. מחומצנת זולה. מוציא שדיים. מפליק. זה מה שאת אוהבת על הבוקר? כן. כן. בדיוק. כן. העיניים מתהפכות. לשון בחוץ. מזויינת. כלבה. חזרה לזין. בגרון. עוד לגימה מהקפה. שלווה. שקט. ככה אני אוהב.
תגובות מישראבלוג:
פטאל , 20:47 20/1/2009:
ססססססססאמק, גמרתי כבר באמצע הסיפור, אפילו לא החזקתי עד הסוף.
:)
אה, ואני תמיד בעד עירום מקרי מהחלון. גם הרבה יותר נוח, עירום.
אה, וברוך שובך, סווידי נחמד, מארצות החום, או הקור, או אנא עארף...
ססססססססאמק, גמרתי כבר באמצע הסיפור, אפילו לא החזקתי עד הסוף.
:)
אה, ואני תמיד בעד עירום מקרי מהחלון. גם הרבה יותר נוח, עירום.
אה, וברוך שובך, סווידי נחמד, מארצות החום, או הקור, או אנא עארף...
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 22:10 20/1/2009:
אני באמת מאוד מתנצל, יקירה - השתדלתי להיות עדין, ותראי מה קרה.
נכון שעירום יותר נוח? לכולם הוא יותר נוח. הררררבבבבה יותר נוח.
אני באמת מאוד מתנצל, יקירה - השתדלתי להיות עדין, ותראי מה קרה.
נכון שעירום יותר נוח? לכולם הוא יותר נוח. הררררבבבבה יותר נוח.
סטודנט מהעבר , 22:08 1/2/2009:
מה שלומך, גברת פטאל היקרה?
שנים..
(זה שהכיר לך את האתר).
מה שלומך, גברת פטאל היקרה?
שנים..
(זה שהכיר לך את האתר).
פטאל , 21:10 2/2/2009:
ממצב גבר?
אכן, הרבה נוזלים עברו בנהר :)
סווידי, בחוש הידוע לשמצה שלו (וזה הזמן באמת להודות לך שהכרת לי את האתר...) החזיר לתחיה את הבלוג בדיוק כשהחבר שלי היה בצו 8, כך שבבדידות הנשים המחכות, יצא שביקרתי פה תכופות.
ממזרים הסינים האלו ;)
ממצב גבר?
אכן, הרבה נוזלים עברו בנהר :)
סווידי, בחוש הידוע לשמצה שלו (וזה הזמן באמת להודות לך שהכרת לי את האתר...) החזיר לתחיה את הבלוג בדיוק כשהחבר שלי היה בצו 8, כך שבבדידות הנשים המחכות, יצא שביקרתי פה תכופות.
ממזרים הסינים האלו ;)
ז’וסטיין , 21:52 20/1/2009:
נאלצת להסכים עם פטאל...
איש דוחה
מחרמן לגמרי
נאלצת להסכים עם פטאל...
איש דוחה
מחרמן לגמרי
ז’וסטיין , 21:52 20/1/2009:
וגם...
תרגום מאיזו שפה זו בדיוק?
שוב סיפור שלך?
וגם...
תרגום מאיזו שפה זו בדיוק?
שוב סיפור שלך?
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 22:11 20/1/2009:
אני חוזר ומתנצל, חתולתי - אשתדל בפעם הבאה להביא בפניכן טקסטים שיאפשרו קריאה ניחוחה ושלווה, ללא גמירות-פתאומיות-ואלימות.
לגבי התרגום, אמ, ובכן... מסינית! כן. סינית.
אני חוזר ומתנצל, חתולתי - אשתדל בפעם הבאה להביא בפניכן טקסטים שיאפשרו קריאה ניחוחה ושלווה, ללא גמירות-פתאומיות-ואלימות.
לגבי התרגום, אמ, ובכן... מסינית! כן. סינית.
פטאל , 15:19 22/1/2009:
הצלחתי להחזיק עוד פסקה וחצי יותר מלפני יומיים ושוב נשברתי. יקח לי שבוע עד שאצליח לקרוא את הסיפור עד הסוף....
הצלחתי להחזיק עוד פסקה וחצי יותר מלפני יומיים ושוב נשברתי. יקח לי שבוע עד שאצליח לקרוא את הסיפור עד הסוף....
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 18:26 22/1/2009:
לאט לאט, יקירתי הצחה. רומא לא שורמטה ביום אחד.
לאט לאט, יקירתי הצחה. רומא לא שורמטה ביום אחד.
פטאל , 00:49 25/1/2009:
הסינים האלו... נראים מנומסים ותראה מה יוצא משם.
עוד פסקה וחצי, אבל לא מצליחה להגיע עד הסוף בלי לגמור.
אה, ואגב, למה החבר לא חייב לדעת? שלי יודע שאני מסתובבת ערומה ליד חלונות, וכשמציינים את זה, הוא רק מחייך קטנה ואומר לי
"זונה".
:)
הסינים האלו... נראים מנומסים ותראה מה יוצא משם.
עוד פסקה וחצי, אבל לא מצליחה להגיע עד הסוף בלי לגמור.
אה, ואגב, למה החבר לא חייב לדעת? שלי יודע שאני מסתובבת ערומה ליד חלונות, וכשמציינים את זה, הוא רק מחייך קטנה ואומר לי
"זונה".
:)
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69947) , 11:09 25/1/2009:
הסינים סובלים מחוסר הערכה, מסכנים - למשל, את יודעת למה הם קשרו את רגלי הילדות? לא, הסיבה אינה אסטטית. פשוט מאוד: אצל מי שהולכת על משטח צר (ובלרינות הן דוגמא טובה), מתחזקים השרירים הטבעתיים פי כמה מה שיכול להועיל אם, נגיד, כמו בסין הקיסרית, מגדלים בנות לקריירת השתרמטות עוד מקטנותן, כמו שהיו מחנכים מתעמלות בגוש המזרחי. זה סינים בשבילך!
(טוב, נו, גם עם המתעמלות לא היה יותר טוב. ניקו צ’אוצ’סשקו, כידוע, היה תוקע את נדיה קומנצ’י התיכוניסטית)
באשר לעירום ולחבר, מה יש פה לומר, אם הוא לא רודף אחרייך והמערוך בידו, אין שום סיבה שלא לפזז לידו עירומה מול החלונות הפתוחים לרווחה - אדרבא.
הסינים סובלים מחוסר הערכה, מסכנים - למשל, את יודעת למה הם קשרו את רגלי הילדות? לא, הסיבה אינה אסטטית. פשוט מאוד: אצל מי שהולכת על משטח צר (ובלרינות הן דוגמא טובה), מתחזקים השרירים הטבעתיים פי כמה מה שיכול להועיל אם, נגיד, כמו בסין הקיסרית, מגדלים בנות לקריירת השתרמטות עוד מקטנותן, כמו שהיו מחנכים מתעמלות בגוש המזרחי. זה סינים בשבילך!
(טוב, נו, גם עם המתעמלות לא היה יותר טוב. ניקו צ’אוצ’סשקו, כידוע, היה תוקע את נדיה קומנצ’י התיכוניסטית)
באשר לעירום ולחבר, מה יש פה לומר, אם הוא לא רודף אחרייך והמערוך בידו, אין שום סיבה שלא לפזז לידו עירומה מול החלונות הפתוחים לרווחה - אדרבא.
לולי , 15:49 9/9/2010:
יופי של סיפור.
למה לי אין בוס כזה? (-:
יופי של סיפור.
למה לי אין בוס כזה? (-:
סווידריגאילוב arkady.svidrigailov@gmail.com (http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?
blog=69947) , 16:49 9/9/2010:
ובכן, בפעם הבאה בה את רוצה בקידום - או לחילופין, התרשלת ברוב חן בתפקידך - תמיד תוכלי להכנס למשרדו של הבוס במחשוף על גבול הפליליות, להתבשם היטב (אולי אף תרתי משמע), לחייך מאוזן לאוזן ולראות מה יקרה.
ובכן, בפעם הבאה בה את רוצה בקידום - או לחילופין, התרשלת ברוב חן בתפקידך - תמיד תוכלי להכנס למשרדו של הבוס במחשוף על גבול הפליליות, להתבשם היטב (אולי אף תרתי משמע), לחייך מאוזן לאוזן ולראות מה יקרה.
לולי , 09:09 10/9/2010:
מה יקרה לדעתך?
מה יקרה לדעתך?
קוראת זועמת , 10:01 25/9/2010:
מה יהיה סווידי?? אני מחכה לסיפורים חדשים. ומחכה.. ומחכה.. ונותרת חרמנית ומתוסכלת.
מה יהיה סווידי?? אני מחכה לסיפורים חדשים. ומחכה.. ומחכה.. ונותרת חרמנית ומתוסכלת.
